ראשי » מדע ומחשבים » מחשבים » טכנולוגיה

מומחה: הרגולציה בנוגע לטלוויזיה סובלת מעודף כללים

בכנס באוניברסיטת אריאל דנו שלושה מומחים מעולם התקשורת בבעיות שעומדות כיום בפני ערוצי הטלוויזיה וכיצד יראה עולם זה בעתיד

תוכן שיווקי הוא כורח וצורך של המדיום הטלוויזיוני הן מבחינה כלכלית והן מבחינת אופי הטלוויזיה המשתנה עם כניסת תוכן נדחה ודילוג על פרסומות. התוכן השיווקי אסור כיום על פי חוק, אך עברה החלטה לפני כחצי שנה שמאפשרת תוכן שיווקי במקומות מסוימים מתוך הבנה שהיום זה המצב הגרוע ביותר כי התוכן השיווקי קיים על אף שהדבר אסור, אך ללא גילוי נאות". כך הסבירה השבוע ד"ר יפעת בן-חי שגב, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין לסטודנטים ואנשי סגל בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל במסגרת פאנל בתוכנית "מפגשים עם התעשייה".

 

הפאנל, אותו הנחתה ד"ר הילה לוינשטיין- ברקאי מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, עסק בנושא הטלוויזיה של המחר וצולם באולפן הטלוויזיה של בית הספר לתקשורת. בדיון השתתפו גם לי-אור אברבך, כתב ופרשן תחום המדיה בגלובס ורביב טל, מנכ"ל חברת ויגו מקבוצת "יפעת" תקשורת.

בתגובה לדבריה של ד"ר בן- חי שגב בנושא תוכן שיווקי הוסיף אברבך: "גופי השידור מגחיכים את הרגולטור כי הם עושים עסקאות עם חברות גדולות שמכסות את הקנסות וכבר במשך יותר מעשור וועדות ממליצות על קיום תוכן שיווקי ועדיין זה לא קיים". בהתייחסות לתוכן שיווקי ברשת ענה רביב טל: "לא ניתן לעצור את התוכן השיווקי ברשת. הוא נמצא בכל מקום והפקות מקור ברשת משתמשות בהרבה תוכן שיווקי כדי לשרוד. זה לא פרופורציונאלי לחלוטין לעומת גופי השידור המסורתיים".

במהלך הדיון התייחסו המשתתפים לערוץ 20 כשונה מהותית משאר הערוצים המסורתיים בטלוויזיה.


- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

 

ד"ר בן- חי שגב ענתה: "ערוץ 20 הוקם כחלק מרשימת ערוצים ייעודיים שמטרתם להביא קולות שונים שפחות מגיעים למיינסטרים. יחד עם זאת, הגוון הייחודי של הערוץ שלשמו הוא קם לא פותר אותו מכללי האתיקה ומספר מקרים בערוץ נמצאים כרגע בבירור ויתכן והערוץ ייקנס. לדעתי, אין בעיה עם ערוץ שמעוניין למצב עצמו באופן אחר, מכיוון שהתקשורת בישראל מאוד הומוגנית ויש מקום לערוץ שממצב עצמו באופן שונה, אך נתעקש על שמירה של כללי האתיקה".

אברבך בתגובה אמר: "בעיני ערוץ 20 לא מפחיד כל כך. אני לא רואה בעיה עם ערוץ שמצהיר מראש שהוא לא מאוזן מאשר ערוצים מרכזיים שיש בהם דרישה לאיזון והדבר גורם לכך שמציגים אנשים עם אג'נדה לא ברורה".
במהלך הדיון עלתה ביקורת על הרגולציה הרבה שקיימת על גופי השידור ומקשה עליהם להתקיים. ד"ר בן- חי שגב ענתה בתגובה: "הטלוויזיה נבחנת ביכולת שלה לספר סיפור טוב וככל שהיא משכללת את הסיפור היא תצליח וזה נעשה טוב בטלוויזיה בישראל. ברגולציה יש גם דברים טובים אך כן יש צורך להסדיר את השוק עד כמה שניתן לשנים הבאות.

ישנה כרגע וועדה של שר התקשורת שמטרתה להסדיר את שידורי הטלוויזיה. מצד אחד, ברור שיש צורך להקל ברגולציה על גופי השידור המסורתיים, לעומת רגולציה מינימלית על מדיומים חדשים. כרגע, הרגולציה הישראלית סובלת מעודף כללים שאינם מבדילים בין עיקר לטפל ואת זה יש לשנות".

 

במהלך הפאנל התדיינו המשתתפים בנושא עתידה של הטלוויזיה. אברבך התייחס לנושא וענה: "קשה להגיד אם הגענו לשפל מבחינת מגמת הצפייה בטלוויזיה, זאת מכיוון שאי אפשר לדעת מה יהיה ואילו פלטפורמות חדשות עוד יומצאו. בנוסף, התוכן הטלוויזיוני לא נצפה רק במסך הטלוויזיה. אנשים צופים בתכנים של הטלוויזיה דרך הסמארטפון והטאבלט ברשת. יחד עם זאת, בהחלט ניתן למצוא ירידה משמעותית בעיקר בצפייה הרגילה בטלוויזיה בסלון".

ד"ר בן- חי שגב המשיכה את הדברים: "האמת היא שמיהרו להספיד את הטלוויזיה. מדובר במדיום חם שיודע להסתגל. בעבר היתה קירבה של הטלוויזיה לאינטרנט על ידי תכניות ריאליטי, שימוש באינטרנט כמדיום משלים וכו'. כיום יש התקרבות של הטלוויזיה למדיום הקולנוע על ידי הפקות מקור שגורמות לאנשים רצון לצפות במסך גדול יותר". בתשובה לשאלה מהו היחס בין הטלוויזיה לרשת, ענה רביב טל: "הקהל נמצא איפה שרע ולכן אנחנו מקבלים בסקרים שלנו נתונים על סיקורים שליליים בעיקר.

אנחנו רואים שהרשת מצטטת פעמים רבות את הטלוויזיה והטלוויזיה מצטטת את הרשת, אך יש הבדל ביחס של המדיומים אחד לשני. הרשת מצטטת את הטלוויזיה הרבה יותר מאשר ההיפך, אך לרוב בקונוטציה שלילית ומזלזלת. טעויות וביקורות רבות מופיעות ברשת על התוכן הטלוויזיוני ובעיקר מדובר על שיח מזלזל ומבזה. לעומת זאת, כאשר הטלוויזיה מצטטת את הרשת מדובר בציטוטים חיוביים ומאדירים שמביאים את התכנים המיוחדים והמעניינים שקיימים ברשת".

בנוסף ציין טל נתון מעניין: "אנו מצאנו שאנשים מתייחסים לתוכן שמתפרסם ברשת כאמת גמורה מבלי להתייחס באופן ביקורתי ולברר על מקורות המידע. אנשים מאמינים לתכנים ברשת כמו כשהם קוראים כתבה בעיתון. יתכן כי הדבר נובע מכך שירד אמון הציבור בתקשורת המסורתית. אנו רואים כי גם כאשר הטלוויזיה בעצמה מצטטת את הרשת היא מתייחסת לתכנים כאמת".

התוכנית "מפגשים עם התעשייה", המתקיימת זו השנה השנייה בבי"ס לתקשורת באריאל, מארחת אנשי תקשורת בולטים באולפן הטלוויזיה של בית הספר. בין היתר התארחו עד עתה בתוכנית ירון לונדון, נחום ברנע, קלמן ליבסקינד, גדעון לוי, נחום ברנע, אלדד יניב, ארז טל, מולי שגב, נוי אלוש, ליאת רון, דידי הררי, ואנשי תקשורת נוספים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg