 |
|
|
|
|
תפסתי איזה ריטריט בפארק הירקון |
|
|
|
|
|
איך זה שכולם "נמצאים עכשיו בפרוסס" ואיך קרה שכל סדנה, גם כשהיא מתרחשת בפארק הירקון בת"א - נקראת ריטריט. תרבות הדיבור - המדור של ינץ לוי
1/11/2005 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
המדור "תרבות הדיבור" חוזר לאחר חופשונת קצרה (הודו) ומאחר שהצטברו בתיבת הדואר כמה שאלות מקוראים וקוראות, הטור יוקדש הפעם לתשובות על חלק מהשאלות.
הקוראת לורה כותבת: יש לי מילה שהייתי שמחה שתכתוב עליה, מילה שרבים העוסקים ב"עבודה רוחנית" מכירים -process או בעברית תהליך. ועוד נקודה למחשבה/כתיבה - למה בשפה ה"רוחניקית" משתמשים כל כך הרבה פעמים במילים באנגלית? "אני בפרוסס", "זה הפרוסס", וכו' - האם זה מוסיף משהו למשמעות של המילה, או נותן לה משמעות יותר "אוניברסלית" ו"גדולה"?
אפתח באנגלית: המילה process באנגלית קשורה בשורש שלה ל"התקדמות", "המשכה". אפשרויות התרגום שלה מגוונות: תהליך, שיטה, עיבוד, מהלך, התקדמות ועוד.
המורה קרישנמורטי, שערער על כל המשכיות בין עבר להווה ולעתיד, קרא למאזיניו לנטוש בצורה מיידית את ההתניות ולשלול כל תהליך מתמשך שנובע מהעבר או מתכוון אל העתיד. למעשה, קרישנמורטי (לפי הפרשנות שמוצגת כאן) קרא לנו לנטוש באופן מיידי, בהווה, פעם אחר פעם, את הידוע, את ההתניות הנפשיות/חברתיות/שכליות שלנו, כדי להיפתח אל הלא-ידוע. אולם ביומנו (Krishnamurti’s Notebook ), אחד מכתביו הראשונים, הוא מתייחס בכמה עשרות העמודים הראשונים ל-process שעובר עליו ושבא לידי ביטוי, בין השאר, בכאבי ראש עזים ומתמידים. האם קרישנמורטי התכוון ל"עיבוד" או ל"תהליך" שעובר עליו? קשה לדעת מהטקסט, אך לבטח הוא התייחס לשינוי כלשהו שנמשך לאורך זמן.
אדם שמצוי בפרוסס עשוי לעבד דברים או להימצא בתהליך, כלומר התפתחות. ואכן המילים "פרוסס" או "תהליך" קשורות בז'רגון הרוחני למילה "התפתחות" או באופן מדויק יותר - "התפתחות רוחנית". כשמשהו או מישהו מצוי בפרוסס, בתהליך, אז הוא עדיין לא-גמור, לא-מוגמר, הוא עדיין נמצא ב"סדנת העבודה", עדיין מכינים אותו או שהוא עדיין מתכונן.
במילון אבן שושן כתוב שהתפתחות היא "השתלשלות, התקדמות מודרגת". גם תהליך או פרוסס וגם התפתחות עשויים להורות על דרך סדורה שיש בה שלבים או תחנות שמובילים ליעד. אך האם "התפתחות רוחנית" עשויה או אמורה להיות מודרגת וסדורה, ערוכה לפי שלבים? האם "התפתחות רוחנית" היא דרך שיעדה ידוע מראש? זו שאלה פתוחה והתשובה משתנה ממתפתח למתפתח. כך או כך, כל יעד שידוע לנו מראש, ידוע לנו רק בראש, ולא בחוויה, בהתנסות.
הגישה שלפיה אני מצוי בתהליך או בהתפתחות רוחנית עשויה להוות תירוץ מתמיד או דחייה עקבית של שינוי ("אני עוד בתהליך ורק בסופו אני אגיע"), אלא אם כן ברור לנו שכל דבר מצוי בהשתנות וגם אנחנו מצויים בהשתנות מתמדת, ולשינוי הזה אין שום יעד או תחנה סופית.
לאחר שעמדנו על הקשר בין תהליך להתפתחות, בואו נבחן את המילה התפתחות. המילה התפתחות היא מהשורש פ.ת.ח. שמורֶה כידוע על פתיחה, הרחבה, היפתחות וכיו"ב. הבניין (משקל) הוא התפעל, והוא לעתים קרובות משמש כבניין גמיל, כלומר: מבצע הפעולה ומקבל הפעולה הם אותו האיש: כשאני מלביש, אני מלביש מישהו - אני עושה פעולה ומישהו אחר מקבל את הפעולה. כשאני מתלבש, אני מלביש את עצמי - אני עושה הפעולה ומקבל הפעולה בו בזמן. כשאני סוגר, אני סוגר מישהו או משהו. כשני מסתגר, אני סוגר את עצמי. לכן אפשר לומר: כשאני מתפתח, אני פותח את עצמי. פתיחה עצמית יכולה להתרחב (ולהתפתח) לאורך זמן, אבל בקריאה כזאת של המילה התפתחות איננו שמים דגש על התקדמות מודרגת וסדורה או על צבירת ידע ומידע; איננו מדברים על עלייה הדרגתית ברמות רוחניות, אלא על פתיחה או היפתחות עצמית שעשויה לקרות עכשיו, לחמוק מאיתנו אחר כך ולחזור אלינו שוב בעתיד לא ידוע.
ובנוגע לשימוש ב-process האנגלית לעומת "עיבוד", "תהליך" או "התפתחות" העבריות: הדבר נובע מכך שרבים מהטקסטים שעוסקים בנושאים שכאלה כתובים באנגלית. כפי שנכתב בשבועות קודמים, השימוש באנגלית, כך נראה, לכאורה מעניק לאבחנה הנפשית עומק כלשהו או דיוק טרמינולוגי. כך או כך, העברית מציעה לנו שלוש מילים שונות לתרגום המילה הזאת: עיבוד, תהליך, התפתחות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
היה לי פרוסס מדהים בריטריט האחרון
|
|
 |
|
|
הקורא רונן שואל מה זה ריטריט?
למילה האנגלית retreat מגוון משמעויות וביניהן "נסיגה" (צבאית), "פרישה" (מעבודה, למשל), "פרישה למקום מבודד", "מקום מבודד ופרטי, "מִבְדָד", "מקלט", "מחסה", "בית חולים לחולי נפש" ועוד משמעויות פחות רלוונטיות לענייננו כאן. אם כן, ריטריט מציינת בדרך כלל פרישה או נסיגה ממקום שבו יש אנשים אל מקום תָחום ונפרד שבו אין אנשים. בתחום הרוח מציינת ריטריט מקום ופרק זמן שבו המתאמן הרוחני פורש מחיי היומיום כדי להתבודד. ב ז'רגון הרוחְני הישראלי המילה ריטריט הפכה בשנתיים האחרונות מילה נרדפת לסדנה. אמנם כדי להשתתף בסדנה יוצאים מהבית, לא הולכים לעבודה, "עוזבים את חיי היומיום", נוסעים למקום כלשהו (בין 5 דקות ל-5 שעות נסיעה מהבית) וחוזרים לאחריה אל חיי היומיום, אך האם כל סדנה היא ריטריט? האם סדנה שבה משתתפים כמה וכמה אנשים יכולה להיקרא ריטריט (התבודדות ביחד)?
הדברים מגיעים לעתים לכדי אבסורד. חברה טובה סיפרה לי לפני כמה ימים: "השתתפתי שבוע שעבר בריטריט". (האם אפשר להשתתף בריטריט?) "איפה? מתי?", שאלתי. "בפארק הירקון?". התבודדת לבד בפארק הירקון? תהיתי. "לא, זה היה עם קבוצת המדיטציה שלי". וישנתם שם כולכם? שאלתי. "לא, זה התחיל ביום שישי בבוקר והסתיים לפני כניסת השבת".
המילה ריטריט אם כן, שציינה פעם התבודדות ארוכת טווח, לבד, הפכה מילה נרדפת לכל סדנה רוחנית קבוצתית, קצרה או ארוכה, שלאו דווקא קשורה להתבודדות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קסם על ים כנרת
|
|
|
|
|
הגולשת בשמת לביא מבקשת להתייחס למילה קסם ולמילה שמחה. אתייחס כאן למילה קסם, אך ל"שמחה" אתייחס בטור הבא.
במִקרא נקשרת המילה קסם למעשה כשפים וניחוש ככתוב: "כי עמד מלך בבל אֵל אם הדרך בראש שני הדרכים לִקְסָם-קָסֶם קִלקל בחִצים, שאל בתרפים (פסלוני בית בתבנית אדם שמנים על הבית ומשמשים לניחוש – י.ל.), ראה בכבד" (יחז' כא, 26). הכשפים והקסמים, לפי המקרא, קשורים בדרך כלל לפעילות חוטאת שקשורה בעבודת אלילים: "חזון שקר וקסם (ירמ' יד, 14)", "חזו שווא וקסם כזב (יחז' יג, 6)". ומכאן: מִקְסם שהנו חזון כשפים, חזון שווא, חזון מתעה.
המילה magic באנגלית (קסם), כמו מילים דומות בשפות הודו-אירופיות אחרות, מקורה במילה magus בפרסית עתיקה, שמשמעותה היא כישוף. מאגיה היא לעתים קרובות מושג שמציין כל פעילות דתית, פולחנית או רוחנית שנועדה לשנות את סדרי העולם. בניגוד לפעילות דתית שמבקשת מהאלוהות דבר מה, מהללת את האלוהות, מבקשת להתאחד עמה וכיו"ב, המאגיה היא פעילות שנועדה לכפות התרחשות כלשהי על המציאות ועל האלוהות.
כמובן, בעברית העכשווית המילה קסם זוכה למשמעות רחבה יותר שמצביעה על פליאה והתפעלות: שקיעה מקסימה, ערב קסום, קסם של בחור וכיו"ב.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | מאחורי מילים רוחניות מסתתרות לעתים קרובות טעויות גדולות וחוכמות קטנות. המדור תרבות הדיבור ינסה לעשות סדר בבלגן.
ינץ לוי הוא סופר, מתרגם, מרצה וטייל ששב וחוזר להודו. בין ספריו "סיפורים מי תהום" ו"הימלאיה בשר ודם" שייצא בקרוב בהוצאת זמורה ביתן. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
