המידע המשותף ברשת יסייע בהתמודדות עם מחלות
כמות המידע הנאספת עלינו מידי יום באמצעים הטכנולוגיים השונים הינה אדירה. אם נחבר את סך המידע הנאספת עלינו נוכל להרכיב פרופיל מהימן דיו על המשתמש, על הרגליו, על התנהגותו, ואפילו על מצבו הבריאותי
כמות המידע הנאספת עלינו מידי יום באמצעים הטכנולוגיים השונים הינה אדירה. אם נחבר את סך המידע הנאספת עלינו נוכל להרכיב פרופיל מהימן דיו על המשתמש, על הרגליו, על התנהגותו, ואפילו על מצבו הבריאותי. בכל פעם שאנו גולשים באינטרנט אנו משתמשים בדפדפן השומר את נתוני הגלישה והחיפוש שלנו, ובחלק גדול מהמקרים מעביר מידע ליצרן (Google, Microsoft ועוד). גם המכשיר הנייד ממנו אנו גולשים מעביר מידע, קרי מכשיר אנדרואידי ל-Google, מכשיר אייפון ל-Apple. שימוש בדוא"ל ומסרונים כמובן מעביר את המידע גם לספק השרות Gmail ל-Google, icloud ל-Apple, אאוטלוק ל-Microsoft Whatsapp שנרכשה לאחרונה מעבירה לFacebook.למעשה המידע מועבר למספר גורמים במקביל לדוגמא בגלישה ב-Chrome מטלפון של Apple – מועבר המידע גם ל-Google וגם ל-Apple. עיקר השימוש שנעשה עד כה במידע הזה הינו סיוע בחידוד הפרסומות שאנו נחשפים אליהם בזמן הגלישה- מי שחיפש או גלש לאתרי נדל"ן יתחיל לקבל פרסומות על דירות וקרקעות חקלאיות שונות. אחת היוזמות המעניינות כיום היא לעשות שימוש רחב ומתוחכם יותר במידע הזה. היכן גלשנו איננו המידע היחידי שניתן להפיק מהדפדפן, בכל דפדפן מוצג גם תוכן המידע אליו נחשפנו בעת הגלישה. בשיחות Whatsapp, למשל, יש תוכן של ממש וישנו גם מידע נוסף: מיקום- היכן היינו פיזית! מידע זה מתקבל הודות ל-GPS ולתוכנות הניווט השונות המותקנות עליו.
בתמונות שצילמנו במכשירים הניידים יש מידע על מיקומינו בעת צילום התמונה (Instagram, צילומים ב-Facebook, באייפון ועוד). וכך ניתן לדעת היכן בילינו, איפה אכלנו, את מי ביקרנו ועוד.

מידע עצום זה יכול להפוך ל"ידע".
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כדי להפכו לידע יש צורך בריכוז שלו ובעיבודו. לדוגמא: אם אדם חולה במחלה כלשהי (זיהום), ניתן לדעת זו ממספר מקורות:
1. הוא מחפש ב-Google מידע על המחלה.
2. הוא קיבל תוצאות בדיקות בדפדפן (מאתר "מכבי") – עם תוצאות זיהום.
3. הוא כתב לבוס sms "אני חולה ולא אגיע היום" .
4. הוא בביתו ולא יצא לעבודה (ביום עבודה).
5. הוא העלה פוסט ב-facebook "אני חולה"
6. וכמובן ששילוב של כמה כאלה יחזק את הסבירות כי הוא אכן חולה בזיהום זה.
איסוף וניתוח המידע ממספר רב של אנשים יאפשר לקשר את כולם לאותו גורם ואפילו לזהות את חולה 0 (הראשון, המדביק). לדוגמא מעקב אחר כל החולים יגלה כי כולם אכלו באותה מסעדה (לפי מיקום, לפי תשלום ב-Google PAY, לפי כרטיס אשראי וכו'). לחילופין יתכן שכולם קנו את אותו מוצר בסופר-מרקט (האינטרנטי כמובן). אולי כולם בילו באותו ספא ? באותו חדר כושר ? באותו חדר המתנה לרופא ? יתכן שאחדים טרם גילו את סימני המחלה, ניתן להזהיר אותם...ניתן למצוא עוד אנשים ששהו באותו יום באותו ספא, ולהזהירם...
Google כבר היום מנסה לאתר התפרצויות של מחלות באיזורים שונים בעולם לפי איכון של משתמשים המחפשים מילות חיפוש מסויימות (שיעול, חום וכו') לפי איזורים. ניתן לקחת את זה כמה צעדים קדימה.
מה לגבי פרטיות ?
כמו תמיד, שאלת הפרטיות היא עניין סובייקטיבי הנוגעת בעיקר לאופי המדינות ורמת הפתיחות שלהן. סביר להניח שבעתיד הקרוב נושא זה יטריד פחות ופחות את האוכלוסיות שכבר רגילות ב"חיים משתפים". באירופה נושא הפרטיות ושיתוף מידע על אנשים עדיין מטריד רבות את השלטונות, שלא כל כך מעוניינות להעביר מידע כזה הלאה, זאת בניגוד למדינות אחרות ובראשן ארה"ב שלא רואות בכך פסול. עם זאת, כאשר מדובר באיסוף מידע למטרות "חיוביות" כמו התמודדות עם מחלות ומגיפות אני מאמין כי מדינות רבות יהיו מעוניינות בניצול הידע הזה.
נועם בנד הינו מנכ"ל אלגומייזר המתמחה בפיתוח אלגוריתמים לפרסום באינטרנט