 |
/images/archive/gallery/510/579.jpg מעשנים נרגילה מושחקים יניב.
צילום: קיי.אר.טי  |
|
|
|
|
| תרמילאי כל העולם מתמכרים אליו, לא ישנים לילות בגללו, מוכנים להקריב שעות למענו. שמו נישא על שפתי כל מטייל ישראלי במזרח ובדרום אמריקה, וגם על שפתיהם של מטיילים זרים. הכירו את ה"יניב" - משחק קלפים ציוני (או שלא) וממכר. מה מקור השם המוזר? כאן הגרסאות מתפצלות |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
אריק וייס
|
|
|
|
|
|
|
|
לאף אחד מעשרות אלפי התרמילאים הישראלים שמכירים את "יניב" (במלעיל) אין באמת מושג מאיפה הוא הגיע, אבל לכל אחד מהם יש סיפור טוב שאיכשהו מצליח למקם אותו בזמן ובמרחב. למעשה, הוא כבר הפך לסוג של טקס. לא, לא מדובר בדמות מיתולוגית כלשהי, אלא במשחק קלפים ציוני ממכר שמעטים התרמילאים שהסתובבו שם בחוץ בשנים האחרונות ולא מכירים אותו. לא משנה אם הם יושבים בקולומביה, בנפאל, בתאילנד, בהודו או אפילו באוסטרליה, יניב הפך לעוד וי שחייבים לסמן על המפה לפני שחוזרים הביתה. עשינו את נפאל ועשינו גם את יניב. זה לא נשמע טוב, אבל היי, לפחות זה קליט. כל כך קליט עד שגם תרמילאי כל העולם התאחדו סביב יניב. אמנם הם קצת מתקשים בהיגוי, אבל כל עוד הם מפיצים את הבשורה, למי אכפת?
שיטוט רנדומלי באינטרנט מעלה אינספור בלוגים של תרמילאים מכל העולם שמהללים את המשחק הישראלי המשובח, ועושה
רושם שיניב הקטן עושה עבודה לא רעה בכלל כשגריר ישראלי של רצון טוב. "הגענו להוסטל שנשלט ברובו על ידי ישראלים, וזה קצת הטריד אותנו", נכתב בבלוג של חוזה יאנגואס מארגנטינה. "אבל בסופו של דבר היה ממש נחמד. אחרי ששיחקנו כל הלילה את משחק הקלפים שלהם, יניב, התחברנו אליהם מאוד".
בשביל ההרגשה הטובה, להלן עוד ציטוט שמגיע מהבלוג של קמילה ריצ'רדס מאוסטרליה: "אתמול בלילה פגשנו קבוצה של ישראלים, שלימדה אותנו את משחק הקלפים הלאומי שלהם, יניב, ונשארנו ערות כל הלילה. זה ממש ממכר!".
מחמם את הלב. אגב, יש כבר מי שהספיקו לתרגם את המשחק לתוכנה שמאפשרת משחק מרובה משתתפים באינטרנט או לסירוגין, משחק מול המחשב. אפילו ב"ויקיפדיה", האנציקלופדיה החופשית של הרשת, מישהו כבר הספיק להכניס ערך בשפה האנגלית. השאלה היחידה שעדיין מחכה לתשובה היא: מי זה לעזאזל יניב?
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בכלא או בהודו?
|
|
|
 |
|
|
|
כמו כל אגדה אורבנית טובה, זו שאלה שאין לה תשובה אחת (וכל המוסיף הרי זה משובח). הסיפור הבסיסי מגולל את תלאותיו של יניב בנבנישתי, חייל בקבע שנשפט למספר חודשי מאסר ומחמת השעמום פיתח את המשחק עם חבריו לתא. המהדרין טוענים בתוקף כי לא מדובר במר בנבנישתי אלא דווקא במר כהן, שנשפט על עישון מריחואנה וישב בכלא לפני למעלה מעשור. מכאן העלילה מתפצלת לשני כיוונים אפשריים, יש מי שמתעקש כי מדובר בכלל בשני תרמילאים העונים לשם יניב ואסף (על תפקידו של אסף במארג הסבוך - בהמשך) שהמציאו את המשחק בזמן טיול משותף בהודו; ומנגד, יש מי שטוען שכלל לא מדובר במשחק ישראלי מקורי, אלא, רחמנא ליצלן, במשחק שנגנב מהגויים ועבר תהליך גיור מזורז.
"הפעם הראשונה ששמעתי על 'יניב' היתה בטיול במזרח לפני כמה שנים טובות", מספרת גילי קדמי, תרמילאית במיל' וסטודנטית בהווה. "מאז יצא לי לשחק בו די הרבה, גם בארץ וגם בחו"ל, הוא העביר לי שעות יקרות ומהנות. לפעמים היינו יושבים כל הלילה בלי הפסקה, כי פשוט קשה לקום באמצע.
"בכל מקרה, לפני כשנתיים טיילתי בגווטמאלה והגעתי להוסטל שבו שהו רק אירופאים. בלילה הראשון שלנו שם ניגשה אליי תרמילאית בריטית ואמרה לי שאני חייבת להצטרף אליה למשחק קלפים שווייצרי שלימדו אותה לא מזמן. המשחק היה 'יניב', רק שהיא התעקשה שמדובר ב'ג'אניב'. אבל נראה לי שהיא טעתה, משום שכל תרמילאי ישראלי שפגשתי הכיר את המשחק".
הסיפור, אם כן, מסתבך. נכון לעכשיו הפלונטר השווייצרי ייאלץ להישאר באוויר (ולו רק משום שקצת קשה להשיג תרמילאים שווייצרים שיאמתו את המידע). אבל סבלנות, הנה מגיעה הזווית הדרום אמריקנית.
"קשה מאוד להשיג עדויות חד משמעיות שיניב הוא אכן בחור ישראלי", מודה עומר ענבר, שהוסיף את הערך "יניב" ל"ויקיפדיה" בשפה העברית. "כשאני טיילתי בדרום אמריקה פגשתי חבר'ה ששיחקו את המשחק תחת שם אחר, והם סיפרו לי שמדובר במשחק מקומי".
אז מי זה יניב?
"יניב ואסף הם ככל הנראה שני תרמילאים ישראלים שלמדו את המשחק והעבירו אותו הלאה. מנגד, יש מי שטוען שמי שהמציא את המשחק נקרא אריה ולא יניב. בכל מקרה קשה מאוד להשיג הוכחות חותכות לגבי זהותו של האיש".
או האישה. אך על מנת לחסוך פיתול נוסף בעלילה - ההסבר על תפקידה של "רחלי" במשחק (יש שחקנים שמתעקשים לצעוק את שמה כאשר הם מגיעים ל-50 נקודות בדיוק) ייחסך בשלב זה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אין "לא יודע"
|
|
|
|
|
|
|
"לא חסרים סיפורים על ישראלים שממציאים משחקים בחו"ל", מתנדב אייל פלד, איש "מסע עולמי", להציל את שמו הטוב של יניב. "בשנות ה-80, למשל, היו מספרים שקבוצות מאורגנות באירופה המציאו משחק שנקרא:' רולטה אוטובוס'. הם היו מציירים על גלגל האוטובוס מספרים ומהמרים על המספר שיופיע בקצה הגלגל כשהאוטובוס יעצור באטרקציה התיירותית הבאה. השמועות מספרות שהמשחק היה מאוד פופולרי בקרב קבוצות מאורגנות, לכן סביר להניח שבכל פעם יש משחק פופולרי אחר".
"אני לא יכול לספור את כמות הפעמים שנשאלתי בזמן טיול: 'מכיר יניב?'", מעיד איתי שיף, חבר להקת "בית הבובות". "שנים אני שומע על המשחק הזה, אבל אנחנו אף פעם לא שיחקנו אותו. כולנו מכורים לטאקי בצורה די קשה".
שיף הוא בדיוק הכתובת שיכולה לספק הסבר להיסטריה סביב המשחק. גם ההצלחה המטאורית של ההרכב המוזיקלי שבו הוא שותף נולדה במפגשים בין מטיילים ישראלים מסביב לעולם, שהעבירו אחד לשני את המוזיקה של "בית הבובות". כשחזרו חברי ההרכב לארץ, המוזיקה שלהם כבר היתה שם דבר, וההצלחה היתה מיידית.
"הסיפור של 'יניב' והסיפור שלנו די זהה. מדובר בתרמילאים שמעבירים מידע מפה לאוזן, וכל אחד מוסיף משהו משלו", אומר שיף. "בדיוק כמו שהמציאו עלינו אינספור שמועות במקומות שכלל לא היינו בהם, גם המציאו על 'יניב' אינספור סיפורים".
אבל למה בעצם זה קורה?
"משום שתרמילאים ישראלים תמיד ימצאו קישור כלשהו ביניהם, לכן תמיד יהיה להם על מה לדבר. אבל ישראלים פשוט לא מכירים את המונח 'לא יודע'. כך שגם אם שואלים אותם על נושא שאין להם מושג בו, הם בכל זאת חייבים להמציא משהו. זו הדרך שבה דברים רצים אצל תרמילאים. אז כך נולדו הסיפורים עלינו, וכך נולד גם 'יניב'".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ככה משחקים יניב
|
|
|
|
|
|
|
לטובת קוראינו שלא שמעו על "יניב", ככה משחקים אותו: כל שחקן מקבל חמישה קלפים. שאר הקלפים משמשים כקופה. כל שחקן, בתורו, זורק לפחות קלף אחד מידו ולוקח קלף חדש - או מהקופה או הקלף האחרון מהערימה הגלויה (ערימת הקלפים שנזרקים על ידי השחקנים).
בשני מקרים שחקן יכול לזרוק יותר מקלף אחד: אם יש בידיו סדרה עולה של שלושה קלפים באותו צבע ובאותה צורה (למשל 9,8,7 לב אדום), ואם יש בידיו זוג או יותר מאותו מספר (למשל תשע לב אדום, תשע תלתן שחור ותשע יהלום אדום).
במקרה שזורקים יותר מקלף אחד - השחקן הבא בתור יכול לקחת רק אחד משני הקלפים הקיצוניים בסדרה שנזרקה.
המטרה: להישאר עם מספר הנקודות הנמוך ביותר. סיבוב במשחק מסתיים כאשר סכום הקלפים בידיו של אחד השחקנים קטן או שווה ל-7 - אזי בתורו הוא מכריז "יניב". כאשר מכריזים "יניב" - כל השחקנים חושפים את קלפיהם. השחקן שמחזיק בידו את סכום הניקוד הנמוך ביותר - הוא המנצח.
אבל יש מלכוד: אם יש שחקן אחר שסכום קלפיו קטן או שווה לסכום קלפיו של מכריז ה"יניב" - אותו שחקן מכריז "אסף" והוא זה שמנצח בסיבוב. במקרה זה מכריז ה"יניב" מקבל ניקוד עונשין בסך 30 נקודות.
בתום כל סיבוב מוסיפים נקודות לכל השחקנים (מלבד למנצח) כערך הקלפים שאותם הם החזיקו ביד בסוף הסיבוב (אגב, ערכו של האס הוא 1, וערכו של כל אחד מבני המשפחה המלכותית הוא 10). כל שחקן שמגיע ל-200 נקודות נפסל ויוצא מהמשחק - עד שנשאר שחקן אחד, שהוא המנצח.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
