ראשי » מדע ומחשבים » מחשבים » טכנולוגיה

המסע למאדים: צעד טיפשי גדול לאנושות?

אין לנו מה לחפש בסלע השומם והקר של מאדים, ולא תהיה לנו גם דרך לחזור משם. כדאי להפעיל את משאבינו לשימור כדור הארץ

יובנאליס, המלומד הנשכני מהאימפריה הרומית, התלונן על מנהיגים חלשים המסיחים את דעת העם ב"לחם ושעשועים". בימינו הם עושים זאת בבסיסים על הירח ובמשימות למאדים.

אירופה מתפצלת, צפון־קוריאה הפכה לחלוטין לסרט 'ד"ר סטריינג'לאב' על המלחמה הקרה. אסון התרחש בפורטו־ריקו, טבח בלאס־וגאס. צרצרים מצרצרים בגבעת הקפיטול, שבה הבטחותיהם של הרפובליקנים גוועות. כשיש כל כך הרבה מה לעשות ותוכניות מעטות בלבד להוציא אותם לפועל, מוכרחים להסיח את דעתו של העם. לכן סגן הנשיא מייק פנס הציג לראווה בשבוע שעבר את תחיית הוועדה הנשיאותית הנשכחת זה זמן רב, שתפעל להחזיר את האסטרונאוטים האמריקנים לחלל.
 
אולי חשבתם שהאסטרונאוטים שלנו מעולם לא עזבו את החלל. האם הם לא יצאו להליכות חלל, תיקנו טלסקופים, ערכו ניסויים והקליטו סרטוני מוזיקה שם למעלה במשך שנים? מתברר שהמשימות הללו התרחשו ב"מסלול לווייני נמוך", במרחק של פחות מ־560 קילומטרים מהבית. בדרכם ללימודים במכללה, מיליוני ילדים הרחיקו הרבה יותר מהמרחקים שגמאו האסטרונאוטים שיצאו מכדור הארץ לחלל ב־45 השנים האחרונות.
אף שהוועדה שהקים פנס לא צפויה לומר זאת, יש סיבות טובות מאוד לכך שהאמריקנים, ובני האדם בכלל, הפסיקו לפתע לצאת עמוק לחלל - זה קטלני, וזה לא נחוץ.

אין ספק, האמריקנים יכולים לשוב לירח, ואולי אפילו לשהות שם לזמן מה. זה יעלה סכומים אדירים, אבל יש לנו דירוג אשראי טוב וסובלנות גדולה לחובות. השאלה היא רק מדוע לעשות כן. הירח עודנו אותו מדבר מת ומאובק שעזבנו ב־1972. חולות סהרה ואנטרקטיקה מכוסת הקרח שניהם מסבירים פנים לחיי אנוש יותר מאשר הירח.
 
אין שום היגיון להקים בסיס על הירח בתנאים אלה, ולכן מנסים למכור לנו אותו כמקפצה למאדים. אבל עלינו להתמודד עם העובדה הבאה: הכוכב האדום נהנה מיחסי הציבור הטובים במערכת השמש. המסע למאדים הוא למיליארדרים נועזים מה שהסיינטולוגיה משמשת לכוכבי קולנוע. אלון מאסק, ריצ'רד ברנסון וג'ף בזוס (שהוא גם בעליו של 'הוושינגטון פוסט') שמו על כוונותיהם את הכוכב הרביעי במערכת השמש, ומאסק אף אמר שהוא מקווה למות שם – "אבל לא בהתרסקות".
 
מדענים נלהבים התומכים ביוזמה מדווחים שבצהרי יום חם במיוחד במקבילה המאדימית של סן־טרופז עשויות מידות החום להגיע לרמה משוגעת של 15 מעלות צלזיוס ואף יותר, אבל כדאי למאסק גם לארוז חליפת שלג עבה יחד עם בגד הים שלו. בפלנטה אין כמעט אטמוספירה שתתמוך בחום שנאגר בו, ולכן הוא מתקרר בשעות הלילה לרמה של 67 מעלות צלזיוס מתחת לאפס בקו המשווה. מידת החום הממוצעת, לפי נאס"א, היא 62 מעלות מתחת לאפס.

ובכל זאת, נוסע אנושי למאדים יצטרך להפיק את המרב מהמונוטוניות חסרת האוויר שבו, כי לא תהיה לו דרך חזרה. המסע הארוך דרך הריק בחלל יחשוף את האסטרונאוטים להפגזה ממושכת ומרוכזת של קרניים קוסמיות וקרינת שמש חסרת הפרעה – גזר דין מוות שנאס"א לא מצאה לו עדיין פתרון, אף שהמדענים מחפשים מוצא. במלון 'מאדים', אם לצטט את ה'איגלס', אתה יכול לעשות צ'ק אאוט, אבל לעולם לא תוכל לעזוב.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg