 |
/images/archive/gallery/924/512.jpg אלברט הופמן
פיליפ ביילי, cc-by  |
|
|
|
|
| אלברט הופמן, מפתחו של החומר הפסיכדלי שחולל מהפכה תרבותית, מת אתמול מהתקף לב והוא בן 102 |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
סוכנויות הידיעות
30/4/2008 10:31 |
סוכנויות הידיעות
30/4/2008 10:31 |
|
|
|
|
|
|
|
אלברט הופמן, אבי הסם הפסיכדלי ל.ס.ד, מת אתמול בביתו שבבאזל, שוויץ, כשהוא בן 102. החומר שהמציא הופמן, על חוויותיו החושיות, התודעתיות והמיסטיות, שינה את חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם החל משנות השישים ואילך, והוא אחד המרכיבים הבולטים של התרבות ההיפית והניו-אייג'. הל.ס.ד הוכרז כסם מסוכן ונאסר לשימוש בשנות השישים אך הופמן ורבים אחרים המשיכו לטעון בזכות החומר והשפעותיו המיטיבות.
 |
| אני בראתי את אושוויץ |
|
במשך שלושים שנה תיאר ק. צטניק את אושוויץ כפלנטה אחרת וכיצירה של השטן. לאחר טיפול באל.אס.די. הוא שינה את עמדתו וטען: כל בני האדם אחראים לשואה |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
"יצרתי את החומר כתרופה... אין זו אשמתי אם הוא נוצל לרעה", אמר.
הופמן, כימאי שוויצרי, גילה את הל.ס.ד (lysergic acid diethylamide-25) ב-1938, כשחקר את השפעות פטריה שצמחה על חיטה ודגנים נוספים. כמות מזערית של החומר דבקה באצבעו וכך הפך לשפן הניסויים האנושי של עצמו, ב-19 באפריל, 1943.
"היה עלי לעזוב ולחזור הביתה כי פתאום היכתה בי תחושה של חוסר נוחות וסחרחורת" כתב במזכר למעסיקיו בבאזל. הוא חזר באופניים (נסיעת אופניים שהפכה בדיעבד למיתולוגית, ושנחגגת עד היום ביום מיוחד על ידי חובבי החומר): "כל מה שראיתי היה מפותל כמו במראה מעוותת... היה לי הרושם שאנו נטועים במקום, אך העוזר שלי אמר לי שאנחנו נוסעים למעשה מהר מאד".
כעבור שלושה ימים הופמן נטל כמות גדולה יותר. התוצאה הייתה טריפ מפחיד ביותר. "הציפה אותי אימה גדולה שאשתגע. הועברתי לעולם אחר, לזמן אחר", כתב הופמן.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/208/953.jpg
''נביא הל.ס.ד'', טימוטי לירי  |
|
''נביא הל.ס.ד'', טימוטי לירי |
|
|
|
 |
|
 |
|
"יכול לפקוח לך את העיניים"
|
|
|
 |
|
|
|
הופמן ועמיתיו המשיכו להתנסות בל.ס.ד בתקווה לעזור לרפואה ולמחקר הפסיכיאטרים, מכיוון שהחוויה הפסיכדלית מעצימה ומבהירה בעיות נפשיות. הסם התגלה כאחד תרופות החזקות ביותר: די בגרם אחד של ל.ס.ד כדי לסמם בין עשרת אלפים ל-20
אלף איש ל-12 שעות.
הופמן גילה במחקרו שהסם מזכיר במבנהו הכימי פטריות הזייה וצמחים שבהם משתמשים ילידים מקסיקנים בטקסים דתיים.
בשנות החמישים והשישים צבר הל.ס.ד. פופלריות עצומה בשל הפרופסור מהארווארד, טימות'י לירי, שהלל את הסם תחת הסיסמא "turn on, tune in, drop out" - בתרגום חופשי, "הדלק, התחבר, עזוב את המערכת".
קשה להפריז בהשפעת הל.ס.ד על האמנות, הבידור והמוזיקה הפופולארית החל משנות השישים ואילך. החוויות הרוחניות שמביא הל.ס.ד לרבים שימש קטליזטור לתרבות הניו אייג' ולמשיכה אל החוויה המיסטית שמציעות בעיקר תרבויות המזרח.
בד בבד החלו לצוף סיפורים על נזקים פסיכולוגים ו"שריטות" שגרם הל.ס.ד למשתמשים כבדים. לאחר שהסם הוצא מחוץ לחוק (ב-1966 בארה"ב ואחר כך בארצות נוספות) הופמן טען שיש לאפשר מחקר מדעי בחומר, וכי הוא אינו ממכר. הוא טען שהל.ס.ד "נחטף" בידי התרבות ההיפית ולכן גם הוחרם על-ידי הממסד שאותו תקפה תרבות-הנגד. "ל.ס.ד יכול לפקוח לך את העיניים", הוא אמר, "אם כי יש דרכים נוספות כגון מדיטציה, ריקוד, מוזיקה וצום".
גם הופמן הודה שהחומר עלול להוות סכנה אם הוא מגיע לידיים הלא נכונות, בעיקר אם הוא נצרך לשם ההנאה, ואף הגדיר את הל.ס.ד כ"ילד הבעייתי שלי". אך הוא עצמו לקח את החומר באופן קבוע, ושמר על צלילות שכלו עד גיל 102. את שנותיו האחרונות הקדיש למסעות ולהרצאות, פילוסופיה והגות דתית.
| | | | | |
|
| |
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
