 |
/images/archive/gallery/166/032.jpg הפנתרים השחורים של ברקלי.
צילום: ארכיון  |
|
|
| הרפובליקה העממית של ברקלי |
|
| לסן פרנסיסקו יש אחות. לא תאומה אבל בהחלט מאותה משפחה. אורי לוטן חוזר אל ברקלי, העיר הכי רדיקלית בארצות הברית. תולדות הניו אייג' פרק 14 |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אורי לוטן
8/9/2004 10:06 |
|
|
|
|
|
|
|
יש אנשים שאומרים שהדבר הטוב ביותר בברקלי הוא אחר צהריים שטוף שמש קליפורנית אדומה על אחת הגבעות המקשטות את מזרח העיר, שממנה אפשר להשקיף מערבה אל עבר הסקיי ליין המופלא של סן פרנסיסקו. זוהי כמובן אמירה לא לגמרי הוגנת מכיוון שברקלי היא הרבה יותר מאשר לוויין של סן פרנסיסקו. בהיסטוריה ובהווה האמריקאיים מובטח לשתי הערים השונות זו מזו כמו תל אביב וירושלים מקום של כבוד כמי שעיצבו את החלום האמריקאי מכמה זוויות שאבות האומה לא חלמו עליהן. הבעיה היא שממש כפי שאי אפשר להסביר לתל אביבי אמיתי (כמוני למשל) את יתרונותיה של ירושלים (ולהפך) אי אפשר להבהיר
לסן פרנסיסקני אמיתי את קסמה של ברקלי ולהפך. למעשה הן אחיות. לא תאומות אבל בפירוש מאותה משפחה. פיזית, הן שוכנות זו מול זו על הגדה המזרחית והמערבית של מפרץ סן פרנסיסקו, מופרדות ומחוברות בגשר המפרץ שאורכו שלושה עשר קילומטרים (להבדיל מגשר שער הזהב המחבר בין סן פרנסיסקו ומרין קאונטי) ואף שהן שונות מאוד במראה, שתיהן ערים יפהפיות, כל אחת בדרכה היא. ברקלי קצת יותר כפרית, סן פרנסיסקו יותר אורבנית, ושתיהן תרמו למהפכה התרבותית שהרעידה את אמריקה בשנות השישים ושימשה בסיס איתן לשלל סגנונות החיים האלטרנטיביים שאפשר לכנס תחת מטריית הניו אייג'.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הכל חוץ מאינדיאנים
|
|
|
 |
|
|
|
הנכס המפואר ביותר של ברקלי הוא כמובן אוניברסיטת קליפורניה, כיום אחת האוניברסיטאות הטובות בארצות הברית אם לא בעולם כולו. שורשי האוניברסיטה משתרגים אחורה עד לימי הבהלה לזהב בשנת 1849 כאשר קבוצה של אנשים בעלי חזון חייבו את חוקתה החדשה של ברקלי להקים אוניברסיטה במטרה "לעודד בכל הדרכים האפשריות צמיחה מדעית, תרבותית, מוסרית וחקלאית של תושבי קליפורניה. אוניברסיטה כזו, אם תנוהל כראוי תתרום אפילו יותר מהזהב הקליפורני לתפארתם ואושרם של הדורות הבאים". בדיעבד, משפט כמעט נבואי.
כיום מי שמטייל ביום ראשון אחר הצהריים בטֶלֶגרף אבניו, הרחוב הראשי של ברקלי, בין אלפי דוכנים המציעים למכירה את כל האביזרים ההכרחיים של מרכז ניו אייג'י משגשג, החל מטנקות נפאליות וכלה בכדורי בדולח מהמאדים, אינו יכול לתאר לעצמו שרק לפני שלושים שנה נלחמו כאן דורות קודמים של סטודנטים בקרבות רחוב של ממש על מושגים בסיסיים כמו חופש הדיבור ושוויון זכויות, וקיבעו לנצח את דמותה של ברקלי כעיר הרדיקלית ביותר בארצות הברית.
כאשר האירופאים הראשונים הגיעו בשלהי המאה השמונה עשרה לאזור שמאוחר יותר הפך לברקלי, הם לא מצאו כמובן אדמה ריקה. האזור היה מיושב על ידי אינדיאנים משבט ההואי צ'ין, חלק מקבוצה גדולה יותר של אינדיאנים מגזע האולון, שאכלסו את מרבית שטחה של צפון קליפורניה ממפרץ סן פרנסיסקו ועד כרמל, שהתפרסמה בשנות השמונים כאשר קלינט איסטווד סיים את תפקידו כרודף אינדיאנים קולנועי והתמנה לראש העיר.
האולון, שקיימו תרבות בת 3,000 שנה, בערך מתקופת מלחמת טרויה, חיו בקבוצות של כמה מאות איש, ואף שלא השתמשו במתכות ייצרו כלים רבים, כולל סלים שנארגו בצפיפות כזו שאפשר היה לאגור בהם מים.
כיום יש בברקלי הכל חוץ מאינדיאנים, אבל האולון שהיו מפותחים מאוד מבחינה חקלאית והתברכו באדמה פורייה להפליא, הניחו למעשה את היסוד לחקלאות הקליפורנית העשירה והטביעו את חותמם על הנוף הקליפורני לא פחות מאשר תושבי אירופה הקדומה על היבשת הישנה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אינטלקטואליזם, פוליטיקה וניו אייג'
|
|
|
|
|
|
|
שתי הערים האחיות קיבלו את הדחיפה הגדולה שלהן תודות לבהלת הזהב ובמשך השנים הצליחו השתיים לשמור על שיתוף פעולה ידידותי, לטפח כל אחת את זהותה היא ואף להשלים זו את זו. זה לא מקרה שאף אחת מלהקות הרוק הגדולות של שנות השישים לא באה מברקלי, באותה מידה שאין זה מקרה שבתוך הרקע האידיאולוגי והפוליטי של החלום האמריקאי תרומתה של סן פרנסיסקו דלה יחסית לעומת זו של ברקלי. זהו אולי ההבדל העיקרי בין שתיהן. סן פרנסיסקו מתעסקת בעיקר בפאן, היא עיר הפאן האולטימטיבית, אף שאיבדה מעט מעליצותה בשנים האחרונות. ברקלי היא עיר של אנשים רציניים, בעיקר משום שהיא למעשה עיר קמפוס וכמעט כל תושבי העיר קשורים בצורה כזו או אחרת לאוניברסיטה הענקית השוכנת באמצעה.
אפשר לומר שפרט לסנטה פֶה בניו מקסיקו ברקלי היום היא המרכז הניו אייג'י האולטימטיבי באמריקה. אם אתה זקוק למגדת עתידות טובה, אם אתה חייב לערוך מסע בזמן, או אם אתה מחפש את הטיפול החדש והמהפכני ביותר, אתה נוסע לברקלי. כל קבוצות הניאו מדיטציה והדתות החדשות מרוכזות בה בכבוד ובין מקדשי הזן, בתי היוגה והמרכזים לגלגול נשמות אפשר למצוא אפילו בית חב"ד. אבל באותה מידה נמצאות בה גם חנויות הספרים הטובות ביותר מערבית לניו יורק, והיא עדיין מעוז של אינטלקטואליזם רציני ופוליטיקה רדיקלית אף כי לפעמים נאיבית במקצת.
פוליטיקה וניו אייג' אולי לא נשמעים כמו שותפים אידיאליים, בפרט לא לאוזניים ישראליות הרגילות לפוליטיקה מהסוג הישן והמכוער ביותר, אבל אין ספק שהעידן המתירני רחב האופקים והליברלי הקורא לעצמו ניו אייג' לא היה מגיע לאן שהגיע בלי תרומתה הפוליטית, הקשה לפעמים, של ברקלי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
התנועה לחופש הדיבור
|
|
|
|
|
|
|
הזרם המרכזי של המחשבה הפוליטית האמריקאית נע בין מתון לשמרני, אבל יש בו גם מסורת של רדיקליזם שורשי העובר כחוט השני לאורך ההיסטוריה. בסופו של דבר הדמוקרטיה הראשונה בעולם היתה כשלעצמה רעיון רדיקלי שנבע מחשיבתם של כמה אנשים בעלי חזון חריג למדי באותם ימים. פרנקלין, ג'פרסון ולינקולן לא היו אנשים רגילים. הם אולי היו מעקמים את אפם לעומת כמה מהגיבורים הפוליטיים של ברקלי, אבל למעשה האקטיביזם הפוליטי בברקלי הוא המשך ישיר של המהפכה האמריקאית.
שנות הזוהר באקטיביזם הפוליטי של ברקלי היו כמובן שנות השישים, ליתר דיוק בין 1964 ו-1974, כאשר סוגיות השוויון בין הגזעים ומלחמת ויאטנם הרעידו את אמריקה. באותה תקופה, שהתאפיינה במרי כנגד הממסד הקונפורמיסטי, זכתה העיר לכינוי הרפובליקה העממית של ברקלי. תקופה שהטביעה את חותמה על קליפורניה ועל אמריקה כולה, לנצח.
כבר בשנות החמישים נודעה ברקלי כעיר מטורפת הנעה למעשה סביב שגיונותיהם של הסטודנטים שלה. בשלב מסוים הגיע האנרכיזם של תלמידי ברקלי לדרגות כאלה שמנהלת האוניברסיטה אסרה על פעילות פוליטית בשטחי הקמפוס, הכולל חלקים שלמים של העיר כולה. הגזירה עבדה כבומרנג והולידה בין השאר את התנועה לחופש הדיבור שפתחה במסורת של מרי אזרחי. זה היה אמנם הדור שגדל על ברכי האנטי קומוניזם של תחילת המלחמה הקרה, אבל שאלות כמו פיתוח גרעיני ותמיכתה של ארצות הברית בדיקטטורות ימניות ערערו את אמונתו האמריקאית התמימה שאין עוררין על מעשיו של הדוד סם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
השמאל החדש
|
|
|
|
|
|
|
ב-1964 קמה בברקלי התנועה לזכויות האזרח. בפגישה הראשונה של התנועה הופיעה מי שמאוחר יותר תהפוך למלכת שירי המחאה האמריקאית, ומי שגילתה את בוב דילן, הזמרת ג'ון באאז. היא שרה את מה שהפך להמנון התנועה והתקופה. באותה שנה החליט הנשיא לינדון ג'ונסון לשלוח עוד חיילים לוויאטנם, וברקלי קמה על רגליה האחוריות בנביחה עזה שהרעידה את האומה האמריקאית כולה. הקונפליקט בוויאטנם חצה את אמריקה יותר מכל סוגיה אחרת מאז מלחמת האזרחים. עבור המיליטנטים של ברקלי סימלה ויאטנם את האימפריאליזם והגזענות הטבועות בממסד האמריקאי.
במאי '65 התקיימה בברקלי אחת מהפגנות הענק האנטי ויאטנמיות הראשונות, הפגנה שהשתתפו בה יותר מ-20 אלף איש. ימים אחדים אחרי כן התקיימה הפגנה סוערת עוד יותר שבה פרצו חיכוכים אלימים בין המשטרה והסטודנטים. 800 מעצרים בוצעו באותו יום, המעצר ההמוני הגדול ביותר בתולדות ארצות הברית, במבצע שארך שתים עשרה שעות. ברקלי היתה במלחמה.
כך נולד מה שכונה "השמאל החדש", שבניגוד לשמאל הישן לא התעסק דווקא בזכויותיהם של העובדים אלא במצוקתם של המיעוטים הלא לבנים שכיום מהווים ארבעים אחוז מתושבי קליפורניה, המעצמה הכלכלית השישית בגודלה בעולם, בזכויות נשים ובחופש הפרט.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ג'וליה מורגן
|
|
|
|
|
|
|
הארכיטקטית הראשונה
|
|
|
|
|
|
|
עוד אחת מהדמויות החשובות שהטביעו את חותמן על ברקלי וזכו להוקרת העיר היא הארכיטקטית ג'וליה מורגן, האשה הראשונה שזכתה לתואר בהנדסה עירונית באוניברסיטת ברקלי ב-1894.
מתחילת המאה ועד לפרישתה בשנות החמישים, עיצבה ג'וליה מורגן יותר מ-700 בניינים, החל מטירת הֶרסט שליד סן סימיון, ועד לתיאטרון היווני באוניברסיטת ברקלי, אמפיתיאטרון מקסים ביופיו ובעל אקוסטיקה מדהימה שאירח במשך השנים את מיטב אומני הרוק של אמריקה.
היא אחת הנשים הנחשבות ביותר בעולם הארכיטקטורה ועיצבה כמה מהבניינים היפים ביותר בעולם. ידה המופלאה של ג'וליה מורגן מורגשת בכל פינה בברקלי, החסרה אולי את הזוהר של אחותה המהוללת מערבית למפרץ, אבל היא ללא כל ספק אחת הערים הנעימות ביותר בעולם.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
יואי ניוטון
|
|
|
|
|
|
|
שחררו את יואי
|
|
|
|
|
|
|
ואי אפשר כמובן לסיים מאמר על ברקלי בלי להזכיר את אחד הגיבורים העממיים הגדולים, אולי הגדול ביותר, שהצמיחה העיר. ניוטון, אפרו אמריקאי שגדל באוקלנד, שכנתה המזרחית והענייה של ברקלי, שנהרג ב-1989 בסכסוך עם מוכר סמים.
יואי ניוטון הוא מסוג הגיבורים הפרינג'יים שרק באמריקה, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, זוכים למעמד כל כך הירואי. תרומתו לקהילה האפרו אמריקאית ולקידום ערכי הליברליזם והסובלנות שתמיד היו מקור גאוותה של ברקלי, איננה ניתנת למדידה. לצד מרטין לותר קינג הוא מן הסתם האדם החשוב ביותר בסולם הערכים של הקהילה האפרו אמריקאית.
יחד עם חברו בובי סילס הקים ניוטון ב-1966 את המפלגה הרדיקלית "הפנתרים השחורים", ששמה לה כמטרה עיקרית להילחם למען צדק חברתי ושוויון זכויות. תחת הנהגתו הפכו הפנתרים השחורים לכוח פוליטי שעורר כבוד מהול בפחד בשל הטקטיקות האגרסיביות שבהן נקטו והעמדה המיליטנטית שאפיינה אותם. יחד עם מעמדו המכובד בקרב האנרכיסטים האמריקאים, הצליח ניוטון כמובן לרכוש לעצמו אויבים מכל גווני הקשת הפוליטית הממסדית. ב-1967 הוא נעצר והואשם ברצח שוטר. מעצרו עורר תנועה עממית נרחבת בשם "שחררו את יואי", שהיתה לאחד מסמליה המובהקים של התקופה הסוערת ההיא. יואי הורשע ב-1968 אך ההרשעה בוטלה מסיבות פרוצדוריאליות. ב-1973 הוצא נגדו צו מעצר נוסף והוא נמלט לקובה. ארבע שנים מאוחר הוא חזר וזכה לתואר דוקטור של כבוד מהאוניברסיטה של קליפורניה. עוד פרדוקס שיכול להתרחש רק בברקלי.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
