 |
/images/archive/gallery/118/227.jpg 20 שקלים חדשים
צילום: סריקה  |
|
|
| למרות אי-הוודאות: עליות באפיק השקלי |
|
| על-אף הסערה הפוליטית בישראל, השוק הסולידי המשיך לרשום השבוע עליות, בעיקר על רקע הנתונים הכלכליים החיוביים |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
ברוך ציבין
10/6/2004 11:39 |
|
|
|
|
|
|
|
השוק הסולידי רשם ב-3 השבועות האחרונים עליות שערים, לאור הנתונים הכלכליים שהתפרסמו באחרונה, זאת למרות אי-הוודאות הפוליטית בישראל, התקיפה בלבנון והמשך הטרור בעיראק ובסעודיה. זרם נתוני המאקרו החיוביים נמשך גם במהלך השבועות האחרונים. יש לחלק את הניתוח של נתונים אלה לשתי קטגוריות נפרדות: האחת בשל הפעילות הכלכלית הדלה ברבעון המקביל, בשל מלחמת המפרץ, והמיתון הכלכלי המתמשך, והשנייה - ההתאוששות בשוקי היצוא של המשק הישראלי.
עד כה לא נרשמה צמיחה של ממש בפעילות המקומית, אלא תיקון לשפל שהיינו בו. להערכתנו, צמיחה זו נמצאת בפתח, וגורמים כמו מחירי הנפט לא יהיו אלה שימנעו אותה. מה שכן יכול להסיט את המשק מפסי הצמיחה, זה נסיגה מהמדיניות הכלכלית הנוכחית או הסלמה של ממש בצפון או בשטחים. שלשום שוב הזכיר אלן גרינספן, יו"ר הבנק המרכזי
האמריקני הפדרל רזרב, כי הוא עשוי להעלות ריבית בקרוב. יש לבחון בזהירות את התבטאויותיו של גרינספן, ולצפות כי יבצע העלאת ריבית עוד לפני הבחירות, שלהערכתנו לא תהיה יותר מ-1% במצטבר בשנה הקרובה.
תחת הנחה זו, אנו סבורים כי דווקא עליית ריבית בארצות הברית תרגיע את השווקים, ששונאים אי-ודאות. עלייה חדה ביבוא מוצרי צריכה והתאוששות בענפים רבים במשק, בעיקר אלה המונעים על-ידי היצוא, הביאה לעלייה מרשימה בגביית המסים. על-פי משנתו של בנימין נתניהו, יש לנצל את עודפי הגבייה כבר במהלך השנה בכדי להקטין את נטל המס של שכבות הביניים - מה שיתרום סוף-סוף לשיפור מהותי בצריכה הפרטית. תוצאה נוספת היא הקטנת הגירעון הממשלתי - כנראה לרמות של 2.5% - ועל כן גם צמצום היקף ההנפקות של האוצר בשוק ההון המקומי, דבר שיביא לירידה בתשואות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
היכן כדאי להשקיע?
|
|
|
 |
|
|
|
בתגובה לנתונים הכלכליים החיוביים והעברת תוכנית ההתנתקות המתוקנת, המשיך השקל והתחזק לרמת 4.52 שקלים לדולר,ייסוף שבועי של 0.75% ומהלך של כמעט 2% ב-3 שבועות . ההתחזקות בשער השקל הקרינה לחיוב על שוק איגרות החוב השקליות, אשר רשם עליות שערים במהלך השבוע האחרון, בהמשך למגמה בשבועות האחרונים. איגרות החוב השקליות בריבית קבועה "שחר" עלו בשבוע החולף בשיעור ממוצע של 0.13%, כאשר האיגרות הקצרות עולות ב-0.15%, ואילו הבינוניות בשיעור 0.23%.
המשקיעים ניצלו את האופטימיות ומימשו איגרות שחר ארוכות, מה שהביא לירידה של 0.12% במחירם , לאחר עלייה של 1% שלם בשבועיים הקודמים. לאור זאת, התשואות באיגרות הארוכות התייצבו ברמת 7.5%, בהשוואה לתשואות הקרובות ל-8% לפני מספר שבועות. איגרות ה"גילון" רשמו עלייה ממוצעת קלה של 0.15%. המק "מים נהנו גם הם מהאווירה החיובית, ועלו ב-0.11%. איגרות החוב הצמודות למדד נהנו מהחשש שמחירי הנפט הגבוהים והעלייה במחירי הסחורות יביאו לעלייה בקצב האינפלציה, ועלו בשיעור ממוצע של 0.12%, כאשר כאן נהנו האיגרות הארוכות מרווחי הון ועלו בשיעור של 0.3%. בשבועות האחרונים ניתן להבחין בשונות רבה בין תחזיות האינפלציה במשק, ולכן יש לנהוג במשנה זהירות.
אנו סבורים כי אינפלציה של כ-2% היא אפשרות סבירה, ולכן יש להיערך בהתאם. התקפות הטרור בסעודיה העלו את מחירי הנפט לשיא של יותר משני עשורים, אולם הנחישות באופ"ק למתן את העלייה הביאה לירידה חדה במחירים בשבוע החולף. העלייה במחירים נובעת מפחד ולא ממחסור בנפט, ולכן אם המתיחות בעיראק ובסעודיה תרד, יש לצפות לירידות מחירים מהותיות. האיגרות להמרה רשמו עלייה חדה של כ-0.85%, והשלימו עלייה של יותר מ-2% ב-3 השבועות החולפים, לאור ההתאוששות בשוק המניות. כבר לפני שבועיים כתבנו כי יש לנצל מכשיר זה, ואנו עדיין סבורים כי יש להגדיל רכיב זה בתיק, כמובן תוך התחשבות ברמת הסיכון של כל לקוח ולקוח. האיגרות הקונצרניות נותרו ללא שינוי, גם בשל ההנפקות המאסיביות שנרשמו באחרונה.
אנו ממליצים להחזיק רכיב שקלי של כ-35% ומח "מ משוקלל של כ-3 שנים . אנו סבורים כי יש לנצל עליות נוספות בשקלים הארוכים, בכדי לקצר את המח"מ ולמכור את איגרות השחר הארוכות (2681, 2680 ו-2682). בעניין האפיק הצמוד אין שינוי, יש לתת לו משקל דומה לזה השקלי - כ-35% כל אחד, כאשר עדיין מומלץ להתרכז בטווחים הבינוניים-ארוכים - מח"מ של כ-8 שנים . באופן זה הרכיב השקלי יהיה קצר והצמוד ארוך, בעיקר בשל החשש שלנו מפני עלייה בקצב האינפלציה. יתרת התיק תורכב מאיגרות חוב קונצרניות, או מאיגרות חוב להמרה, בסיכון גבוה יותר. בעניין המט"ח אין שינוי, ולמרות התמשכות הירידות בשער הדולר אנו עדיין ממליצים על שיעור של כ-15% מחולק שווה ושווה בין יורו ודולר, בכדי לשמור על איזון סביר בתיק ההשקעות.
* הכותב הוא סמנכ"ל בחברת מרווחים ניהול תיקי השקעות, העוסקת בניהול השקעות ועשוי להיות לה עניין בסוגי ניירות הערך המוזכרים בכתבה, הן בשל אחזקות במישרין ו/או בעקיפין בניירות ערך, והן בשל ביצוע פעולות בניירות ערך כאמור. אין בכתבה האמורה כדי להוות תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים של כל אדם ואדם. לתגובות: baruch@mirvahim.co.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
