 |
/images/archive/gallery/123/184.jpg מאדאם בלבצקי.
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
| שם: מאדאם בְּלָבָצקי. שנת לידה: 1831. תפקיד: מייסדת האגודה התיאוסופית. מוטו: חמלה היא החוק העליון. בן טיפוחים: קרישנמורטי. תולדות הניו אייג', פרק 2
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אורי לוטן
15/6/2004 21:15 |
|
|
|
|
|
|
|
היום, כשכולם, אפילו אריק שרון ודוד טופז, כבר היו בהודו, הגיע הזמן להכיר בעובדה שהתרמילאים לא חוזרים מהודו רק עם צהבת ושקי חשיש, אלא לעתים קרובות, ולאו דווקא בכוונה תחילה, עם מתנות ידע שהן למעשה הגלגלים שעליהם נע הניו אייג'.
המילה תרמילאי נכנסה ללקסיקון העברי בשנות השמונים, כאשר נפתחו הגבולות הדיפלומטיים בין הודו וישראל. קדמה לכך תקופה ארוכה שבה רק קומץ ארצות באסיה - תאילנד, נפאל ויפן - הרשו לתיירים ישראלים להיכנס לתחומן. גם היום המסלול אינו חלק לגמרי. בשל הימצאותן בדרך של ארצות לא בדיוק ידידותיות, נאלצים משוחררי צה"ל הנוהים להודו חמש דקות אחרי היציאה מהבקו"ם לעשות את מסעם בדרך עקלקלה המשכיחה מאיתנו שבומביי קרובה לתל אביב (בקו אווירי) בערך כמו לונדון.
ולא סתם הגענו ללונדון. שם בעצם התחילה נהירת הצעירים למזרח בתחילת שנות השישים, במה שנקרא ה"נתיב ההיפי", שהביא את ממשיכי דרכו של מרקו פולו אל גבול הודו-פקיסטן באוטובוסים מיושנים של חברת נסיעות
חדשה בשם מג'יק בוס. מלונדון גם יצאה המטיילת הראשונה שהגיעה לאחת הארצות הקסומות והמסתוריות ביותר, טיבט, שהיתה סגורה לתיירים עד לפני שנים מספר. הלנה בְּלָבָצקי, בת אצולה רוסייה, עשתה את הנתיב ההיפי הרבה לפני שהביטוי הומצא. היא לא נסעה כדי לקחת אקסטזי בגוֹאה, אלא כדי לפגוש בטיבט את המאסטר הרוחני האנונימי שלה, ששליח מטעמו מצא אותה בהייד פארק בלונדון ב-1868, בדיוק מאה שנים לפני שהרולינג סטונס קיימו בו את קונצרט הרוק החופשי הראשון.
הלנה בְּלָבָצקי היתה אז בת עשרים, ומאותו יום הקדישה את חייה, עד מותה ב-1891, להפצת תורת הנסתר שלמדה בטיבט. מ-1875 היא נסעה בלי הרף ברחבי העולם כשבפיה הבשורה כי העולם בשל לבואו של הלורד מייטרייה, גלגולו החדש של בודהה. אף שבשנים מאוחרות יותר היו מי שטענו שהמאדאם היא נוכלת ורמאית, קשה להתעלם ממנה ובעיקר לא מהעובדה שבאופן עקיף היא אחראית להתגלותו של אחד המורים הרוחניים החשובים ביותר בעת החדשה: ג'יידו קרישנמורטי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הסלבריטאית הרוחנית הראשונה
|
|
|
 |
|
|
|
הלנה בְּלָבָצקי העניקה לידע שרכשה בטיבט את השם תיאוסופיה, המבוסס על המילים היווניות תיאו - אלוהות, וסופיה - חוכמה. הידע האלוהי. תיאוסופיה היא החוכמה הקוסמית הנצחית שעל יסודותיה נחות כל השיטות הרוחניות כולן, כולל הדתות הממוסדות. היא עצמה סיכמה את תורתה המשתרעת על פני עשרות ספרים, הרצאות ומכתבים על רגל אחת: חמלה היא החוק העליון. אחווה איננה סתם אידיאל להשגה אלא עובדה מוצקת במישור הרוחני. ספריה החשובים ביותר הם "הדוקטרינה הסודית" ו"גילוייה של איזיס", שניהם נחשבים לספרים חשובים בהיסטוריית תורת הנסתר. בלבצקי גם פרסמה מכתבים ממוריה הטיבטים, מכתבים שחשפו ידע מעמיק בחוקי הטבע הנסתרים הנמצאים מעבר לכל מה שידוע לאנושות כיום.
מאדאם בלבצקי הפכה לסלבריטאית הרוחנית הראשונה כבר ב-1875, ויחד עם אנגלי בשם קולונל אולקוט הקימה בניו יורק את "מועדון הנֵס" ומאוחר יותר ניסתה להקים את האגודה התיאוסופית בקהיר, אך נכשלה. בסופו של דבר הוקמה האגודה במאדיאר שבהודו (ליד מדרס), שם נמצא עד היום הבניין המפואר, הכולל פסל שיש ענק של המאדאם, שממנו הופצה התיאוסופיה ברחבי העולם. הקולונל אולקוט היה בריטי תמהוני במקצת שניחן בכוחות ריפוי נסתרים. בין השאר מספרים על יכולתו לרפא משותקים.
מאוחר יותר עשתה בלבצקי צעד נוסף אל תוך המדינות ה"אסורות" והיתה האדם המערבי הראשון שהורשה להיכנס לממלכת סִיקִים בהרי ההימלאיה, מדינה שעד עצם היום הזה כמעט בלתי אפשרי להיכנס אליה. שם, בסִיקִים, פגשה את שני המָאסטרים הסודיים שהיו המפעילים האמיתיים של האגודה התיאוסופית. בשובה חלתה במחלה מסתורית, חזרה לאנגליה ושם נפטרה. את מקומה בראש האגודה, שכבר התפשטה ל-39 ארצות בעולם, תפסה ד"ר אני בסנט, שיחד עם אולקוט הקימה בשיקגו פרלמנט דתי שהיה אמור לכלול בתוכו את כל הדתות והתורות הקיימות בגלוי או בנסתר.
|
|
|
|
|
|
|  | | סמל האגודה התיאוסופית | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
