ברקת מנסה למנוע תמיכה פומבית של הרבנים בליאון
שני המועמדים לראשות עיריית ירושלים מסתובבים בין חצרות הרבנים כדי לקבל את ברכתם. הליטאים נוטים לתמוך במשה ליאון, למעט פלג אחד שמריץ מועמד עצמאי. בש"ס תומכים במועמד שמריץ דרעי, אבל הרב עובדיה עדיין לא העניק הודעה פומבית. המאבק הקשה ביותר הוא על קולות חסידות בעלז
"מועצת גדולי התורה בראשות ראש הישיבה אהרן לייב שטיינמן", כך נאמר, "הנחתה את חברי הכנסת לבוא בדברים עם העמיתים במפלגות החרדיות כדי להתלכד סביב הצלחת מועמד לראשות העיר שהוא בעל הסיכוי והקרוב יותר לדת".
עוד על הבחירות לראשות עיריית ירושלים:
פפה אללו הסיר את מועמדותו בבחירות לראשות העירייה
מלחמה ברשת: החיילים הפיקטיביים שתומכים במשה ליאון
שלי יחימוביץ' קוראת לתומכיה בבירה: "הצביעו עבור ניר ברקת"
ההודעה לא נוקבת במפורש בשמו של אחד המועמדים, ראש העיר ניר ברקת או של משה ליאון, אף שביקר אצל הרב שטיינמן לפני שלושה שבועות, ולפי דברי אנשיו קיבל את תמיכתו המלאה במרוץ לראשות העיר.
לעומת ההיסוס הרב סביב התמיכה במועמד בירושלים, מפרטת מועצת גדולי התורה שמות של מועמדים שבהם היא תומכת בוודאות: יעקב גוטרמן במודיעין עילית, מאיר רובינשטיין בבית"ר עילית, משה אבוטבול בבית שמש וכו'.
ההתלבטות בקרב הליטאים, הקבוצה הגדולה ביותר במגזר החרדי בירושלים, אינה מקרית. הרבנים עדיין לא ראו מול העיניים הוכחה לכך שמשה ליאון, מועמד הליכוד, הוא אכן בעל הסיכוי הגדול לנצח את הבחירות. להפך. הסקרים האובייקטיביים שנעשו מלמדים שברקת עשוי לנצח גם אם החרדים יתייצבו מולו כאיש אחד.
הרבנים לא רוצים להסתכן ולהיכנס למאבק עם הראש בקיר, ואחר כך להיות אורחים כפויים בקואליציה של ברקת ולנהל עמו יחסים עכורים לאורך כל הקדנציה. זו הסיבה, אומרים לי במגזר, שהרב שטיינמן עדיין לא שחרר הצהרת תמיכה מוחלטת במשה ליאון, ולא פרסם תמונה משותפת של השניים.
סיפור הבחירות במגזר החרדי בירושלים מורכב מאוד. הקרב המתנהל על כל חצר חרדית קשה, יום-יומי, ולא ייפסק עד ליום ההצבעה עצמו. לפי ההערכות, קרוב ל-100 אלף חרדים (מתוך 240 אלף) מחזיקים בזכות הבחירה בירושלים.
הם לא עשויים מקשה אחת. 65 אלף הצביעו בבחירות לכנסת ליהדות התורה. 35 אלף הצביעו לש"ס. יהדות התורה מורכבת מדגל התורה (הליטאים), חסידות גור וחצרות נוספות שמזוהות עם ח"כ מאיר פרוש (סלונים, ערלוי, חב"ד), או שהן עצמאיות בשטח (חסידות צאנז, או חסידות בעלזא).
בתוך דגל התורה, המרכיב הגדול ביותר ביהדות התורה, מתנהלת יריבות קשה. הרב שמואל אויערבך פרש מדגל התורה. לפי ההערכות, הוא מחזיק בירושלים קרוב ל-5,000 בוחרים . הרב אויערבך שולח לראשות העיר מועמד משלו, חיים אפשטיין שמו.
הנחת היסוד הדתית היא שיש להצביע עבור מועמד חרדי ולא לחיות עם נקיפות מצפון, בלי קשר לתוצאה. המשמעות הפוליטית: נגיסה בכוחו של ליאון, שנחשב עדיין מועמד מועדף בקרב החרדים. צריך לציין כי בירושלים יש גם אלפי משפחות חרדיות שאינן שייכות לאף אחת מן החצרות, וכי יש בציבור הזה איבה גדולה לאביגדור ליברמן ולכל מה שהוא מייצג מבחינת היהדות החילונית. ליברמן הוא ראש המטה של ליאון.
רוב העסקנים ביהדות התורה (חברי הכנסת פרוש, משה גפני, יעקב ליצמן) מדברים היום על תמיכה בלאון, אף שעוד לא קיבלו גושפנקא מהרבנים. במטה ברקת ינסו למסמס את ההיתר הרבני הזה עד ליום הבחירות עצמו, ולהעמיק במקביל את הקרע בין הרב שטיינמן ואויערבך.
זהו הקרב הגדול שמתנהל בימים אלה. ההישג הגדול של ברקת יהיה אם אכן ימנע קריאה מפורשת של הרבנים לתמוך ביריבו ליאון. ברקת מסתובב בימים אלה בחצרות השונות, נפגש עם האדמו"רים ומציע להם לשמור על ניטרליות. אנשיו של ליאון טוענים כי "הכל כבר סגור. טיפלנו את כל הקצוות. החרדים איתנו במאה אחוז".
שאלה מעניינת קשורה בש"ס. ליאון הוא מועמדם של שניים - אביגדור ליברמן וחברו, יו"ר ש"ס אריה דרעי. לפי סקר מעריב שנערך לפני חודש, הקולות בש"ס מתחלקים שווה בשווה בין ברקת וליאון, ואחוז גבוה עדיין לא החליט במי לבחור.
אנשי ליאון טוענים כי הרב עובדיה יוסף עמד לקבל את ליאון לפגישה ולשחרר הצהרת תמיכה פומבית במועמדות שלו, אבל אז אושפז. אנשי ברקת טוענים כי מצביעי ש"ס הם בעלי אופי שונה ולא היו הולכים אחרי הוראת המרן, כפי שמקובל אצל הליטאים. עכשיו מחכים אצל ליאון להחלמתו של הרב, ואולי להצהרת תמיכה מאוחרת, לפני הבחירות ב-22 באוקטובר.
נא להמתין לטעינת התגובות
