ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

אז איזה מדוזה נפגוש הקיץ בים?

המדוזות בים התיכון הפכו כבר לחלק מחיינו. אבל האם אנו יודעים איך להתמודד עם צריבה? לכן הכנו פרויקט מסודר בעניין כשאת המידע קיבלנו מאביב לוי, המנהל המדעי של פארק המצפה התת ימי באילת

בוא האביב מסמן גם את בואן של המדוזות, אותן יצורים החיים במים שמזכירים לנו שקיות, ומעניקים לישראלים רבים המבקשים לבלות בחוף הים, חוויה לא נעימה כשהן צורבות אותם. "החוטית הנודדת" היא המדוזה שמוכרת ונפוצה בים התיכון, גודלה כ20-60 ס"מ והיא בצבע לבן-כחלחל.

 

המדוזות הללו אינן קטלניות, אך צריבה שלהן בהחלט יכולה לגרום להרגשה לא נעימה ולגירוי, צריבה ואף פריחה. אביב לוי, המנהל המדעי של פארק המצפה התת ימי באילת  מסביר לנו על היצורים האלה וגם על איך ניתן להימנע מהמדוזות ומה כדאי לעשות במקרה של צריבה.


עוד כותרות ב-nrg:
- האופוזיציה סירבה לקיזוז בזמן לווית נרצח הפיגוע
- כמעט לינץ': 15 ערבים תקפו משפחה ביפו
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

המדוזות בחופי ישראל ורמת מסוכנותן
חוטית נודדת
הנפוצה ביותר בחופי ישראל. מגיעה לגודל של עד 80 ס"מ. רמת הסכנה שלהן היא בינונית.

מדוזה מצויה
זו המדוזה המקומית, שהייתה הנפוצה ביותר בחופי ישראל עד להגעתה של החוטית הנודדת. בעבר הייתה נפוצה מאוד, אך בשנים האחרונות אינה מופיעה הרבה בחופי ישראל. מגיעה לגודל של עד 70 ס"מ. צבעה שקוף- סגלגל עם פס סגול/כחול חזק בקצה הפעמון. רמת הסכנה שלהן היא חלשה עד בינונית.

קסיופיאה
נדירה בחופי ישראל. צבעה שקוף+חום+ירקרק. מגיעה לגודל של עד  30 ס"מ. רמת הסכנה שלהן היא חלשה.

פילוריזה
נדירה בחופי ישראל. מגיעה לגודל של עד 60 ס"מ. צבעה שקוף/כחלחל+ נקודות לבנות על הפעמון. רמת הסכנה שלהן היא בינונית.

פלגיה
תפוצתה נדירה ביותר בחופה הים תיכוני של ישראל. מגיעה לגודל של עד 10 ס"מ. צבעה משתנה מעט בין סגלגל בהיר/ורוד/צהבהב/חום בהיר. רמת הסכנה שלהן היא חלשה עד בינונית.

אורליה
תפוצתה של מדוזה זו היא כנראה הנרחבת ביותר מבין המדוזות המופיעות בישראל. מגיעה לגודל של עד 40 ס"מ. צבעה שקוף למחצה, משתנה בין הצבעים לבן, כחלחל, ורוד. רמת הסכנה שלהן היא חלשה.

קוטילוריזה
נצפתה מספר פעמים בחופי ישראל. מגיעה לגודל של עד 30 ס"מ. צבעה פעמון בצבע לבן/אדמדם/חום וזרועות מלאות בנקודות סגולות ולבנות. רמת הסכנה שלהן היא חלשה.

 

התגברות במופעי המדוזות בארץ
הגורמים אשר משפיעים על כמות המדוזות אשר מגיעות לחופינו משתנות ומרובות. טמפרטורת המים, נוטריינטים (לפעמים גם זיהום), זרם המים ורוח הם הגורמים המרכזיים להתגברות או החלשות המדוזות בחופינו. משנה לשנה משתנים הגורמים ובכך גם משתנה הכמות.

האם יש דרכים לעצור את נחילי הענק האלו?
ניתן בצורה פיזית לחסום אזורים קטנים כדוגמת לגונות או חופים ספציפיים, אך לנסות לעצור נחיל מדוזות בלב ים קשה עד בלתי אפשרי.

האם הם מסכנות את מבנה האוכלוסייה הימית באזור ?
נכון לעכשיו לא ידוע על השפעה שלילית של המדוזות על המערכת האקולוגית של הים. במידה ונחלי ענק יגדלו או יישארו לתקופות ארוכות יותר, תתכן השפעה ארוכת טווח.

עצות למניעה מפגיעה של מדוזה:
1. מניעה נכונה מונעת פגיעה – ניתן לברר לפני הכניסה למים את מצב המדוזות בחופים. באתרי אינטרנט מיוחדים ישנן מפות עם ריכוזי מדוזות גבוהים, וניתן לברר עם המצילים בחוף לגבי המדוזות במים.
2. לא כל המדוזות ארסיות, ולרוב מדוזות בעלות זרועות ארוכות הן הצורבות והמסוכנות. ניתן ורצוי ללמוד כיצד לזהות את המדוזות הארסיות יותר.
3. לבוש מגן כגון חליפות גלישה או חולצות לייקרה, מונע בדרך כלל את הצריבות הרציניות.
4. ניתן למרוח על הגוף תכשירים אשר מונעים צריבות. מריחת וזלין, לדוגמא, לפני הכניסה למים, תמנע פגיעות בעור.
5. מומלץ להשתמש בכל שחייה במשקפת צלילה, שתאפשר לנו לזהות את המדוזות בתוך המים ולהתרחק מהן.
6. גם מדוזות אשר נסחפו אל החוף מכילות אלפי תאי צריבה פעילים. אין לגעת בהן, שכן גם על החוף קיים החשש לצריבה "יבשה".

עזרה ראשונה במקרה של פגיעת מדוזה:
1. עם פגיעת המדוזה, יש לשטוף היטב את האזור הנגוע במים, כדי לסלק את שאריות הארס והזרועות של המדוזה מן העור. אם נשארו שאריות לאחר שטיפה ניתן לגרד אותן מהעור בעזרת כרטיס אשראי.
2. ניתן לשטוף את העור בעזרת חומץ ביתי שמנטרל את פעולת תאי הצריבה או בעזרת מריחת תכשירים המומלצים להקלה על צריבות, עקיצות וכוויות.
3. בכל מקרה אין לשפשף את העור הנפגע בעזרת חול שעלול להחמיר את תחושת הגירוי.
4. אם הנפגע מגלה סימנים של הקאות, התכווצויות שרירים, קשיי נשימה, בצקות וכדומה, יש לפנותו ישירות לבית החולים. מספר טלפון של מרכז ההרעלות הארצי – 04-8542725.
5. ומה לגבי שתן? האגדה האורבנית מספרת שהשתן הוא אמצעי לטיפול בעקיצת מדוזה. הדעות לגבי יעילותו חלוקות, אך מהניסיון האישי אני ממליץ עליו בנטרול הארס.

 

זנים בים התיכון ומידע מורחב:
חוטית נודדת
גודלה עד 80 ס"מ, ארס- בינוני. החוטית היא המדוזה הנפוצה ביותר בחופי ישראל. שייכת למחלקת מדוזות הסוכך ומקורה באוקיינוס ההודי. סימן זיהוי בולט שלה, הוא מעין חוטים רבים המשתלשלים מגופה באזור הזרועות. נוכחותה אובחנה ע"י פרופ' בלה גליל, כפולשת לים התיכון דרך תעלת סואץ. מעבר של בעלי חיים לים התיכון דרך תעלת סואץ מכונה "הגירה לספסית", אשר החלה מאז כריית התעלה (1869) ונמשכת עד היום. בקיץ 1976 (כמאה שנה אחרי פתיחת התעלה), תועדה לראשונה נוכחותה של החוטית הנודדת בים התיכון ונצפו נחילים אדירים שלה מול חופי ישראל. מאז ואילך נמשכה ההתבססות של החוטית בחופי ישראל בפרט ובאגן הלבנט.

מדוזה מצויה
גודלה  עד 70 ס"מ, ארס חלש- בינוני. צבעה שקוף- סגלגל עם פס סגול/כחול חזק בקצה הפעמון. זו המדוזה המקומית, שהייתה הנפוצה ביותר בחופי ישראל עד להגעתה של החוטית הנודדת. בעבר הייתה נפוצה מאוד, אך בשנים האחרונות אינה מופיעה הרבה בחופי ישראל. הארס שלה חלש יותר מזו של החוטית הנודדת ובדרך כלל גודלה קטן יותר. תפוצתה כוללת את האוקיאנוס האטלנטי, מזרח ומערב הים התיכון, הים השחור וים סוף.

קסיופיאה
גודלה עד 30 ס"מ, ארס חלש. צבעה שקוף+חום+ירקרק. מדוזה המכונה פעמים רבות בכינוי upside down, היות ומדוזה זו נמצאת על הקרקעית באוריינטציה הפוכה, כלומר  הפעמון הוא שנמצא למטה והזרועות כלפי מעלה. לקסיופיאה יש אצות שיתופיות (סימביונטיות) בזרועות המוחזקות כלפי מעלה, לכיוון האור והיא זוהתה לראשונה בים התיכון בתחילת המאה ה-20, כמהגר מים סוף. באזור החוף הישראלי זוהתה המדוזה בסוף שנות ה-80. נדירה בחופי ישראל.

פילוריזה
גודלה עד 60 ס"מ, ארס בינוני. צבעה שקוף/כחלחל+ נקודות לבנות על הפעמון
מתאפיינת בנקודות על גבי הפעמון שלה. זוהתה לראשונה בחופה הים תיכוני של ישראל בשנת 1965. נפוצה בין היתר בחופי אוסטרליה וגרמה לנזקים רבים בעקבות פריחה אינטנסיבית של פרטים בחופי מכסיקו. נדירה בחופי ישראל.

פלגיה
גודלה עד 10 ס"מ, ארס חלש-בינוני. צבעה משתנה מעט בין סגלגל בהיר/ורוד/צהבהב/חום בהיר. מדוזה נפוצה מאוד באירופה, בעיקר במערב הים התיכון. תפוצתה רחבה גם באזורים שונים בים סוף, באוקיאנוס האטלנטי ובאזורים חמים של האוקיאנוס השקט. תפוצתה נדירה ביותר בחופה הים תיכוני של ישראל. פירוש המילה noctiluca ביוונית הוא זוהרת בלילה ואכן ביכולה לייצר אור בתהליך המכונה "ביו-לומנציה".

אורליה
גודלה עד 40 ס"מ, ארס חלש. צבעה שקוף למחצה, משתנה בין הצבעים לבן, כחלחל, ורוד. תפוצתה של מדוזה זו היא כנראה הנרחבת ביותר מבין המדוזות המופיעות בישראל, יתכן וזו הסיבה שהיא גם המדוזה הנחקרת ביותר עד כה. טווח הטמפרטורות בהן היא יכולה לחיות הינו גדול יחסית, עובדה המאפשרת תפוצה נרחבת. נצפתה מספר פעמים בחופי ישראל וקיימת בתפוצה נרחבת יותר באזור ים סוף ובחופי אילת. סימן הזיהוי הייחודי שלה הוא צורה של מעין 4 פרסות הנשקפות מבעד לפעמון שלה כאשר מסתכלים עליה מלמעלה. פרסות אלה מכילות את הגונדות, שהן תאי הרבייה של המדוזות.

קוטילוריזה
גודלה עד 30 ס"מ, ארס חלש מאוד. הפעמון בצבע לבן/אדמדם/חום והזרועות מלאות בנקודות סגולות ולבנות. תפוצתה בעיקר במערב הים התיכון, בים האיגאי ובים האדריאטי. נצפתה מספר פעמים בחופי ישראל. לפעמים מכנים אותה כמדוזה "ביצת עין" או מדוזה ים תיכונית. היא נחשבת בעלת כושר שחייה גדול יחסית למדוזות אחרות, שבדרך כלל מוסעות בתנועתן בעיקר מהזרמים בים.

אביב לוי, הוא המנהל המדעי של פארק המצפה התת ימי באילת 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...