ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

אבקת קסם: הנערה המחוננת שגילתה פתרון לאנתרקס

שרית שטרנברג רק בת 16, וכבר הספיקה לאתר וירוס הנלחם בנגיף הקטלני שחולל סערה לאחר אסון התאומים ולהציג את פריצת הדרך המדעית בחו"ל. ריאיון עם בעלת איי-קיו יוצא דופן, המשלבת עבודה במעבדה אוניברסיטאית עם חיי חברה רגילים של נערה

שרית שטרנברג הייתה בת שלוש כשהוריה הבינו שהיא לא כשאר הילדים. "היא הייתה מקבצת בנות סביבה וקוראת להן ספרים", נזכרת אמה עדינה. "בכיתה א' כבר קראה ספרים ארוכים ופשוט לא היה לה מה לעשות שם. באמצע השנה החליטו להעביר אותה לכיתה ב'".

שטרנברג אובחנה כמחוננת במבחני האיתור של משרד החינוך. כשהגיעה לגיל תיכון נשלפה על ידי הצוות המאתר של האוניברסיטה העברית לתוכנית "אלפא", פרויקט למחקר בתחומים מדעיים של מרכז מדעני העתיד, בשיתוף האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך. התוכנית מאפשרת לתלמידים מחוננים להשתלב בעולם המחקר המדעי העכשווי, וגובשה במטרה לספק את צורכיהם הייחודיים תוך חשיפתם למחקר מדעי ברמה גבוהה.
   
אבל גם במעבדות המוארות של האוניברסיטה לא שיערו שכעבור שנה וחצי בלבד תפציע הנערה הצעירה עם תגלית מדעית בקנה מידה עולמי, ותמצא וירוס שמסוגל לחסל את חיידקי האנתרקס.

"ולחשוב שכל המחקר בכלל התחיל מחומוס", נזכרת שטרנברג בת ה-16. "היו פרסומים על כך שיש המון חומרים משמרים בסלטים הקנויים ושהם מאוד לא בריאים. מישהו מהתוכנית הציע שננסה לבודד חיידקים שמקלקלים חומוס ונמצא להם פאג'ים".

שנייה, מה זה פאג'ים?
"קיצור של בקטריופאג'", היא צוחקת. "אלו וירוסים תוקפי חיידקים שהתגלו לפני מאה שנה. כל פאג' יכול לתקוף רק חיידק מסוים אחד. למשל, פאג' שתוקף ליסטריה לא יתקוף סטרפטוקוק. זה הופך אותם לנוחים מאוד לשימוש בתרופות כי הם לא יפגעו במיקרוביום, כלומר בחיידקים הטובים שיש בגוף שלנו. תשעים אחוז מהגוף שלנו הם מחיידקים שחיוניים לתפקוד שלו.

"דבר נוסף, פאג'ים יותר טובים מאנטיביוטיקה בתקיפת ביופילם, שאלו שכבות של חיידקים שמקיימות יחסי גומלין ביניהן. האנטיביוטיקה תהרוג רק את השכבה החיצונית, ואילו הפאג'ים יתרבו דרך השכבה החיצונית ואז ימשיכו לשכבה פנימית יותר, יתרבו דרכה וימשיכו לשכבה הבאה וכן הלאה. יש היום גם הרבה חיידקים שנעשו עמידים לאנטיביוטיקה, מה שהופך את הפאג'ים לעוד יותר מבוקשים, מכיוון שהם יצורים דינמיים ויכולים להשתנות ולעבור מוטציות. גם אם חיידק פיתח עמידות, הפאג' ישתנה בהתאם ועדיין יהיה מסוגל לתקוף אותו בחזרה".

אז חיפשתם פאג'ים לחומוס ומה קרה?
"חשבנו שאם נמצא פאג'ים לחיידקים שמזהמים חומוס ונשתמש בהם במקום חומרים משמרים, החומוס יהיה יותר בריא. עבדנו על זה כמה זמן אבל הניסוי לא הלך. משם המשכתי לחיידק שנקרא בצילוס ליקניפורמיס. חוקרים באחת הרפתות בארץ גילו זן חדש שלו שזיהם צינורות במחלבה וביקשו שנמצא לו פאג'ים. בהמשך החליטו שבעצם הם לא מעוניינים שנמשיך במחקר, אז הפסקנו לעבוד על זה, ומשם עברנו לאנתרקס".

למה דווקא אנתרקס?
"אנתרקס היא מחלה מסוכנת שנגרמת מחיידק שמכונה בצילוס אנתרסיס. החיידקים שלה נראים כמו אבקה והיא הורגת במהירות, ולכן התחילו להשתמש בה ככלי ללוחמה ביולוגית. אחרי פיגוע התאומים נשלחו כמה מעטפות אנתרקס בארה"ב, חלקן לסנאטורים, וחמישה אנשים מתו במתקפה. עד עכשיו טיפלו בחיידק באמצעות אנטיביוטיקה וחיסונים, אבל הם לא לגמרי עבדו וזה לא הוכח כפתרון מספיק טוב.
   
"הפאג'ים הם אחד הפתרונות הכי מבטיחים שיש היום לעמידות של חיידקים בפני אנטיביוטיקה. ממש עכשיו ריפאו בארה"ב אדם שגורלו נחרץ, הוא היה חולה באחד מעשרת החיידקים המסוכנים לאדם וכבר נכנס לתרדמת. נתנו לו פאג'ים והוא התעורר בתוך יומיים. עם הפאג'ים תמיד תוקפים בקוקטייל, כי יכולים להיות כמה זנים, ולכן ככל שאת מאתרת יותר פאג'ים למחלה מסוימת כך יכולת ההתגוננות שלך ממנה יותר גבוהה. לכן הדבר הראשון שעשינו היה לנסות לאתר פאג'ים לאנתרקס".

איך עושים את זה?
"מחפשים אותם קרוב לחיידק המטרה שלהם, משום שהחיידק הוא למעשה הגורם שמאפשר את קיומם. הדרך שלהם היא לתקוף חיידק ולהתרבות דרכו. בדקנו וגילינו שהיו שתי התפרצויות אנתרקס ברמת הגולן, בשנים 2009 ו-2012. הערכנו שאם היה אנתרקס בגולן, בטח נמצא גם פאג'ים בקרבת מקום. נסעתי לשם לטיול משפחתי ובאתי עם שקית ענקית מלאה במבחנות. כל כמה מטרים עצרתי והרמתי קצת בוץ. הבאנו למעבדה ובדקנו אם הדגימות הורגות את החיידקים, וכשגילינו שכן דיללנו את הכמות כמה פעמים כדי לראות שבאמת מדובר בפאג' ולא ברעל שחדר לבוץ".

איך יכול להיות שבכל העולם אנשים מאוימים מאנתרקס וילדה בת 16 מצאה לזה פתרון?
"אז זהו, שלמעשה אני לא היחידה. כרגע אני עובדת עם מאסטרנטית מהמעבדה, סיון אלקלעי, שגם היא מצאה שלושה פאג'ים. אני מצאתי שניים נוספים, ויש עוד פאג'ים ידועים בעולם. העניין הוא שקשה להשיג אותם. אני יכולה להשיג את הגנום שלהם, תמונה שלהם, הכול, אבל את הפאג' עצמו לא ייתנו לי כי המדינות רוצות לשמור אותם לעצמן. לכן חשוב שלישראל יהיו פאג'ים משלה, וגם היה לי מזל, מה אני אגיד".

את הפאג'ים גילתה שטרנברג ביחד עם נעה פסט, נערה בת 17 מצור-הדסה שאף היא לומדת בתוכנית והצטרפה למחקר בשלביו המתקדמים. הווירוסים נקראו על שמן ועל שם התוכנית - SNa300 ו-SNa320.

"החלטנו לגשת לתחרות של 'מדענים מפתחים צעירים' מטעם מוזיאון המדע", מספרת שטרנברג, "נעה עבדה על חיפוש פאג'ים אחרים אבל לא הצליחה למצוא. בתוכנית העדיפו שלא ניגש בנפרד על פאג'ים כי לשופטים יש נטייה לחפש דברים ייחודיים, ולא רצו שנתקע מקלות בגלגלים זו לזו. לכן הוחלט שהיא תצטרף למחקר שלי. ניגשנו יחד לתחרות וזכינו בצל"ש".

לשטרנברג חשוב להצטנע ולומר שעבודתה לא הייתה היחידה שהבריקה בתחרות. "לחבר'ה האחרים באלפא היו עבודות לא פחות מדהימות, פשוט שלי עשתה יותר כותרות, כי כולם מפחדים מאנתרקס".

החדשות החלו לפרוש כנפיים. חבר במועצת הידידים האוסטרלים של האוניברסיטה, מייקל דאנקל, הבחין בנערה והציע לה להצטרף אליו למסע ברחבי היבשת ולהרצות שם על נושא המחקר שלה. בהתחלה אפילו הוריה לא האמינו שהמחקר של בתם יגיע רחוק כל כך.

"שרית חזרה ואמרה לנו שהזמינו אותה לאוסטרליה", צוחקת עדינה, האם. "אמרנו בזלזול 'כן בטח, כשיהיו עוד פרטים נדבר'".

אבל שטרנברג החליטה לא להיות ביישנית, ולהפוך את ההצעה למציאות. באוסטרליה העבירה שש הרצאות, במוסדות יהודיים במלבורן וסידני ובאירועי גיוס כספים למרכז לחקר מחלות מוח של האוניברסיטה העברית. את המסע עשתה לצד חוקרים בכירים מהאוניברסיטה, בהם נשיא האוניברסיטה פרופ' מנחם בן-ששון, היזם והממציא פרופ' עודד שוסיוב, שפיתח שיטה פורצת דרך להפקת קולגן, ופרופ' אורי בנין, אחד המדענים המובילים בעולם בתחום הננו-טכנולוגיה. הקהל האוסטרלי התקשה להישאר אדיש לנוכח הנערה הצעירה, ורשת SBS האוסטרלית מיהרה לדווח על הממצאים. עד מהרה הגיעו החדשות לארץ ושטרנברג הוצפה בבקשות לראיונות מכל גופי התקשורת הגדולים. הוריה משתדלים, נכון לעכשיו, לגונן עליה מההד התקשורתי ולהכניס אותה לפרופורציות.

"יש עכשיו באזז מאוד גדול שלא ביקשתי ולא רציתי", מודה שטרנברג, "זה נחמד וכיף, אבל נמאס לי קצת. בא לי גם להיות תלמידה רגילה שהולכת לבית הספר ועושה בגרויות ויצאת עם חברות בערב".

אנחנו נפגשים בבית המשפחה בגבע בנימין. כבר בכניסה קשה לפספס את המיזם היצירתי של אחיה הקטנים, שכדי להפיג את שעמום החופש בחרו לבנות חדר בריחה מאולתר בתוך ביתם ולהזמין את דיירי השכונה להתנסות בו תמורת מחיר סמלי של 15 שקלים.

כן, אפשר לומר שהיזמות במשפחת שטרנברג עוברת בגנים, שכן כל אחיה של שרית אותרו גם הם כמחוננים. אחותה נעמה לומדת בתוכנית אלפא באוניברסיטת אריאל, ושני אחיה הקטנים חן ואיתן לומדים בתוכניות למחוננים בבית הספר היסודי. אמיתי בן השנתיים טרם אובחן, כמובן.

אביה של שרית, יואב, הוא רב קהילה ומורה למתמטיקה ואמה עדינה מרצה במכללות ובבתי מדרש לנשים. סבא שלה היה כימאי, והסב השני חוקר מחשבת ישראל. כבר כשהייתה בגן עברה אבחון מוקדם בעקבות היכולות הלא שגרתיות שלה, ושם התגלה שהיא ניחנה באיי-קיו 142. למרות הגילויים העדיפו הוריה שתלמד במסגרות רגילות, וכשהיא לא נמצאת באלפא היא מבלה עם שאר חברותיה באולפנת עפרה.

"אני מפסידה המון לימודים, ולזכותה של האולפנה צריך לומר שהיא מאוד מאפשרת לי. נותנים לי להשתחרר כשאני מבקשת ומאוד מכבדים את מה שאני עושה. אם לא אלפא לא היו לי כישורי למידה בכלל, שום משמעת עצמית ושום כלום. זה משהו שהרבה מחוננים נופלים בו, כי הם רגילים שהכול בא להם בקלות. ואז מגיעים לכיתה ט', נכשלים במבחן הראשון, ומבינים שצריך להתחיל ללמוד. התוכנית נתנה לי המון מעצם זה שיש לי איפה להשקיע ואני עושה דברים שבאמת מעניינים אותי, ויש לי גם חברים מחוננים שם, שזה מאוד נחמד".

יש מחיר חברתי ללהיות מחוננת?
"יש קנאה והיא מתבטאת בחרמות, כי לילדים אין פילטרים. כשילדים בכיתה ב' עדיין לומדים איך כותבים בכתב עגול ולא בדפוס, ובאה מישהי שיודעת את כל התשובות, זה מעצבן. אנשים לא אוהבים שמישהו תמיד יותר טוב מהם. באולפנה כבר היה הרבה יותר טוב, החרמות נפסקו, אבל עדיין מאוד קשה למצוא מישהו שיהיה מוכן לשבת איתי ולדבר שעה וחצי על פילוסופיה, נניח, ושזה יהיה רגיל בשבילו. השיחות באלפא הן ברמה הרבה יותר גבוהה ונחמד לי לדבר עם אנשים על נושאים אחרים. זה משהו שאני לא יכולה לעשות עם החברות שלי כי זה פשוט לא מעניין אותן".

בשלב הזה שטרנברג מקפידה לסייג: "שלא יתפרש כאילו אני מאשימה מישהו באולפנה, הם עושים כל מה שהם יכולים בשבילי. באמת טוב לי שם. ובגלל שיש הרבה תלמידות והרבה כיתות הם יכולים להרשות לעצמם לפתוח הרבה מגמות, הקבצות במתמטיקה ובאנגלית, תוכנית קטנה בתנ"ך שאני משתתפת בה. יש הרבה מקום להעשרה, ולכן מצאתי שם את עצמי".

מה את חושבת על התוכניות למחוננים בגיל היסודי?
"התפיסה של רוב התוכניות למחוננים היא של ריבוי אינטליגנציות. כלומר, אם אתם מספיק חכמים בתחום אחד, נדחוף לכם את כל שאר התחומים על הדרך. זה נכון מבחינה כלשהי, אבל מצד שני אלפא קידם אותי באופן הרבה יותר משמעותי. מה שטוב באלפא הוא שהם לא רק מלמדים וחוקרים, מאוד חשוב להם שנהיה קבוצה חברתית אחת".

את הדתייה היחידה שם?
"אני לא היחידה, מגיעים לשם מגוון ילדים מרחבי הארץ. היה בתוכנית נער ערבי, והוא לא התקבל כי הוא ערבי אלא כי הוא טוב. אין אפליה על רקע דת ויש המון דיונים על פוליטיקה. יש בתוכנית חבר'ה מנוער מרצ ויש מתנחלים ימנים פנאטים. בתקופת פינוי עמונה היו לנו דיונים ערים, ויש עוד נושאים שמעסיקים אותנו, כמו הפרדת דת ומדינה וכפייה דתית. לזכותה של התוכנית ייאמר שהם מאוד מכבדים דתיים. במחנה עשינו שבת משותפת וסידרו לנו מניין עם ספר תורה וקידוש וארוחה מלאה".

את השיחה בינינו קוטע צלצול הסמארטפון של שטרנברג, במנגינת הנושא מתוך הסרט "הארי פוטר". את סדרת הספרים של רולינג הספיקה לקרוא אולי עשרות פעמים. "את יודעת שהספר הכי נמכר בעולם אחרי התנ"ך זה לא הארי פוטר כמו שאומרים אלא בכלל דון קישוט?" היא אומרת במבט של ידענית, "יש לי חברה שיודעת את 'דמדומים' בעל פה, ברמה של מספר עמוד וכאלה, היא החליטה להפסיק לקרוא את הסדרה למשך שנה כדי שיהיה לה כיף לקרוא שוב, והיא עדיין זכרה אותם בעל פה!"

יש עוד עובדות לא חשובות שאת רוצה לספר לי?
"אבא שלי תמיד אומר שאני אוצר בלום של מידע חסר תועלת".

לזכותה של שטרנברג ייאמר שבנוסף לחוכמה היא ניחנה גם בלא מעט הומור עצמי. עם השנים סיגלה לעצמה יכולות חברתיות, בין השאר בגלל נחישותה להמשיך ללמוד במסגרות הרגילות.

את מרגישה שלהיות חכמה זה פריביליגיה או עול?
"אני לא ממש חושבת במונחים כאלה. זה מצב נתון. יש ילדים שטובים במוזיקה או בשחמט, באמנות או בספורט, וזה הדבר שאני טובה בו. כל אחד נולד עם כמויות שונות מדברים שונים וזה מה שיש לו בחיים. אני למשל לא טובה בספורט, אני גם לא מנגנת טוב כמו החברים שלי וברור שהכישורים החברתיים שלי פחות טובים מאלו של חברותיי לכיתה, אני פחות טובה בלזכור מסות של ידע מילולי כי אני צריכה להבין את החומר שאני קוראת, לכן זה לא נתפס אצלי כפריבילגיה".

את חושבת כבר מה תעשי בעתיד? איזה חלום תרצי להגשים?
"אני רק בת 16. נראה לי שאלך למדרשה, שירות לאומי, המסלול הרגיל. באוניברסיטה כנראה אלמד משהו במדעים. אני לא יודעת אם בהכרח אתמקד בפאג'ים, אבל סביר שאעשה משהו בתחום מדעי הטבע. קשה לי לחשוב כרגע על חלום, יש הרבה מחלות לרפא והרבה נושאים שמעניינים אותי, השאיפה היא שיהיה לי מעניין בחיים".

בשלב הזה יואב, אביה של שרית, מתערב ואומר בצחוק שהבת שלו עוד תרוויח מיליונים. שרית צוחקת בתגובה ואומרת: "ההורים שלי בטוחים שארוויח מיליונים, לא יודעת מאיפה זה הגיע. מדענים זה עם עני. אתה יודע למה חברות התרופות לא אוהבות לעבוד עם פאג'ים?" היא פונה לאביה, "כי אי אפשר לרשום על זה פטנט. ה-FDA, מִנהל התרופות והמזון האמריקני, עושה המון בעיות בדרך".

אף שבנות זוכות לציונים גבוהים יותר, במבחנים לאיתור מחוננים נמצאות פחות בנות מחוננות מבנים. באוניברסיטת אריאל נפתחה תוכנית אלפא לבנות בין השאר מהסיבה הזאת, כדי למנוע מהבניות חברתיות לעכב את הנערות המצטיינות בדרכן לתוכניות.

"כן, פחות בנות מאותרות", מודה שטרנברג, "אבל בתוכנית של האוניברסיטה העברית התחלנו עשרים בנים ושמונה בנות וכרגע אנחנו תשעה בנים ושמונה בנות. הבנות שרדו עד הסוף, וזה אומר הרבה על האמביציה שלנו. ברור לי שיש כאלה שיצפו שאעשה שירות לאומי ואלמד חינוך מיוחד ועבודה סוציאלית. בבית זה בטח לא ככה, אבל יש קבוצות מסוימות שזה קו המחשבה שלהן. בכל פעם שהתראיינתי אחת השאלות הקבועות הייתה 'נו, אז איך זה להיות בת במדעים?'. זה אומר משהו בעיניי.
 

 
"כשהרציתי בפני הוועד הפועל באוניברסיטה על התגלית, הביאו לשם נערה ערבייה מתוכנית אמנות משותפת ליהודים וערבים. היא שרה מאוד יפה וריגשה את הנוכחים. אחרי הכנס מישהי ניגשה אל שתינו ואמרה: 'אתן כאלה מדהימות! אתן נותנות השראה לציבור הנשי! אפשר לצלם אתכן ביחד?'. זאת פמיניסטית גרועה בעיניי, מצטערת. פמיניסטית אמיתית לא הייתה אומרת 'בואי תיתני השראה לכל הציבור הנשי', כי נוכחות של נשים אמורה להיות טבעית בעיניה בדיוק כמו זו של גברים. אני לא מאוד פמיניסטית, ואם פמיניזם הוא רצף אז אני ממוקמת איפשהו באמצע, אבל זה שאני בת ולומדת בתוכנית כזאת אמור להיות מבחינתי הכי טריוויאלי".

כנערה מחוננת אפשר להניח שזכית להערות מקנטרות בנוגע לסיכויים שלך למצוא זוגיות.
"באלפא אני נמצאת עם בחורים שיותר חכמים ממני ואני לא דואגת מזה. נראה לי שהמצב היום לא עד כדי כך גרוע, אני מניחה שיש בנים שיהיו מוכנים להתחתן עם בנות חכמות".

אחרי התחרות, גורמים פוליטיים ניסו ליצור איתך קשר?
"השר בנט זימן את כל הזוכים בתחרות ללשכה שלו בתל-אביב. הוא רצה לשמוע על העבודות כי היו המון חבר'ה מאלפא שהגיעו למקומות יפים".

בנט עצמו מקדם תוכנית שמטרתה להעביר יותר תלמידים את מבחני חמש יחידות במתמטיקה. מה את חושבת על זה?
"הוא שמע ביקורת מכמה חבר'ה אצלנו על העניין. התחרות היא לא רק במדעים - הוגשו עבודות בתחום מדעי הרוח, תנ"ך, מוזיקה, היסטוריה, בלשנות. במקום הראשון זכתה מישהי שחיפשה את כל המילים שדויד גרוסמן ואשכול נבו חידשו בספריהם, ובנתה מזה מילון מנותח תחבירית ומבנית. מישהי אחרת חקרה שירים של יונה וולך. היו שם חבר'ה שאמרו לו 'אנחנו עושים שלוש יחידות במתמטיקה אבל טובים מאוד בהיסטוריה, ותראה לאן הגענו'. וכן, יש מחוננים שהם שלוש יחידות במתמטיקה. זה מה שנקרא ריבוי אינטליגנציות. אלה חבר'ה שעבדו קשה והגיעו לעבודות מדהימות, לא הכול זה מתמטיקה. התוכנית של חמש יחידות לא לגמרי גרועה והיה בה צורך, אבל קצת הגזימו לדעתי עם המסר".

החלטת נכון כשבחרת ללמוד בבית ספר רגיל?
"שאלו אותי פעם אם הייתי מעדיפה ללמוד בכיתת מחוננים, והתשובה היא שלא. כן, יש לי חבר'ה מחוננים ואני צריכה אותם, אבל חשוב גם לדעת להסתדר גם בחברה של לא מחוננים, כי זה העולם האמיתי. בעולם האמיתי לא כולם יהיו עם תחומי עניין כמו שלי, ולא כולם יתעניינו במדע. חשוב לי להסתדר בחברה שהיא לא מחוננת".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg