עכשיו זה מוכח: הרשתות החברתיות מאמללות אותנו
משתמשי פייסבוק, טוויטר ועוד נפגעים דרמטית, נפשית ופיזית, לעומת חבריהם שנמנעים מהרשתות החברתיות
מחקרים חדשים על הגולשים ברשתות כמו טוויטר ופייסבוק מצאו עדויות מטרידות לפגיעה מתמשכת ביכולות החברתיות ובסיפוק העצמי שלהם. במחקר אחד נבדקה ההשפעה של הפופולריות של הגולש על מצב רוחו. התברר כי לא נמצא קשר בין מצב רוח טוב לבין לייקים רבים על סטטוסים שנונים.להפך, אנשים שנחשבים אושיות רשת דווקא נטו יותר להוריד פוסטים לא מוצלחים או להתרשם מכמות ההודעות, התגובות והתמיכה שקבלו על פרסום. כך נוצר מצב הפוך, שבו הדימוי העצמי לא עלה בגלל המקובלות אלא הפך לתלוי בו, ונפגע במקרים של אי קבלת תמיכה ברשת.
במחקר השתתפו 340 אושיות רשת בינלאומיות, שענו כל אחד על שאלון עומק של 25 שאלות. לפי הממצאים, במקרה שהסטטוסים היו חלק מהפרנסה וכללו תגובות או לייקים ממומנים, התופעה רק הועצמה. החרדה והפגיעה בביטחון העצמי אצל הגולש גדלו אפילו יותר.
"הרשתות החברתיות כאן כדי להישאר. לכן היה לנו חשוב לברר איך הן משפיעות על בריאות הנפש שלנו, ואיך פועלת מערכת ההיזון החוזר הקשורה בתלות של האדם ברשת החברתית. למרבה הצער התוצאות מראות שהתפיסה העצמית שלנו ומצב הרוח עלולים להשתעבד לרשת החברתית, ולא להישאר עצמאיים. זה ממצא מטריד שחייבים להתייחס אליו", מסרו החוקרים. את הממצאים הם יציגו בכנס הקרוב של האגודה הפסיכולוגית הבריטית המלכותית.
מחקר אחר שעסק בהשפעה של קשרים חברתיים ענפים ברשת על קשרים חברתיים "בחיים האמיתיים" מצא ממצאים קשים דומים. החוקרים מאוניברסיטת ייל ביססו את הממצאים שלהם על שלושה גלים של נשאלים לאורך תקופה ארוכה. המסקנות שהתקבלו עגומות מאוד: נמצא מתאם ממשי בין בריאות נפשית טובה יותר ובין תלות נמוכה ברשתות החברתיות.
"כבר זמן רב אנחנו רוצים לברר לעומק מה ההשפעה של הרשת עלינו. האם הבהייה בסרטונים, הצפייה בחיים של אחרים והשיטוט האינסופי בסטטוסים משפיעים עלינו לטובה או לרעה? היתה לנו תחושה לא נוחה עם ההשפעה המצטברת, אבל לא רצינו להתבסס על תחושות או על מחקר מצומצם", אמרו החוקרים, פרופ' ניקולס קריסטקיס, מנהל המעבדה לטבע האדם באוניברסיטת ייל ומנהל שותף במכון ייל למדעי הרשת, והולי סקייה, מומחה לבריאות הציבור וחבר באיגוד הבריאות העולמי מאוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו.
"מובן מאליו שיש כאן נזקים, אבל רצינו לבחון את זה באופן המוני ועל טווח רב של זמן", החוקרים הסבירו. "אנחנו מראים שיש חשיבות ל'חיים האמיתיים', כלומר לקשרים אישיים ממשיים בעולם האמיתי, לשיחות עם בני אדם, לתהליכים פסיכולוגיים של אחד על אחד. כל היתרונות האלו לא קיימים ברשתות החברתיות.
"כל המדדים שלקחנו בחשבון מראים על ירידה ברווחה הנפשית של האדם אחרי חברות במשך שנה ברשתות חברתיות. אנשים שעוקבים אחרי סרטונים של אחרים, אחרי החיים של אחרים, וכל הזמן מקליקים על קישורים - הם חווים סכנה נפשית ובריאותית של ממש, ויש נסיגה דרמטית במצב רוחם ובבריאות הפיזית שלהם".
הגולשים הרבים שהשתתפו במחקר הרשו לצוות המחקר להיכנס ממש לחייהם הפרטיים ולעקוב אחר מצב רוחם. שלושת סוגי האינטראקציה שנבדקו - חיבה, פרסום, ולחיצה על קישורים - הביאו לאותה מסקנה קודרת. הוכח חד-משמעית שהפגיעה הנפשית אינה קשורה בסוג התכנים או בכמות הקשרים החברתיים והמקובלות, אלא במשך הזמן שבילו הגולשים ברשת.
אקו"ם