 |
/images/archive/gallery/497/397.jpg מג'יק בס
עטיפת התקליט של להקת The who  |
|
|
|
|
| אל.אס.די שימש בעבר לריפוי מחלות נפש אך מהר מאוד הוצא אל מחוץ לחוק. היום יש חוקרים שמשוכנעים שלחוויה פסיכדלית יש ערך תרפויטי שאסור לפספס |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
שחר שילוח
11/4/2006 10:55 |
|
|
|
|
|
|
|
אל.אס.די וסמי הזיה אחרים שימשו בעבר בעולם הרפואי, אך הודחו ממעמדם ונותרו נחלתם של הזויים "בריאים". היום יש בעולם הרפואה מי שמאמין שלהזיות ולחוויות פסיכדליות יש כוח מרפא. יכול להיות שבקרוב האל.אס.די יגיע אל עגלת האחות במסדרון בית החולים?
לפני שנות ה-60 ותקופת ילדי הפרחים היה אל.אס.די סם פלא רפואי, שביכולתו לטפל במחלות נפש. לאחר מכן הוצא האל.אס.די אל מחוץ לחוק ואיבד את ההכרה בתכונות הרפואיות שיוחסו לו. עכשיו דור חדש של חוקרים חוקר את יתרונותיהם הרפואיים של הסמים הפסיכדליים.
"אתה מבין שהתחושות שלך מתחילות להשתנות. אתה צריך להבין שהסמים האלה לא מכניסים לך דברים לתודעה. אתה מודע מאוד ובדרך מעודנת הסם הזה מתחיל לשנות את התפיסה שלך – אתה מסוגל להביט באותן בעיות ובאותן תחושות שיש לך בדרך מאוד שונה".
 |
| אורי לוטן \ |
ככה לא רוכבים |
|
13 באפריל, 1943: ד''ר הופמן לוקח את טריפ האל. אס.די. הראשון בהיסטוריה |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
את הדברים אומרת פאם סדוקה, בת 58, שגוססת מסרטן. בשנה שעברה היא השתתפה בפרויקט ניסוי שנוי במחלוקת שבו נעשה שימוש בחומר שנקרא פסילוסיבין ומקורו בפטריות הזיה, במטרה להקל על סבלם של חולים סופניים.
"זה הפך למשתק", פאם מתארת את ההתמודדות עם המוות הקרב, "הגעתי לנקודה שבה את חשה שאין שום דבר שנותר עוד לעשות. קיוויתי שבניסוי הזה אזכה במעט הקלה". פאם שהתה כמה ימים בבית החולים הארבור-יו.סי.אל.איי שבלוס אנג'לס וניהלה שיחות ארוכות עם הצוות הפסיכיאטרי, לפני שהסכימה להשתתף בניסוי.
פאם שכבה בחדרה שקושט ומולא בפרחים, כיסתה את עיניה, הקשיבה למוזיקה שהיא אוהבת וחיכתה למה שעמד להתרחש. "מבחינה פיזית את מתחילה להרגיש עקצוץ חמים שזורם לתוך הראש. זה גופני, אבל זה יותר מגופני", היא מתארת.
הפסיכיאטר צ'ארלס גרוב שניהל את הניסוי אומר שאצל החולים יש הפחתה בסבל, מצב רוח משופר ויותר קבלה. הוא מאמין שהפסילוסיבין, כמו אל.אס.די, מאפשר התבוננות על התת מודע. "אנשים יכולים להגיע להתנסויות מאוד עמוקות, מאוד אישיות ומאוד מתגמלות", הוא אומר. "הם יכולים לזכות בחוויות מאוד יפות ואסתטיות, חוויות אוטוביוגרפיות חזקות, שבהן הם סוקרים היבטים בחייהם. נראה שיש משהו מרפא שמובנה בחוויה הזאת". (מעניין מה פרופסור גרוב עשה לפני ארבעים שנה ומה היה תחוב במקטרת שלו).
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
לטיפול גם במיגרנות חמורות
|
|
|
 |
|
|
|
הניסוי של פרופסור גרוב הוא אחד משורה של ניסויים שנעשו בשנים האחרונות עם סמים פסיכדליים. את הפסילוסיבין, האח של האל.אס.די, מנסים גם כתרופה לטיפול בהפרעות אובססיביות-קומפולסיביות. באקסטזי משתמשים לטיפול בהפרעה פוסט טראומטית לצידו של טיפול פסיכותרפי. יש מי שפועלים כדי שיתאפשר שימוש באל.אס.די לטיפול גם במיגרנות חמורות.
הסמים ההזייתיים, בעיקר אל.אס.די, היו בשימוש כתרופות פלא בשנות ה-50 וה-60 לטיפול בהתמכרויות (!), דיכאון, מתח ובמחלות נפש נוספות. אבל האל.אס.די עד מהרה הפך לסם המועדף על ההיפים ועל כל מי שהיה לו חלק בתרבות המחאה של שנות
השישים. פרופסור גרוב בחר לעבוד עם אל.אס.די בגלל שהוא מעורר תגובות קיצוניות. הוא מקווה שהסמים הפסיכדליים יוכיחו את ערכם בעיקר כאשר מדובר בחולים שלא מגיבים טוב לטיפול קונבנציונלי. לדברי גרוב, יש בימים אלה מגמת הכרה בכך שלחוויה פסיכדלית אכן יש ערך תרפויטי.
לפאם סדוקה ברור שהסם שינה לחלוטין את צורת ההתמודדות שלה עם המוות: "היה הבדל דרמטי בין הבוקר לאחר הצהריים", היא אומרת, "הגעתי להבנה שלהיות כל כך מפוחדת וכל כך שלילית בנוגע לכל הדברים שלא אוכל לעשות, הגביל את הזמן שנותר לי לחיות. התחלתי לחיות חיים מלאים, עשירים וגדושים".
|
|
|
|
|
|
|
 |
| ד"ר הופמן. האיש שגילה את התרופה
| /images/archive/gallery/130/461.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
