ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

הוכח מדעית: במוות, החיים עוברים לנו מול העיניים

מחקר שנערך ב"הדסה" בין אנשים שחוו חוויית "סף מוות", מצא שרגע לפני מותם בני אדם עשויים לחזות ברצף אירועים שעברו בחייהם. "הלכתי בין אנשים ויכולתי להרגיש את הכאב שחשו. כאילו הייתה לי 'רשות' לראות את החלק הזה בהם", סיפרה משתתפת

מחקר שנערך בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ("הדסה") גילה כי בני אדם עשויים לחוות רצף אירועי חיים ברגע המוות – ממש כמו בסרטים. לפי החוקרים, הדבר נובע מהמשך תפקודם של אזורים במוח שאחראים על אחסון זיכרונות, אחרי מותם של חלקים אחרים.
 
המחקר, שנעשה תוך הסתייעות בנבדקים שחוו חווית "סף מוות", העלה עם זאת כי בשונה מה"פלאשבקים" ההוליוודיים אליהם הורגלנו בקולנוע, התופעה אינה מופיעה בסדר כרונולוגי. משתתפי המחקר סיפרו כי הזיכרונות לרוב אינם מסודרים לפי סדר התרחשות אלא באופן אקראי, ולעיתים אפילו מופיעים במקביל. אחת המשתתפות תיארה זאת כך: "אין התקדמות לינארית, אין גבולות של זמן בכלל... זה כאילו אתה ברגע הזה למשך כמה מאות שנים. זה רגע אחד וגם אלף שנים, כששניהם מתרחשים במקביל ואף אחד מהם לא קורה. הכל קורה בבת אחת ולפעמים חלק מהחוויות מתרחשות במקביל".

היו שאמרו כי מוחם "תעתע" בהם, וכי חיו מחדש חוויות מוכרות מנקודת מבט של אדם אחר שהיה מעורב בהתרחשות. משתתפת סיפרה למשל שראתה את אביה ויכולה הייתה לראות ולחוש דברים לגביו: "הוא חלק איתי דברים מהילדות שלו וקשיים שעבר בחייו". אחרת אמרה: "הלכתי בין אנשים בחיי ויכולתי להרגיש את הכאב שהם חשים. כאילו הייתה לי 'רשות' לראות את החלק הזה בהם ולהרגיש בעצמי את מה שהם הרגישו". כל אחד מהנשאלים סיפר שנותרה בו לאחר החוויה פרספקטיבה מחודשת על חייהם ועל אנשים המשמעותיים להם. עוד גילה המחקר כי רבים מה"פלאשבקים" הקימו לתחייה רגעים אמוציונליים במיוחד עבור המשתתפים.

הרעיון שחייו של אדם חולפים לנגד עיניו ברגע המוות עמד במרכזם של אינספור סרטים ועבודות ספרות, אך רק במקרים מעטים ניסו חוקרים לעמת את האומנות עם המציאות. החוקרים אמרו כי מחקרם החדש שופך אור על "תופעה נפשית מרתקת, שתמיד סקרנה בני האדם", כשאלו ששולבו במחקר סיפרו שאיבדו תחושה של זמן ושזיכרונות מכל תקופות חייהם היכו בהם.
  
החוקרים מסבירים שמקור התופעה בחלקים של המוח שבהם מאוחסנים זיכרונות אוטוביוגרפים, כגון האונה הקדמית והקודקודית. חלקים אלו במוח אינם רגישים לאובדן חמצן ודם, ולכן הם מהחלקים האחרונים לחיות. "המחקר הציע שייצוג כזה של אירועי חיים, 'קונטיניום', קיים במערכת הקוגניטיבית האנושית, ועשוי להגיע ברגעי לחץ גדולים או מתח פסיכולוגי", אמרו החוקרים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg