רק 4% ממעשי ההונאה מתגלים על ידי ניטור מערכות
על פי נתוני חברת SAS, ענקית האנליטיקה הבינ"ל, היקף הפשיעה הפיננסית בחברות פיננסיות ברחבי העולם, רק בעשור האחרון מוערך בהרבה יותר ממאה מיליארד דולר. בישראל, היקף ההונאות בעשר השנים האחרונות, הן בבנקים והן בחברות ביטוח, גדול ממיליארד שקלים
700 ארגונים וחברות מובילים ברחבי העולם מציינים השבוע (15-21.11) את שבוע המודעות הבינלאומי להונאות בחסות ארגון ACFE, ארגון בינלאומי של בוחני הונאות. בין החברות הבינלאומיות ניתן למצוא את IBM, HSBC,Orange, Deloitte, Ernst & Young, Wal-Mart,Oracle, SAS ועוד. מטרת שבוע המודעות להונאות היא לעודד חברות וארגונים לנקוט צעדים אקטיביים ע"מ למנוע הונאות, בין השאר ע"י יצירת מדיניות ברורה, השקעה והקצאת משאבים למניעת הונאות, שיתוף והדרכה לעובדים והגברת המודעות גם בקרב עסקים קטנים.על פי נתוני חברת SAS, ענקית האנליטיקה הבינ"ל, היקף הפשיעה הפיננסית בחברות פיננסיות ברחבי העולם, רק בעשור האחרון מוערך בהרבה יותר ממאה מיליארד דולר. בדרך כלל חולפת תקופה של שנתיים וחצי מביצוע הפשיעה ועד לגילויה. הפשיעה הפיננסית כוללת: הונאות, הלבנת הון, מעילות פנימיות, התחזות לאחר, זיוף, סחיטה, קבלת דבר במרמה, שוד, ביצוע עסקה לא מורשה, פגיעה בפרטיות ועוד.
בישראל, היקף ההונאות בעשר השנים האחרונות, הן בבנקים והן בחברות ביטוח, גדול ממיליארד ש"ח. השיטות המשמשות כיום לאיתור פעולות חשודות בפשיעה פיננסית נבחנו בסקר של ACFE ונמצא כי ב-42% מהמקרים, גילוי הפשיעה היה ע"י הלשנות, 16% התגלו ע"י סקרים ניהוליים, 14% ע"י ביקורת פנים ו- 7% התגלו בגלל טעות של הפושע.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
רק 4% מהפשעים הפיננסים התגלו באמצעות ניטור יומיומי של המערכים הארגוניים. על רקע היקף נזקי הפשיעה הפיננסית והסיכון לעצם קיומו של הארגון, מדובר בממצאים שהם לא פחות מדרמטיים: ארגונים לא עושים די כדי לאתר פשיעה פיננסית!
ביטוי למציאות של הונאות פיננסיות ניתן לראות בפרסומים בארץ לפיהם מיכל אנסקי עלתה לכותרות בימים האחרונים בעקבות שותפותה עם אמיר ברמלי מקרן קלע החשוד בהונאת משקיעים ובניית פירמידת השקעות. בנוסף, בשבוע שעבר הגישה התביעה בארה"ב כתבי אישום נגד שלושה ישראלים בגין ביצוע עבירות הונאה בהיקף נרחב , הכוללות פריצה למחשבי ג'יי.פי מורגן שבאמצעותה השיגו מאות מיליוני דולרים. השלושה מואשמים בין היתר בפריצה למחשבים, גניבת זהויות, הימורים בלתי חוקיים באינטרנט ובקשירת קשר לביצוע הלבנות הון.
יואל הכט, מנהל תחום סיכונים ב-SAS ישראל: "המאבק בפשיעה פיננסית איננו רק עניינן של הרשויות. הפשיעה משפיעה בכל רחבי הארגון העסקי. לעיתים, הנזק הכספי מהונאה חיצונית או מעילה פנימית הוא כה גדול, שגופים עסקיים פשוט קורסים. האחריות לאיתנות הגוף העסקי היא נחלת ההנהלה הבכירה אשר מחויבת לחזק את התהליכים הפנימיים ואת מערכות הבקרה של הארגון על מנת למנוע פעילות של פשיעה פיננסית ככל האפשר. משטרה וגורמי אכיפה אחרים אינם יכולים להחליף גופים עסקיים בשמירה על עצמם. לכן, כל הגופים העסקיים צריכים להתייחס ברצינות רבה למאבק בפשיעה הפיננסית ולו רק כדי לשרוד."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם