המדען הראשי: "ההון האנושי בישראל נמצא בסכנה"
אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה, אמר בכנס מכללת אפקה להון האנושי בהנדסה: "כיום אנחנו לא מצליחים לספק את הביקוש לתעשיית ההייטק. הפערים בין דרישות החברות לכמות המהנדסים הולכים וגדלים מדי שנה"
"כיום אנחנו לא מצליחים לספק את הביקוש לתעשיית ההייטק. הפערים בין דרישות החברות לכמות המהנדסים הולכים וגדלים מדי שנה כאשר כיום מדובר על פער של אלפי מהנדסים", כך אמר היום (ב') אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה בכנס בנושא ההון האנושי בהנדסה שנערך במכללת אפקה להנדסה.חסון הוסיף כי "הנכס הלאומי של ישראל הוא ההון האנושי וצריך לומר שכיום הוא נמצא בסכנה. מנהלים בחברות משוועים ליותר כוח אדם ויותר מובילים טכנולוגים שישתלבו בחברות. כיום זהו החסם הכלכלי המרכזי ביותר של ישראל כמדינה בדרך לצמיחה.

חוץ מההון האנושי אין לישראל תכנית עסקית אחרת. גם התועלת ממשאבי הטבע החדשים שלנו תהיה גדולה יותר מהתעשייה שתצמח סביבם. כיום כבר ישנה הבנה בקרב הממשלה שהנושא הזה דורש פעולה לאומית ובתוכה גם הקמת רשות לאומית לחדשנות שתהיה אחראית על תכלול הנושא".
פתיחת התחום למגזר הערבי והבאת מהנדסים מחו"ל
חסון אמר כי "אחד הפתרונות יהיה בהבאת יותר אנשים מאוכלוסיות חדשות אל העולם הטכנולוגי. היום יש תכנית של משרד הכלכלה לשלב 1,000 אנשים ונשים מהמגזר הערבי בהיי-טק. אם נצליח לייצר סיפורי הצלחה במגזרים חדשים, זה יפתח את הדלת להמשך". חסון התייחס גם לנושא הבאת המהנדסים מחו"ל לישראל: "הכוונה שלנו היא לבצע הקלות רגולטוריות בהבאת עובדים במקצועות בהם מורגש חוסר".

סגנית יו"ר המל"ג, ד"ר רבקה ודמני שאומן אמרה: " צריך להגדיל את מספר הסטודנטים בהנדסה. התעשייה הישראלית עדיין נשענת היום על העלייה מרוסיה של שנות ה90. המחסור צפוי לזנק ולהחמיר כשעובדים אלו יפרשו ממקומות העבודה. המטרה שלנו היא להגדיל את מספר הסטודנטים בהנדסה, סטודנטים שיגיעו למקצועות הנדרשים ולמקצועות העתיד.
במקביל צריך להכשיר גם מרצים איכותיים שיכולים לעסוק בהוראה באקדמיה וגם במחקר ופיתוח. ב-2015 גדל מספר הסטודנטים בשנה א בהנדסה ב-420 סטודנטים וצפוי לגדול ב280 נוספים בשנה הקרובה". ודמני שאומן התייחסה לתכניות לעידוד לימודי המדעים והמתמטיקה: "אני חושבת שההתחלה צריכה להיות הרבה יותר קודם. צריך ליצור צורך לפני התיכון ללימודי המתמטיקה ברמה גבוהה. זה לא יכול להיות משהו מנותק מהתלמידים".
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
צה"ל חייב להתאים את עצמו כל הזמן לשינויי הטכנולוגיה
במושב שנערך בכנס בנושא תכנון לאומי ורצך חינוכי השתתף תא"ל דני ברן, מפקד יחידת לוט"ם באגף התקשוב שהציג גם הוא את החששות מפני אי התאמה לעולם הטכנולוגי החדש: אנחנו נמצאים בעידן שבו אם צה"ל לא יידע לעשות את השינוי המתאים, נמצא עצמנו בבעיה ביטחונית, כלכלית וחברתית. העידן התעשייתי מיצה את עצמו. היום כל החברות המובילות אינן מייצרות דבר.
הן סוחרות במידע וידע, זה מנוע הצמיחה שלהן. היכולת לאסוף אינפורמציה ולקבל יתרון מסוים הוא שמאפשר לך להתמקם בעולם. במקביל אותו עולם טכנולוגי מאפשר גם לאויבים של ישראל לצמצם את הפער מאתנו. חייבים לעשות שינוי בו לא תלמידים לא רק ילמדו מדעים אלא גם יזמות וחדשנות ושתהיה להם יכולת לאתר בעיה ולהביא פתרון למדינת ישאל. המו"פ הביטחוני בישראל מפגר אחרי המו"פ האזרחי בעולם ולכן השינוי הזה מתחייב. כדי לייצר את היתרון צריך כמה שיותר אנשים מההון האנושי שקיים בישראל.

שחר בר אור מנכ"ל SanDisk אמר: "הבנו שאנחנו לא יכולים לשבת ביציע ולהגיד שאין מספיק מהנדסים ויותר מדי עורכי דין, אלא צריכים לעשות מעשה. זה לא הוגן שאנחנו מחזיקים את הטאלנט האיכותי של החברה ולא נקדיש חלק ממנו לזרוע את הזרעים של הדור הבא. עם היוזמות שיש כיום לטיפול בנושא אנחנו רואים שלא רק שאנחנו מצליחים לעזור אלא זה גם מסייע לנו בצד העסקי".
רמת תלמידי התיכון נמוכה
במושב נוסף שנערך בכנס יצא פרופ' יוסי רוזנוקס, דקאן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב נגד מערכת החינוך: " אנחנו לא רוצים לקלוט יותר מהנדסים כי הרמה של תלמידי התיכון שמגיעים אלינו יורדת משנה לשנה. ההכשרה בתיכון יורדת משנה לשנה. אנחנו רואים שהם לומדים בצורה אחרת מלפני 20 שנה. היום לא מתמודדים עם בעיות אלא רק מלמדים אותם לעבור את הבגרות. בשנה א' יש לנו נשירה משמעותית שהולכת וגדלה. הפתרון הוא לשנות את שיטת הלימוד בבתי הספר.
צריך שייתנו הרבה יותר בעיות חשיבה. תלמידים אצלנו לא יודעים לפתור שאלות אלא רק שאלות של בגרות. בעקבות כך החל משנה הבאה נתחיל בהוספה של קורסי הכנה במתמטיקה. זאבי ברגמן, יו"ר Galil Software הוסיף: "הצעקות על המחסור במהנדסים קצת מוגזמות. בשנות ה-90 היה מחסור אמיתי. הבעיה היא במעבר מחינוך למצוינות לחינוך בכמויות. בחינוך לכמויות אנחנו אף פעם לא יכולים לנצח. אם אני משווה את מערכת החינוך בה אני למדתי לזו של ילדיי, אז ממדני דרשו הרבה יותר. היו אתגרים בשיעורים, דבר שהיום לא קורה".

בסיכום הדיון אמר פרופסור עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה כי "תעשיית ההיי-טק הישראלית זקוקה לאלפי מהנדסים מוכשרים שיהוו את ההון האנושי האיכותי שיצעיד אותה ואת החברה כולה קדימה תוך שימור עמדת ההובלה הבינלאומית בתחום. מטרת הכנס היא להוות מפגש ייחודי מסוגו לשיח משותף ואף התוויית קווים עיקריים כבסיס לתכנון ברמה הלאומית בין כלל המערכות להם השפעה על הכשרת מהנדסים: מערכת החינוך, צבא, אקדמיה, תעשייה, משרדים ממשלתיים וארגונים מקצועיים".
הדברים נאמרו במסגרת כנס בנושא ההון האנושי בהנדסה שערכה מכללת אפקה להנדסה. האירוע היווה מפגש ראשון של כלל המערכות והגורמים האמונים על הכשרת מהנדסים לטובת תעשיית ההיי-טק הישראלית. בכנס לקחו חלק נציגים בכירים של חברות בתעשייה, קצינים ומפקדי יחידות בצה"ל, נציגי האקדמיה ונציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg