 |
|
|
|
|
נגמרה להם הסבלנות |
|
|
|
|
|
אבניגוד לימי התפוצצות הבועה הקודמת, הפעם מדובר בדור שכן `יודע את יוסף`, וכן מכיר את השטיקים והטריקים, והפעם אין לו, לא את הסבלנות ולא את החשק, לתת עוד צ`אנס
4/5/2004 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
 |
התנהגותן של מניות טכנולוגיה ישראליות בשבועות האחרונים, מלמדת שמשהו קרה למשקיעים מאמריקה. קשה לשים את האצבע על המיקום הכואב המדויק, אבל כואב הוא בהחלט. על כך יעידו מניות של חברות פופולריות עד לא מכבר, כמו רדוור, אודיוקודס, אלווריון או אפילו מגל – כולן טעמו מהפרי האהוב בסיבוב השני של התנפלות משקיעים אמריקנים על מניות ישראליות. כולן, גם ספגו מהלומה מהירה וכואבת, כמעט כמו אז, בהתפוצצות הבועה.
הדוגמא הבולטת ביותר היא כמובן מניית מגל, שעשתה סיבוב פרסה מהמם מרמה של 8 דולר לערך, ל- 40 ומייד חזרה ל- 12 דולר למניה. אבל מהדוגמא האחרונה והמעניינת יותר היא דווקא רדוור, ששלום קרסה ב- 30% במחזור ענק, זאת לאחר שבחודשים שקדמו ליום פרסום התוצאות, נפלה המניה בכ- 25% נוספים. בסך הכל אבדה רדוור כ- 50% מערכה תוך חודשיים וקצת.
הדוגמא של רדוור מלמדת לקח חשוב אודות אופן ההתנהלות החדש של החברים מוול סטריט אלו שמעזים להתענין גם בחברות ישראליות נדחות כמעט (בהשוואה למתחרות שלהן). רדוור, כמו חברות ישראליות אחרות, חזרה לקבל קרדיט מוול סטריט, בערך כשהתחילה להראות שוב סמנים של צמיחה אגרסיבית וחזרה לריווחיות. השילוב של התאוששות בסקטור הטכנולוגיה, תכניות התייעלות מקיפות ומוצרים איכותיים, החזירו את הצבע ללחיי החברות, ועימו גם את הכסף מהמשקיעים. אלא שבסיבוב השני כאמור, בהשוואה להתנפחות הבועה ב- 2000, הכל קורה מהר יותר, ותחת קריטריונים מוקשחים.
אם בימי הבועה, האכזבות מכיוון חברות הטכנולוגיה היו בקנה מידה גדול: ממהלך של צמיחה, עברו חברות רבות – בין אם אמריקניות ובין אם ישראליות – להצטמקות, תוך שריפת מזומנים ואיבוד נתחי שוק, שגם כך עבר דיאטה רצינית, היום, למרות שהשינויים בתחזיות של החברות הוא זניח לעומת התקופה ההיא, התגובה אפילו קשה יותר, ומהירה יותר.
במקרה של רדוור למשל, שבסך הכל עמדה בתחזיות לרבעון הראשון, והנמיכה את תחזיות הרבעון הבא בסנט אחד בלבד, השוק פשוט גדע שליש מערכה ביום אחד. ללא רחם. למה? כי רדוור תומחרה עד אותו רגע כחברה שיכולה לספק קצבי צמיחה מהירים, ואין לה את הפריווילגיה להודיע שברבעון הבא, הרווח למניה יהיה פחות או יותר אותו הדבר. בניגוד לימי התפוצצות הבועה הקודמת, הפעם מדובר בדור שכן 'יודע את יוסף', וכן מכיר את השטיקים והטריקים, והפעם אין לו, לא את הסבלנות ולא את החשק, לתת עוד צ'אנס. ושלא תטעו, המודל החדש הזה – אלה במקום מקל, ועגבניית שרי במקום גזר - מיושם בדיוק באותה מידה של 'רחמים' גם בחברות אמריקניות. על כך יעידו חברות כמו דאבל קליק (DCLK), פאונדרי (FDRY), נוקיה (NOK) ועוד רבות אחרות.
| |  | |  | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 | |  | | בעל תואר שני בכלכלה, כותב וחוקר על כלכלה, טכנולוגיה ומה שביניהם | | | | |
|
|
|
|
|
 |
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
