 |
|
|
|
|
"הכל קארמה. כּוּלוּ מן אללה" |
|
|
|
|
|
טעות נפוצה היא במקומותינו להשתמש בקארמה כמילה נרדפת לגורל. ינץ לוי על הבלבול בין קארמה וגורל ועל חוק הטבע של הסיבה והתוצאה
9/10/2005 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
קארמה היא מילה ששאל העולם מהודו. המילה קארמה נישאת בפיהם של רבים מהישראלים, או לפחות מוכרת כמעט לכולנו, ללא שום תלות ביחסנו לרוחָניות, לרוחְניות או למודעות עצמית. ביקור במכולת השכונתית לפני שבוע הניב את המשפט הבא מפי אביו של החנווני: "בחיים אתה לא יכול לדעת מה יהיה. הכל קארמה. כּוּלוּ מן אללה". היה משעשע להימצא במקום היחיד בעולם שבו תוכל לשמוע במכולת משפט שמורכב מעברית, מסַנְסְקְריט ומערבית. כמובן, כוונת הדובר היתה שהגורל הוא שמושל בחיינו, שאי אפשר לדעת מה יילד יום.
השאלה האם אנחנו מנתבים את חיינו, האם הרצון שלנו חופשי ופועל בעולם ולמעשה מתווה את גורלנו, או שמא הגורל - בדמות אל, מלאך, כוח עליון שנסתר מעינינו - הוא אשר מושל בחיינו, לא משנה מה נעשה - משותפת לקוטלי קנים ולמלומדים כאחד. במילים אחרות: האם לאדם רצון חופשי או שמא הוא חי בכפוף לדטרמיניזם? האם אני מנתב את חיי או שמא מה שנראה בעיניי בחירה למעשה כפוי עליי?
אמנם קארמה קשורה לסוגייה זו, אך טעות נפוצה במקומותינו להשתמש בקארמה כמילה נרדפת לגורל. מקור המילה גורל הוא בערבית, גַ'רַל, ומשמעותו אבן קטנה. מכאן הוראת המילה בעברית: משפט או עניין שנחרץ לפי השלכת אבנים (קוביות). לכן נמצא בתנ"ך פסוקים כגון: "ועל לבושי יפילו גורל" (תה' כב, יט), "ויריתי לכם גורל" (שם, ו), "ויפול הגורל על יונה" (יונה א, ז), והנביא ישעיה לועג למנחשים בגורלות: "בחלוקי נחל חלקך הם הם גורלך." המילה גורל היא המקבילה למילה הפרסית פּוּר שהשתלבה בעברית ומוכרת לכולנו ממגילת אסתר.
אולם קארמה איננה גורל, לפחות לא בהודו. כאמור, קארמה היא מילה בשפה ההודו-אירופית העתיקה סַנְסְקְריט. פירושה המילולי הוא "פעולה," או "עשייה." לפי ההינדואיזם והבודהיזם, כל פעולה רצונית שאנו עושים, חיצונית או פנימית, מותירה בנו חותם או רשמים. הרשמים הללו משפיעים על הגלגול הזה והבא שלנו. חוק הקארמה איננו צדק מוסרי או מערכת של שכר ועונש. השקפות כאלה מניחות קיומם של אל או ישות עליונה ששופטת ופוסקת בין צודק לחוטא. חוק הקארמה הוא עיקרון של סיבה ותוצאה, של פעולה ותגובה, של עשייה ופירותיה. בהינדואיזם הוא מתואר כחוק טבע שגם האלים והשדים כפופים לו.
לפי השקפה פשוטה אחת, אם עשינו מעשים טובים, אזי צברנו קארמה טובה. הקארמה הזאת תשפיע לטובה על הגלגול הבא שלנו. לפי הבודהיזם, הטוב שגוררת פעולה טובה איננו שכר שניתן לנו בידי אל, אלא תולדה טבעית של מעשה טוב. הבודהה הורה שחוק הקארמה הוא סבוך ונסתר וכולם כפופים לו.
הגלגול הנוכחי של האדם אינו מושפע רק מהקארמה שלו בגלגולו האחרון, אלא שמעשים ופעולות בלידות קודמות משפיעים עליו. כמובן, מי שעושה פעולות רעות, צובר קארמה שלילית וכך הוא משפיע לרעה על גלגולו הבא. ומה ההשפעה? כמעט כל דבר אפשרי: אם ייוולד אדם או חיה, באיזה מעמד ייוולד, כמה זמן יחיה, האם יהיה בריא או נכה, עשיר או עני וכיוצא באלה.
השאלה הבאה היא כמובן, מהם מעשים טובים? התשובה משתנה ממקור למקור וקצרה היריעה מלהתייחס לסוגייה מורכבת זו. לדוגמא, טקסטים הינדואיסטיים רבים מורים לאדם לפעול לפי הדְהַרְמָה שלו, כלומר כפי שמנחים אותו התורה וחוקיה. הדהרמה מתווה את מקומו ותפקידו של האדם בעולם, בין אם הוא כהן דת, לוחם, סוחר או משרת. אם ימלא אדם כראוי את תפקידו על פי הדהרמה הוא יזכה בקארמה טובה, ודבר זה ישפר את מצבו בגלגול הבא.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
רצון חופשי וזיהום קארמטי
|
|
 |
|
|
מטיילים רבים שאני מלווה בהודו נוהגים משום מה לתאר את בני האומה ההודית כמי שמקבלים את גורלם כפי שהוא, ללא רצון מיוחד לשנות אותו. "הם יודעים שזו הקארמה שלהם", כך מסבירים המטיילים, "ולכן לא פלא שהם נותרים עניים או מסכנים". איני יודע מה מקור הדעה הקדומה הזאת שחולשת על אומה המונה יותר ממיליארד בני אדם. כנראה שהיא נובעת מהבלבול בין קארמה לבין גורל. אולם הקארמה מגלה לנו שההשקפה ההודית המקובלת אינה שוללת מידי האדם את הבחירה ואינה מרפה את ידיו.
חוק הקארמה מגשר על הסתירה שבין בחירה ורצון חופשי לבין מערכת קבועה וכפויה מראש, גם אם לא ידועה לנו. במילים אחרות, חוק הקארמה עונה, בין השאר, על השאלה: האם אנחנו בוחרים או שכפוי עלינו לנהוג כפי שאנו נוהגים? לפי חוק הקארמה, התשובה אינה מצויה, לא כאן ולא כאן. אנחנו פועלים מתוך בחירה, אך הבחירות שלנו משפיעות עלינו בצורה שהיא מעבר לתפישה שלנו. בכל רגע נתון יש בידינו בחירה, אך היא נתונה בידי כוחות קדומים שאינם תלויים בנו בזמן ביצוע הפעולה. כלומר, מצבנו הנוכחי הוא תולדה של הקארמה שלנו בחיים האלה ובחיים קודמים, אך יש בידנו להשפיע על הקארמה שלנו עכשיו ובעתיד. כל מצב ומצב הוא פרי של קארמה, אך ביכולתנו להטות ולשנות אותו לפי בחירתנו. ובנוסף, לכל פעולה רצונית יש השלכות שאי אפשר לחמוק מהן.
לפי ההשקפה הבודהיסטית, יש פעולות שאינן צוברות קארמה, כלומר פעולות ומעשים שאינם מותירים רשמים, ולכן אינם משפיעים על מאזן הקארמה של האדם. פעולות אלו נטולות "צמא", "רצון" או "רצון מנטלי", כלומר נעדרת מהן ההשתוקקות להיות, להתקיים, להתקיים מחדש, לצמוח עוד ועוד, לצבור, להשיג ועוד. ההשתוקקות שמאפיינת את הפעולות והמעשים הרגילים היא מקור סבל. חשוב לזכור שהמושג הבודהיסטי דוּקְהָה, שמתורגם בדרך כלל ל"סבל", הוא רחב, מגוון ומעודן מאוד, מעבר למקובל בעברית. לא כאן המקום לדרוש במושג זה, אך לפי השקפה אחת, האימון הרוחני הוא בפעולה שאינה צוברת קארמה, שלא נועדה להשיג דבר מה, שהיא נקייה מרצייה.
כך או כך, הקארמה שולחת אותנו להתבונן במעשינו ובפעולותינו ובקשר שבין כל פעולה לרצון.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | מאחורי מילים רוחניות מסתתרות לעתים קרובות טעויות גדולות וחוכמות קטנות. המדור תרבות הדיבור ינסה לעשות סדר בבלגן.
ינץ לוי הוא סופר, מתרגם, מרצה וטייל ששב וחוזר להודו. בין ספריו "סיפורים מי תהום" ו"הימלאיה בשר ודם" שייצא בקרוב בהוצאת זמורה ביתן. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
