הקו הירוק: הרשימות "הירוקות" מסתערות על הרשויות המקומיות
15 שנה אחרי הקמתה של מפלגת "הירוקים", הרשימה הסביבתית הראשונה, עשרות רשימות "ירוקות" נלחמות על קולו של הבוחר בבחירות לרשויות המקומיות. עם זאת, למרות התדמית הפופולרית, הן עדיין לא הצליחו להכניס נציג לכנסת, וחילוקי דעות פנימיים מונעים מהן להתאחד
אך למרות שמספר חברי המועצה של הירוקים הוכפל בבחירות ב-2008, מצבה של התנועה הסביבתית רחוק מלהיות אידיאלי. ריבוי הרשימות לא מעיד על התרחבות משמעותית במעגל התומכים, אלא על פיצול בתוך המחנה, ו-15 שנה אחרי שהוקמה מפלגת הירוקים עדיין אין נציג ירוק בכנסת. כמו כן, לעומת הבחירות ב-2008 שבהן הריצה רשימות ב-32 רשויות , כעת היא מריצה רשימות בשמונה רשויות בלבד.
"הנושא הירוק נדחק לשוליים ברגע שיש מלחמות", מסביר פאר ויסנר, יו"ר מפלגת הירוקים, את הפער בין ההצלחה במועצת העיר מצד אחד, ואת הכישלון בבחירות הארציות מצד שני. "יותר אנשים מתים מזיהום אוויר מאשר בתאונות דרכים ובמלחמות, אבל זה עדיין לא נתפס ככה. בבחירות המוניציפליות אנשים לא הולכים להצביע למען ביטחון, אלא למען הביטחון הסביבתי שלהם".
בעיני ויסנר, הנפנוף של רשימות בדגל הירוק נובע מההצלחה של מפלגת הירוקים בתל אביב ב-15 השנים האחרונות. "תל אביב היא המודל. אפשר לראות את ההישגים שלנו, שאין להם אח ורע במדינת ישראל. תל אביב מקרינה לשאר הערים שהלכו בעקבותיה בנושאים כמו סלילת שבילי אופניים, הקמת גינות כלבים ומיחזור פסולת. ההוכחה הכי טובה היא הקמפיין של רון חולדאי, ראש עיר על אופניים.
"ההישגים כבירים כי הציבור מבין שהיחידים שדואגים לו בחיי היומיום הם לא שרי הממשלה שיושבת בירושלים אלא הנציגים במועצת העיר". לגבי התחרות מול רשימות ירוקות אחרות אומר ויסנר: "בכל הצלחה, ברגע שרואים שהגוף מצליח-קמים מתחרים. יש מפלגות ששפכו על עצמן צבע גואש ירוק ואומרות שהן'ירוקות', אך לירוקים יש ניסיון וקבלות".
המתחרה הגדול של הירוקים היא התנועה הירוקה, שמריצה 20 מועמדים ברשויות שונות ברחבי הארץ. למרות ההצלחה בבחירות המוניציפליות האחרונות ב-2008, פעילים רבים עזבו את מפלגת הירוקים בגלל מחלוקות עם ויסנר על דרך ניהול המפלגה והקימו את התנועה הירוקה.
ד"ר אבי ליליאן, חבר מועצת העיר רמת גן, היה ממקימי הירוקים. "לאחר שהוגש כתב אישום נגד ויסנר דרשתי ממנו להתפטר ולא לעמוד בראש התנועה", מסביר ליליאן את פרישתו. בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו הורשע ויסנר בעבירה עם קלון ונאלץ להתפטר מתפקידו כסגן ראש עיריית תל אביב.
לאחר פרישתו מהירוקים התמודד ליליאן ב-2008 ברשימה עצמאית וזכה בשלושה מנדטים. ליליאן מסכים שהפיצול בתוך המחנה הירוק פוגע בהתרחבות התנועה. "הפיצול לא היה צריך להיות, לנו היהודים קשה להתאחד וחבל. אני חושב שיש מקום חשוב למפלגה ירוקה בישראל, ואם תהיה מנהיגות ראויה - כל הירוקים יתאחדו סביבה".
ויסנר מבטל את הטענה שהפיצול אירע בגלל הרשעתו בכתב אישום. "הקימו את התנועה עוד לפני, זה קרה בשנת 2008. אני לא רוצה להיכנס לנושא הזה. אם אנשים מהתנועה הירוקה או אנשים שקוראים לעצמם'ירוקים מלבלבים' יצליחו לקדם את האג' נדה של הסביבה - מצוין".
ויסנר מצביע על גורם נוסף שמקשה על איחוד הרשימות הירוקות בארץ תחת מטרייה אחת. "אין לנו תקציבים לתמוך בכל סניף או במישהו שרוצה להקים רשימה, כמו מפלגות ארציות שנהנות מתקציב בחירות. דמוקרטיה עולה כסף, הגב הכלכלי הוא הבסיס להצלחה. אנחנו המפלגה היחידה שיום אחרי הבחירות בכנסת ממשיכה לעבוד כמו כל מפלגה ארצית".
ליליאן רואה בזיהוי הפוליטי של הנושא הסביבתי מכשול נוסף. "יכול להיות שחלק מהסיבה שקשה להיכנס לכנסת זה הזיהוי עם השמאל. חשוב לנתק את הקשר בין הירוק לשמאל.
"לא שיש לי משהו נגד השמאל, אבל ירוק הוא נושא אוניברסלי, מחרדים עד ערבים. הירוק זה המכנה המשותף של כולם. לכולם חשוב איכות סביבה ואיכות מים ושהילדים ינשמו אוויר נקי ולא יספגו קרינה".
כחלק מהניסיון לפנות לקהל מצביעים יותר רחב, הרשימות הירוקות מדגישות את הצד החברתי. "הטרנד הירוק נדחק מול הטרנד החברתי וטרנד הצעירים", אומרת חברת מועצת העיר ראשון לציון יפעת מאירוביץ' יפת, המתמודדת ברשימת התנועה החברתית הירוקה. "אנשים לא מבינים שירוק זה תפיסה של קיימות שמחברת בין כלכלה-סביבה-חברה".
"הנושא הסביבתי אף פעם לא עמד בפני עצמו. בכל העולם מפלגות הירוקים מדברות על שקיפות שלטונית וטוהר המידות, על זכויות אדם ואיכות סביבה", אומרת הדס שכנאי, המרכזת את הנושא המוניציפלי בתנועה הירוקה.
"בארץ הצבע הירוק מזוהה עם אקולוגיה, אבל זו תפיסה הרבה יותר כוללת. אי אפשר לומר שמשהו הוא סביבתי בלבד. תחבורה ציבורית טובה היא לא רק מזהמת פחות, אלא גם מקדמת את הפריפריה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
