 |
/images/archive/gallery/750/776.jpg סטיבן הוקינג.
Ap  |
|
|
|
|
| לפרופסור סטיבן הוקינג יש פתרון לעתיד האנושות: לעזוב את כוכב הלכת ארץ, ויפה שעה אחת קודם. בינתיים יש מי שמתכנן מלון על הירח |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
שחר שילוח
7/1/2008 10:49 |
|
|
|
|
|
|
|
הקרחונים נמסים, החור באוזון לא מתכוון להיסגר, הדבורים נכחדות ומיסטר בוש שם זין על אל גור ועל ההתחממות הגלובלית. בקיצור המצב לא משהו על כדור הלכת הכחול ועוד לא אמרנו שום דבר על מה שמתבשל בכורים הגרעיניים בארצות הברית, איראן, קוראיה ודימונה. אבל אל דאגה, לפרופסור סטיבן הוקינג יש פתרון – למצוא כדור אחר, ומהר.
סטיבן הוקינג חושב שאנחנו צריכים לעזוב את כדור הלכת ארץ ויפה שעה אחת קודם. התיאוריה שלו מעלה סוגיות שהן הרבה יותר ממדע פרופר, למשל את הקשר שבין עושר ועוני לבין זיהום ופגיעתו. או, האם החיפוש אחר איכות חיים משופרת מצדיקה את הניצול
וההשלכה של מה שהשתמשנו בו קודם. וגם, מי יהיה בגרעין האנושי הנבחר שיוצל מהכוכב הגווע ושממנו תתפתח האנושות החדשה?
הוקינג, מומחה לתיאוריות קוסמולוגיות ולחורים שחורים, חושב שמסע בחלל הוא הדרך היחידה שבה האנושות תצליח לשרוד בטווח הארוך. וכשהוא מתאר מסעות בחלל לא מדובר במטפורה לחוויה טרנסנדנטלית. "חיינו על פני כדור הארץ נמצאים בסיכון הולך ומתגבר שנמחה על ידי אסון כמו התחממות גלובלית, מלחמה גרעינית, נגיף מהונדס גנטית או סכנות אחרות... אני חושב שלגזע האנושי אין שום עתיד אם לא ייסע אל החלל," את הדברים האלה, המצוטטים באינספור כתבי עת (כמו אל-ג'זירה למשל) אמר הוקינג לפני כמה חודשים כאשר יצא לאימונים לקראת מסע שכזה. הוקינג השתתף בטיסה בת שעתיים שבה הוענקו לנוסעים 25 שניות של חוויית אפס כוח משיכה על ידי צלילה של המטוס מטה ואז נסיקה אל השמים.
דיבורים על חיים אלטרנטיביים על גבי הירח כבר אינם דבר חריג בחוגים מדעיים ומכיוון שנציגינו כבר היו שם אין זה בלתי מתקבל על הדעת שבעוד כמה דורות בני אדם לרוב (יש מקום לשני מיליון) יהלכו על פני הלבנה. למרבה הצער הם לא יוכלו לבקר את סבא וסבתא החיים על פני הכדור הכחול, שכנראה יהיה כבר אאוט לחלוטין, כי הלב ומערכת הדם שלהם לא תתאים לתנאי הכבידה השוררים בכדור הארץ. בינתיים יש מי שמתכנן שם מלון של ארבעה כוכבים. הוקינג, על כל פנים, חושב שעלינו להיפרד מכוכב הלכת שלנו די בקרוב: "אני לא חושב שהמין האנושי ישרוד באלף השנים הקרובות אם לא נתפזר בחלל." אם כך יקרה ענף העב"מולוגיה ישנה אולי כיוון ובמקום לחפש חברים מכוכבים אחרים, עם ראש גדול ועיניים זוהרות, יחפשו בני דודים שדומים לנו, או לפחות להוקינג, שיבואו לביקור מולדת בספינות החלל שלהם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| ריצ'רד ברנסון חולם
| /images/archive/gallery/396/924.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
|
האם תיירות החלל תורמת למדע?
|
|
|
 |
|
|
|
הוקינג עצמו כבר אורז. על הקולגה שלו, המיליונר ריצ'ארד ברנסון, נאמר שהחתים כבר 200 אנשים ומכר להם כרטיסים לנסיעה לחלל ובעצמו השקיע ממון רב לנסיעה כזאת. כרגע מוצעות טיסות גישוש בלבד. הוקינג השתתף בטיסה כזו שארכה שעתיים וחצי בלבד שרק ארבע דקות מתוכן היו "שהייה בחלל". הוא נהנה מארבע דקות מצטברות של חוסר משקל לאחר שהמטוס צלל ונסק שמונה פעמים. לפני הטיסה הוא אמר: "אני בכסא גלגלים כבר כמעט ארבעה עשורים וההזדמנות להיות באפס גרביטציה תהיה נפלאה." הוקינג מאמין שאם הוא, הכה מוגבל גופנית, יכול, אז כל אחד יכול. ברור. זה רק עניין של כמה ג'ובות.
בעוד הוקינג מדבר על הסכנות הברורות והמידיות שכדור הארץ עומד לפניהן, ברנסון ואילי הון אחרים שוקדים על פיתוח תיירות החלל שתוכל להציע לעשירים כמוהם להתקרב אל כוכבים אחרים ועל הדרך גם לתרום את שלהם להתחממות הגלובלית באמצעות עוד טיסת חלל מיותרת.
יש מצב שבעתיד כדור הארץ יהיה פרבר העוני של הגלקסיה בזמן שברנסון וחבריו (או צאצאיהם) יגורו בשכונות יוקרה על הירח ויצאו לחופשות אקזוטיות על מאדים. הביקורת על טיסות החלל התיירותיות היא שיוזמיהן אימצו את הגישה של "להשתמש ולזרוק" כאשר זה נוגע לכדור הארץ: השתמשנו, קלקלנו ועכשיו במקום לתקן נותיר אותו מאחור ונמצא לנו מקום אחר, גם אם החיפוש מזיק עוד יותר לכדור שאירח אותנו עד כה. תומכי תיירות החלל אומרים שהיא תעורר את מודעות הציבור ותסייע לקרב את יעדינו האינטר-גלקטיים. בינתיים, למרות שכבר מתוכנן מלון על הירח, נראה שתיירות החלל לא ממש תתרום למדע ורק תסייע לנבואתו של הוקינג להיות נבואה מהסוג שמגשים את עצמו. כל טיסה כזאת, שתהיה בעתיד הנראה לעין לא יותר מאשר טיסה בגובה רב במיוחד וללא סיורים מודרכים על נגה, תתרום לאנושות עוד פגיעה מיותרת בשכבת המגן של כדור הארץ.
נכון לעכשיו אין עדיין כוכב שיוכל לארח אותנו את נציגינו בעלי הממון. הכדור הייעודי צריך להיות קרוב מספיק בשביל לטוס אליו וכמובן, תנאים שיתמכו בחיים אנושיים צריכים לשרור בו. פתרון הביניים הוא אולי מסע מתמשך בספינת חלל ענקית שתוכל לשאת עליה את הגרעין האנושי וצאצאיו עד שיימצא להם בית חדש. כל היתר ימתינו למטה, ישאו עיניים לשמים, אל הוקינג המעופף או אולי אל אלוהים, וייחלו לנס אקולוגי. בינתיים הם יוכלו להשתזף על חופיו הטרופיים של הקוטב הצפוני ולספר לנכדים שפעם היה כאן קרח.
| | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
