 |
/images/archive/gallery/107/763.jpg שרי אריסון.
צילום: ארכיון מעריב  |
|
|
| קמתי, התרחצתי, התחלתי שלום |
|
| עמותת "מהות החיים" של שרי אריסון פוצחת בפרויקט בלוגים חדשני - "יומן השלום הפנימי" |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
עידו קינן
2/9/2004 11:29 |
|
|
|
|
|
|
|
התנהלותה היחצנית של שרי אריסון יצרה אווירה נוחה לזלזול באימפריית הרוּחְניות שלה, "מהות החיים".
אבל דווקא משם מגיעה עכשיו מחשבה אינטרנטית מקורית, שעשויה להיות סנונית של תופעה ספרותית חדשה. ספר חדש שמוציאה העמותה, "השלום מתחיל בתוכי – 108 דרכים ליצירת עולם שליו יותר", טומן בין דפיו סימניה עם הזמנה וקוד לפתיחת בלוג.
"הבלוג הנו 'יומן השלום הפנימי' המהווה כלי המשרת את הספר ומשמש כערך מוסף לרוכשי הספר", מפרטים באתר. "זה יומן אישי שכל אחד יכול לכתוב על חוויות שהוא עובר תוך כדי קריאה", מסבירה מנכ"לית העמותה, אירית עצמון. "מה שמיוחד פה, בניגוד ל-Word, זה שהוא יכול לפרסם את זה ולקבל תגובות".
בסוף הספר המקורי הותירה המחברת, האמריקאית לואיז דיאמונד, עמודים ריקים לכתיבת מסקנות וחוויות. מנהל השיווק והאינטרנט של מהות החיים, הפרסומאי חיים אורן, רצה לקחת את זה שלב אחד קדימה, ומודה שהגימיק השיווקי לא חמק מעיניו: "היה לי צורך לבדל את הספר. יש הרבה ספרי ניו אייג'. אתה קורא ספר, אתה מסמן, אתה עובר הלאה. חיפשתי משטח עבודה – מוּדעוּת היא הצורך לשנות את עצמך על ידי עבודה עם עצמך. יש יומן שממלאים בהגיגים. אמרתי לעצמי שצריך בידול. חשבתי מה יכול להיות משטח עבודה מודרני. הבלוג זה משטח עבודה שעליו קורא הספר מעבד לעצמו את המסרים. היה וירצה לחלוק את זה, הוא יכול לפרסם את הבלוג".
בלוג ב"מהות החיים" יכול להיות ציבורי או פרטי, כזה שרק הכותב יכול לראות. אורן גורס שהפומביות יכולה לעזור: "כאחד שעובר סדנאות, השֵרינג בסדנה מאוד חשוב – הוא מעצים את האדם. אם עושים את הבלוג פומבי, אנשים מגיבים ועוזרים לי".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
האחות הגדולה
|
|
|
 |
|
|
|
במדריך למשתמש בבלוג נכתב: "שים לב שחל צינזור על מילים מסויימות בכדי לשמור על שפה נקיה". עצמון מבארת: "אנחנו מסתכלים היטב על הבלוגים כדי שלא ישתמשו לרעה. בשום אופן לא מצנזרים אוטומטית, אבל אם יש למישהו כוונות זדון, קללות... לעלוב או להלבין פנים או לקלל או דברים כאלה – זה לא".
יש עורך שעובר על הבלוגים?
"בבלוגים הפרטיים, רק הכותב יכול לראות. אם הדברים מתפרסמים בנחלת הכלל – בוודאי".
בשלב הראשון, כאמור, יכולים רק רוכשי הספר לפתוח בלוגים, אבל לדברי עצמון, "אני מאמינה שברבות הזמן נפתח את זה לקהל הרחב. אנחנו רוצים לראות מה קורה, אנחנו לא יודעים למה לצפות בדיוק. חשוב לנו שאנשים יהיו חופשיים לדבר עם עצמם. בחיים המהירים שלנו, לא תמיד מספיקים. הכתיבה היא חלק מההתבוננות פנימה".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
