 |
/images/archive/gallery/391/552.jpg
צילום: קיי.אר.טי  |
|
|
|
|
| בישראל פועלים יותר מ-10,000 מטפלים אלטרנטיביים. והאמת המרה היא שעדיין אין שום קריטריונים ברורים או פיקוח של משרד הבריאות שמאפשרים לדעת איזה מוסד מספק הכשרה טובה ואיזה לא, ומהי בדיוק ההכשרה המספקת. בדיקת מצב |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אירית רותם-צפרוני
|
|
|
|
|
|
|
|
שוק המטפלים האלטרנטיבים הולך ותופח. על פי הערכות שונות, בארץ יש כיום עשרות אלפי בוגרים של מוסדות, כאלה או אחרים, שהוכשרו, ברמה כזו או אחרת, להיות מטפלים אלטרנטיביים. 10,000 מתוכם הם מטפלים פעילים שמתפרנסים מהמקצוע. בתוך כמות כזו של מטפלים - איך אפשר לדעת מי טוב ומי פחות, מי קיבל הכשרה משמעותית ומי לא?
אחת הדרכים לבדוק את טיב ההכשרה שקיבל המטפל היא לברר באיזה מוסד הוא למד. אלא שגם כאן קיימת בעיה. תיאורטית, יכול כל אחד לפתוח בית-ספר לרפואה משלימה אצלו בסלון. אין פיקוח או כללים שמסדירים כיום באופן משמעותי את הלימודים בעשרות בתי-הספר והמכללות לרפואה משלימה שקיימים בארץ.
ובכל זאת יש משהו: פיקוח של עמותות מקצועיות. מה זה אומר? מטפלים בכירים במספר תחומים התאגדו וייסדו את העמותות, כל אחד בתחומו. "מדובר בעמותות וולונטריות של מטפלים, שבהיעדר פיקוח מאושר על-ידי משרד הבריאות, הן אלה שיוצרות את הפיקוח", מסביר יאיר שמר, הומיאופת קלאסי, שמשמש כיו"ר "הלשכה למקצועות
בריאות משלימים", שהיא ארגון הגג של תשעה מקצועות מתחום הרפואה המשלימה שלהם יש עמותה מקצועית בישראל.
לדבריו, "העמותה היא כלב השמירה של המקצוע. היא זו שמאשרת את תוכנית הלימודים בבתי הספר שמוכרים על ידה, והיא הגוף המקצועי היחיד שמייצג את המטפלים".
העמותות הוקמו בעקבות מסקנות ועדת אילון, שקמה בסוף שנות ה-80' על-ידי משרד הבריאות, במטרה להסדיר את נושא הרפואה המשלימה שהתחיל אז לצבור תאוצה. בין השאר המליצה הוועדה, שבראשה עמד השופט בדימוס מנחם אילון, על התארגנות נציגי המקצועות ברפואה המשלימה במסגרת של עמותות, כדי למסד את הקריטריונים עבור העוסקים במקצועות השונים.
אבל עמותות מקצועיות יש בינתיים רק למקצועות הבאים: רפואה סינית, הומיאופתיה, נטורופתיה, עיסוי וטיפולי גוף, רפלקסולוגיה, אלכסנדר, פלדנקרייז, רולפינג ושיטת פאולה. בתחומים אחרים, כמו למשל שיאצו או רפואה הודית, המטפלים הבכירים פשוט לא טרחו בזמנו להתאגד, והם עובדים על זה רק עכשיו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
על פי המודל האנגלי
|
|
|
 |
|
|
|
בתחילת השנה הקים שר הבריאות דני נווה ועדה משותפת למשרד הבריאות וללשכה למקצועות בריאות משלימים, שקיבלה מנדט להגיש עד פברואר 2006 הצעת חוק שתסדיר סוף-סוף את נושא ההכשרה והעיסוק בתחום הרפואה המשלימה. מקצוע משלים שלא תהיה לו עמותה מקצועית לא יוכל, מן הסתם, להשתלב בתהליך הרגולציה, אותו מנסים בימים אלה לקדם במרץ כל הנוגעים בדבר.
"אנחנו יוצרים עכשיו את המועצה להשכלה גבוהה של הלשכה למקצועות בריאות משלימים, שנקראת 'מועצת ההסמכה'", מסביר יו"ר הלשכה, יאיר שמר. "מועצת ההסמכה מורכבת מבכירי המומחים המקצועיים ונבנית על פי מודל של מועצת ההסמכה האנגלית. מטרתה להוביל וליישם את תהליך הרגולציה במאצעות מנגנון פיקוח והסמכה ארצי לאותם מקצועות המאוגדים בלשכה".
בין הנושאים שעל הפרק: הפיכת "מועצת ההסמכה" לגוף העליון שיעניק תעודת הכרה מקצועית למוסדות להכשרה ברפואה משלימה. המועצה גם תהיה הגוף שיעניק תעודות הסמכה למטפלים.
"השאיפה לעתיד" אומר שמר, "היא לחנך את הציבור לכך שיש בארץ גוף אחד שמאשר תוכניות לימוד ורושם מטפלים ובכך לעורר מודעות לנושא. מי שילך ללמוד - יבדוק קודם האם התוכנית הלימודים מאושרת ע"י המועצה. מי שילך לטיפול - יברך קודם האם המטפל המורשה לטפל".
יש המקווים שמתישהו בעתיד יהיה העיסוק ברפואה רפואה כרוך ברישיון, או אפילו מטעם משרד הבריאות. מטפלים יצטרכו לגשת לבחינה, שרק אם יעברו אותה יוכלו לעבוד. ואז כל מי שטיפל באנשים בלי רישיון יעבור על החוק, ממש כמו ברפואה הקונבנציונלית.
אלא שחזון זה רחוק מאוד מיישום . בינתיים יש לא מעט שרלטנים בתחום. "בשנה שעברה התקשר אלינו מישהו שסיפר שיש לו תואר דוקטור לדיקור והא רוצה להיות מורה אצלנו", מספר עפר אפל, מנהל קמפוס ברושים באוניברסיטת תל אביב . "הוא מגיע לפגישה , ומסתבר שהוא למד ארבעה חודשים ויש לו תעודת דוקטור מאוניברסיטת סרי-לנקה . אמרתי לו שאם יעבור את מבחני הקבלה שלנו אולי נקבל אותו כתלמיד".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לכו עם האינטואיציה
|
|
|
|
|
|
|
ובינתיים, מה אמור לעשות מישהו שמעוניין ללמוד לימודי רפואה משלימה? איך לבחור את המוסד הנכון? למנהלי כמה מהמוסדות להכשרת מטפלים יש כמה טיפים שיכולים לסייע בעניין.
חנן בורובסקי, סמנכ"ל מכללת רידמן ללימודי רפואה משלימה: "הגדירו מטרה, מה בדיוק אתם רוצים ללמוד. היפגשו עם מטפלים וסטודנטים ולמדו מניסיונם של אחרים. בקרו במכללות והתרשמו מהאווירה, הרגישו את המקום, בררו מי המורים ומה הכשרתם, בדקו את תוכנית הלימודים. השוו קורסים על-פי מספר שעות לימוד ותכנים. בררו האם העמותות המקצועיות מכירות במוסד. בררו מהי התעודה שמקבלים עם סיום הלימודים ועל ידי מי היא מוכרת. בדקו אפשרויות עבודה בעתיד עם בתי חולים, קופות חולים, ספא וכו'. בררו האם למכללה יש קשר עם מכללות בחו"ל והאם יש אפשרות, במידה ומעוניינים, להשלים את הלימודים לתואר אקדמי.
יהלי שר שלום, מנהל המרכז לרפואה משלימה שבמכללת סמינר הקיבוצים ממליץ: "בדקו את יציבות המוסד שאתם רוצים ללמוד בו, את המוצקות הכלכלית-ארגונית שלו. התרשמו מהמקום עצמו, אם למשל מדובר במרתף צר, או בקמפוס ירוק שנעים לשהות בו. בדקו איפה אתם עושים את ההתמחות שלכם ומהן אפשרויות התעסוקה העתידיות".
וגם לעפר אפל, מנהל קמפוס ברושים יש כמה עצות: "בדקו האם במוסד שבו אתם רוצים ללמוד נהוגים מבחני קבלה רציניים, רצוי כאלה שנעשים על-ידי גוף אובייקטיבי חיצוני, או שכל מי שמשלם מתקבל. בדקו את היקף תוכניות הלימוד ומי הם המורים. מורה יכול להיות מרצה מצוין של החומר הנלמד, אבל רק ותק וניסיון קליני הופכים אותו גם למורה טוב. והכי חשוב, בדקו האם המוסד משדר מחויבות ואהבה למקצוע. אספו נתונים ובחרו מהבטן, לכו עם האינטואיציה שלכם".
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
