תגלית בי-ם: שרידי תיאטרון עתיק במנהרות הכותל
בחפירות רשות העתיקות בהשתתפות מתנדבים נחשפו חלקים גדולים מנדבכי הכותל המערבי שלא היו גלויים לעין מזה 1700 שנה. לראשונה: נחשף מבנה תיאטרון רומי עתיק בירושלים
רשות העתיקות הציגה הבוקר (יום ב') במנהרות הכותל לראשונה את שרידיו של מבנה תאטרון מרהיב ושמונה מנדבכי הכותל המערבי, שהיו קבורים מתחת לשכבת עפר בעובי של כשמונה מטרים. התגלית המרהיבה נחשפה במסיבת עיתונאים שערכו רב הכותל הרב שמואל רבינוביץ, מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, מנכ"ל הקרן למורשת המערבי מרדכי (סולי) אליאב, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ד"ר יובל ברוך ומנהלי החפירה מתחת לקשת וילסון.שרידי תיאטרון נמצאו במנהרות הכותל. צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות
תחילה נחשפו בחפירות שמונה נדבכי אבן מרשימים בנויים אבני ענק, שהשתמרו בצורה מלאה. לאחר הסרתה של שכבת העפר, הופתעו הארכיאולוגים לגלות כי היא כיסתה, למעשה, שרידים של מבנה מיוחד במינו, דמוי תיאטרון שמכיל כ-200 מקומות ישיבה. מרשות העתיקות נמסר כי החשיפה הדרמטית מאששת את הכתבים ההיסטוריים שבהם ישנם תיאורים של תיאטרון המצוי בקרבת הר הבית.
"מדובר בסנסציה מחקרית. התגלית היתה בגדר הפתעה של ממש", אמרו הארכיאולוגים מנהלי החפירה ד"ר ג'ו עוזיאל, תהילה ליברמן וד"ר אבי סולומון. "כשניגשנו לחפירה במטרה לתארך את קשת וילסון, לא תיארנו לעצמנו שהיא תפתח לנו צוהר לתעלומת התיאטרון האבוד של ירושלים. כמו בהרבה מקרים בארכיאולוגיה, ישנה צפייה לחשוף דבר מסוים, אבל בסופו של תהליך נחשפים ממצאים אחרים, מפתיעים ומעוררי מחשבה. אין ספק כי חשיפת נדבכי הכותל המערבי ומרכיביה של קשת וילסון הם תגליות מרגשות התורמות לחקירת העיר ירושלים ולתולדות עברה, אך גילוי המבנה דמויי התיאטרון היא דרמה של ממש במחקר".

חפירת קשת וילסון
. צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות

החפירות במנהרות הכותל
צילום: מירי צחי
ראוי לציין כי קשת וילסון היא למעשה המבנה השלם היחיד שנותר ממתחם הר הבית של ימי הבית השני כשהוא גלוי לעין. הקשת, הבנויה אבני ענק, היא האחרונה בסדרה של קשתות אבן שהרכיבו גשר עצום, אשר הוביל אל הר הבית מכיוון מערב. הקשת תלויה בגובה רב מעל ליסודות הכותל המערבי, והיא אפשרה, בין היתר, מעבר של אנשים לתוך מתחם הר הבית ולמקדש. על הקשת אף עברה אמת מים גדולת מימדים.
להערכת הארכיאולוגים, התיאטרון לא היה בשימוש מעולם. הם מסתמכים על מספר ממצאים באתר שמרמזים על כך, בין השאר, גרמי מדרגות שלא הושלמה חציבתם. הסיבות לכך לא ידועות, אולם ייתכן שהן קשורות לאירוע היסטורי משמעותי – אולי למרד בר כוכבא; ייתכן שהמבנה החל להיבנות, אך עם פרוץ המרד, הוא ננטש. עדויות נוספות לאי-השלמת מבנים בתקופה זו נחשפו בעבר בחפירות הקרדו המזרחי ברחבת הכותל.

8 נדבכים שנחשפו מאבני הכותל
צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות

החפירות במנהרות הכותל
צילום: מירי צחי
"אמנם מדובר במבנה קטן ביחס לתיאטראות הרומיים המוכרים (כדוגמת קיסריה, בית שאן ובית גוברין), אך עובדה זו -בנוסף להימצאותו מתחת לחלל מקורה - במקרה זה מתחת לקשת וילסון, מביאים אותנו למסקנה כי מדובר במבנה דמוי תיאטרון מהטיפוס המכונה בעולם הרומי בשם 'אודיאון', הוסיפו הארכיאולוגים. "על פי רוב מבנים כאלה שימשו למופעים אקוסטיים. לחלופין, ניתן להציע כי מדובר במבנה המכונה בשם 'בולטריון' – כלומר, מקום מושבה והתכנסותה של מועצת העיר, במקרה זה של מועצת 'איליה קפיטולינה' – ירושלים הרומית".
"לגעת בקצות האצבעות בהיסטוריה העתיקה"
רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ, ציין כי ״פעם אחר פעם באים הממצאים הארכיאולוגיים המדהימים ומאפשרים לבני דורנו לגעת בקצות האצבעות בהיסטוריה העתיקה של עמנו ובמורשת היהדות לזיקתה העמוקה לירושלים. כל ממצא כזה מרגש אותי מחדש בעצמות אדירות. לפנינו עוד מלאכת חפירה ארוכה ואני בטוח שככל שנעמיק ונחפור נגיע לתקופות קודמות ולעדות לזיקתו העמוקה של העם היהודי לארץ ישראל ולירושלים״.

חפירת וילסון בשלביה הראשונים
צילום: שי הלוי, רשות העתיקות
מנהל רשות העתיקות, ישראל חסון, בירך על התגלית ואמר כי "הממצאים המרתקים מחפירות קשת וילסון מחזקים את חשיבות הרחבת החפירות הארכיאלוגיות באזור חשוב זה, ואני מקווה שהממצאים יסייעו לנו בקידום התכנית הכוללת, כך שכולנו נזכה להתרשם מירושלים הקדומה בתפארתה. נשמח להשלים את החפירה בקשת וילסון ואת חפירת ירושלים הקדומה יחד עם תלמידי כיתות י"ב בארץ, במסגרת פרויקט "יש לי אבן מאבני ירושלים".
מנכ״ל הקרן למורשת הכותל מרדכי (סולי) אליאב אמר כי "חשיפת אבני הכותל המערבי הללו לראשונה לאחר כ-1,700 שנה בנדבכיו התחתונים מרגשת מאוד. הכותל, שריד לבית מקדשנו ושלל הממצאים סביבו, המלמדים על אלפי שנות נוכחותנו כאן- מהווים אבן שואבת למאות אלפים ויותר שפוקדים את האתר כפי שראינו רק לאחרונה בימים הנוראים ובחג הסוכות".
התגליות יוצגו לציבור לראשונה בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" שייערך השבוע בירושלים בסימן 50 שנה לאיחוד העיר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg