 |
/images/archive/gallery/919/888.jpg טקס כישוף בגאבון
רויטרס  |
|
|
| פוליטיקה נוסח אפריקה: קניבליזם ומעשי כשפים |
|
| תקופת בחירות בגאבון - ומספר הילדים הנחטפים, נרצחים ונאכלים הולך ועולה. הרוצחים משתמשים באיברי הקורבנות בטקסי פולחן כדי לשפר את סיכוייהם בקלפי |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
רויטרס
17/4/2008 11:17 |
|
|
|
|
|
|
|
כשגופתו של ראלף אדנג נ'נה בן ה-13 נמצאה, מרוקנת מדם ומלאה בפצעים בחזה, בצוואר ובאיברי המין, רבים בגאבון חשבו שפוליטיקאים הורו על רציחתו. מקרי רצח של ילדים ומתבגרים, שאיבריהם משמשים למאכל או ליצירת קמעות, הפכו יותר ויותר נפוצים בשנים האחרונות במדינת הנפט המרכז-אפריקנית. פעילים נגד התופעה מאשימים פוליטיקאים בשימוש בטקסי פולחן של מאגיה שחורה כדי להגביר את סיכוייהם לזכות במשרות ממשלתיות מבוקשות.
עם הבחירות למועצות המקומיות, שייערכו ב-27 באפריל, רבים חוששים ממבול של רציחות ילדים. מדי שבוע, למרות סיורים תכופים של המשטרה, מתגלות עוד ועוד גופות מושחתות ברחובות הבירה ליברוויל. רחובותיה מתרוקנים במהירות אחרי רדת החשיכה, והורים מודאגים מסתובבים באזור בתי הספר כדי לוודא שילדיהם לא ייחטפו.
"הפשעים המרושעים ביותר מתבצעים לפני בחירות או חילופי שרים. אז הבירה מתרוקנת
מפוליטיקאים, כי הם נוסעים לפנים המדינה כדי לבצע מעשי כשפים", מסביר הכומר פרנסוא ביבנג, חבר באגודה ללחימה בפשעים על רקע פולחני. את האגודה ייסד ז'אן אלויס אונדו, אחרי שבנו בן ה-12 נחטף ונרצח לפני שלוש שנים.
ברציחות פולחניות, המתבצעות במספר מדינות באפריקה, אנשים, ולעיתים ילדים, נרצחים כדי לקחת את דמם ואיבריהם, המשמשים סגולה להצלחה פוליטית וחברתית. לפי האגודה, רק בחודש פברואר האחרון היו 12 מקרים של רצח מסוג זה בגאבון. מאז 1986 היו 290 מקרי רצח בג'ונגלים העבותים של פרובינציית אוגווא, שם נרצח ראלף אדאנג נ'נה.
ז'אן אלויס אונדו מגנה את "שתיקתה של המדינה" וקורא לתושבים "להילחם בטרוריסטים הזורעים טרור בלבה של החברה הגאבונזית". ב-2006 הקימה הממשלה גוף לאומי שיפקח על זכויות הילדים ויישם את אמנת האו"ם לזכויות הילד לבריאות, לחינוך, ולהגנה מפני ניצול.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מחפשים "חלקי חילוף"
|
|
|
 |
|
|
|
גאבון, מדינה בת 1.6 מיליון תושבים, היא אחת ממפיקות הנפט הגדולות באפריקה, אולם מרבית אזרחיה חיים בעוני. לעומתם, בני האליטה העשירים נוהגים במכוניות חדשות ונוצצות לאורך השדירה לחוף הים של ליברוויל. עומר בונגו, נשיא המדינה מאז 1967, השתמש בכספי הנפט כדי ליצור רשת סבוכה של תמיכה וחסות שהובילה למאבקים מרירים על משרות פוליטיות נחשקות.
"יש ארגון פירמידה שבראשו עומדים פוליטיקאים המחפשים את אותם 'חלקי חילוף'", מסביר הכומר ביבאנג כיצד עובדת השיטה. "ואז יש את המגייסים ואת המתווכים והספקים והמוכרים שמוצאים את הקורבנות התמימים". עד כה, אף פוליטיקאי לא הואשם בבית משפט במעורבות בפשעים מעין אלה. ניסיון להעמיד לדין מחוקק בשנה שעברה כשל, אחרי שהוא השתמש בחסינותו הפרלמנטרית.
פיליפ נדונג, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטה של ליברוויל, רואה את 2001 כשנה שבה חלה עלייה משמעותית בפשעים פולחניים. "ככל שהתקרבו הבחירות נמצאו עוד ועוד גופות", הוא מספר, "ילדה בת 8 נחטפה ונרצחה. האיש האחראי לכך היה מועמד לפרלמנט שנכנס לממשלה אחרי הפשע". וזה לא המקרה היחיד בתיקים שלו: במארס 2005 נסחפו לחוף גופותיהם של שני ילדים. חודש לאחר מכן, ילד בן 6 נמצא מת בתעלת ביוב בליברוויל כשגופו מרוקן מדם.
בינואר 2006 ביצע המון לינץ' בשני גברים חשודים בביצוע מעשי סדום ורציחתו לצורכי פולחן של ילד בן 3. הכומר אמיל נגוא, חבר באגודה למניעת פשעי הפולחן, מסכם: "זה התפקיד של הממשלה - לשים סוף לעניין הזה של פטור מעונש, או להסתכן בלקיחת החוק לידיים מצד האזרחים".
| | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
