כיצד הצרכן הישראלי בוחר את האפליקציה שלו?
צרכן האפליקציות הישראלי הוא לא פראייר, וכדאי להתחיל להתייחס אליו בהתאם. מה אנחנו אוהבים ומה מבאס אותנו? קבלו שיעור למפתח אפליקציות מתחיל
כולנו משתמשים באפליקציות, כל יום וכל היום. רוב השימוש שלנו מוקדש להנאה ולקשרים חברתים. ועדיין כרבע מהשימוש שלנו (לא כולל שיחות טלפון) הוא פונקציונלי. תחת הכותרת "שימוש פונקציונלי" מסתתרות האפליקציות שאנחנו משתמשים בהן כדי להפוך את החיים לקלים יותר, אלו האפליקציות של הבנק, קניות, חדשות, טיולים ועוד. לכל החברות האלו יש אינטרס מאוד ברור - שנשתמש באפליקציות שלהן.עוד כותרות ב-nrg:
-יעודכן מסמך שמשבח מעשה הקרבה להגנה על פלסטינים
-רוסיה פרסה בסוריה טילים בליסטיים מתקדמים
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הן מנסות כל העת לשפר את חווית השימוש ושומרות על קשר עם הלקוח. בניגוד לשימוש בדפדפן במחשב הביתי, האפליקציות הללו כל הזמן אתנו, הן זמינות עבורנו ומספקות את השירות שאנו צריכים - בכל זמן וכל מקום.
ישנם מספר פרמטרים שגורמים לנו הישראלים לבחור באפליקציה מסוימת. הראשוני, הוא צורך ידוע מראש, למשל - אני קורא עיתון מסויים, לקוח של בנק מסויים. הבחירה באפליקציות הללו מתחילה במקום חיובי ואיננה קשורה למיקום בחנות.
השימוש באפליקציה יכול להתקדם לשני כיוונים מרכזיים - אם האפליקציה עובדת היטב, מצוין, הפכתי להיות לקוח יותר נאמן. אם היא לא, החוויה הכללית שלי כלקוח נפגמת. מחקרים מראים שחוויית שירות אחראית ל-82% מעזיבת לקוחות ושאפליקציות הם הפרמטר הראשון כיום שקובע את תחושת חוויית השירות. בישראל, אנחנו עדיין מושפעים מפרמטרים כמו "קשה להחליף" וכמובן מחיר, אבל בשוק משוכלל - והשוק בישראל משתכלל כל הזמן, חווית השירות הופכת לפרמטר העיקרי להחלטה האם להשאר לקוח.
הסיבה השנייה לשימוש באפליקציה, מבוססת על פרסום (ויראלי או מסורתי), מיקום בחנות - לא בעמוד הראשון, לא קיים ועל ערך מוסף מהשימוש באפליקציה. דוגמאות לאפליקציות כאלו הן waze, תן-ביס להזמנת משלוחים, פנגו לחנייה או Gett – אפליקציית מוניות. כולן מספקות ערך מוסף ברור, בהנחה שהאפליקציה עובדת הייטב כמובן.
חסם משמעותי להורדת אפליקציה הוא הדירוג בחנות, דירוג נמוך - 3.5 כוכבים ומטה, ואתה צריך להתחיל לדאוג. הדירוג גורם להרבה אנשים לא לרצות להיכנס למיטה חולה לוותר מראש על התענוג המפוקפק. לחוות דעת שליליות יש אפקט הרבה יותר חזק מחוות דעת חיובית. כישראלים, אנחנו גם "די" טובים בחוות דעת כאלה, ואפשר להתרשם מהדוגמא של "דואר ישראל", שלה חוות דעת שליליות מאוד מצד לקוחות רבים.
ל"טלפון שלי" יש חשיבות אמוציונלית רבה, במיוחד בישראל. הרבה חברות נוטות להשקיע יותר באייפון, בין היתר בגלל סיבות הקשורות במיצוב, אבל שוק הטלפונים בישראל מורכב מ-70% אנדרואיד. אם האפליקציה לא מתאימה ל"טלפון שלי" יש פה, בישראל, מאין עלבון, שאומר: "הסוג שבחרת לא מעניין אותנו".
מפתחי אפליקציות חייבים לוודא שקיים ערך מוסף משמעותי – אפליקציה שכל מטרתה היא להגיד "יש לנו" כבר לא מעניינת אף אחד. חשוב שיבוצעו בדיקות עוד בטרם האפליקציה יוצאת לשוק על מגוון של טלפונים אמתיים בתנאי שימוש אמתיים, כי הקליטה במקומות רבים איננה כמו במעבדת הבדיקות של האפליקציה. כמו כן, לא לכל הלקוחות יש iphone6s,בשוק קיימים היום טלפונים רבים ומגוונים, אם פותחה אפליקציה שאיננה מותאמת לכלל המכשירים אין לה היתכנות.
ועצה למפתחי אפליקציות - תעקבו אחרי חוות הדעת – זכרו, קשה מאוד להוכיח ש"אין לכם אחות" ותעשו לעצמכם ולצרכנים טובה - אל תשחררו אפליקציה בעייתית, כי הצרכן תמיד צודק, ועדיף לצאת עם אפליקציה מוכנה ונעימה מאשר לקבל על הראש ביקורות מוצדקת.
הכותב הוא סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת פרפקטו, ספקית פלטפורמת ה-MobileCloud ומוצרי בדיקת אפליקציות מובייל המובילה בעולם
אקו"ם