 |
 |
|
|
|
|
| הטכנולוגיה של החברה נבחרה על ידי ועדת מדענים בינלאומית |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
רם דגן
27/6/2004 15:32 |
|
|
|
|
|
|
|
חברת EER הישראלית זכתה בפרוייקט בינלאומי לכילוי פסולת רדיואקטיבית (ברמת קרינה נמוכה) בכור האטומי בצ'רנוביל. ועדה בינלאומית שכללה מדענים בעלי שם עולמי, בחרה בטכנולוגיה של EER לאחר שבחנה טכנולוגיות רבות לצורך הטיפול בפסולת הרדיואקטיבית כתוצאה מאסון צ'רנוביל.
ב-EER מציינים היום כי בעקבות החלטת הוועדה חתמה החברה הסכם עם ממשלת אוקראינה אשר במסגרתו תהיה אחראית החברה על הקמה ותפעול של מספר מתקני כיול פסולת רדיואקטיבית, זאת בהשקעה של 40 מליון דולר. אופן ההתקשרות עם הממשלה האוקראינית יהיה בשיטת BOT לתקופה של בין 20 ל-25 שנים. כמו-כן, ההכנסה השנתית מהפעלת המתקנים מוערכת ב-35 מליון דולר לשנה, לאורך כל תקופת ההסכם. בכוונת EER לשתף במימון הפרוייקט גורמים מממנים בינלאומיים.
המתקנים שתקים ותפעיל החברה בצ'רנוביל יטפלו בפסולת בהיקף של 250 ק"ג לשעה כל מתקן. יש להדגיש, כי בשלב זה הכמות המוערכת של הפסולת הרדיואקטיבית (ברמת קרינה נמוכה) שהחברה אמורה לכלות באמצעות מתקניה מוערכת ב- 500 אלף טון, כמות אשר תלך ותגדל בעקבות פעילות הכור.
על פי הסכם שיתוף הפעולה עם ממשלת אוקראינה ומכון קורצ'טוב מתחייבת הממשלה להשתמש בטכנולוגיה שפותחה במשותף על ידי מדעני מכון קורצ'טוב, מכון רדון ו- EER. על ההסכם חתומים השר המיוחד לענייני צ'רנוביל מטעם ממשלת אוקראינה, השר רווה, ראש מכון קורצ'טוב, פרופסור וליכוב ומשה שטרן, נשיא EER. בראש הפרוייקט יעמוד פרופ' ולארי גנדנקו, ראש המכון לטכנולוגיות מתקדמות במכון קורצ'טוב (היה שותף להקמת מפעל המגנזיום בים המלח).
יצחק שרם, יו"ר EER, אמר היום כי מעבר לפוטנציאל העסקי הגדול הטמון בפרוייקט זה, מדובר בפרוייקט בינלאומי אשר יביא לביטוי מלא את העליונות הטכנולוגית שלנו בהתמודדות עם כילוי פסולת רדיואקטיבית של האסון האקולוגי החמור ביותר במאה ה-20. שרם הוסיף, כי ההכרה הבינלאומית בפתרון הטכנולוגי של EER פותח אופקי פעילות נרחבים לחברה במדינות נוספות בעולם.
אסון צ'רנוביל מוגדר ע"י מומחים בתחום האקלוגי כאסון הגרעיני החמור ביותר מאז החלו להשתמש באנרגיה גרעינית. יש הטוענים כי הוא האסון האקולוגי החמור ביותר של המאה ה 20. האסון ארע ב- 26 באפריל 1986 בעקבות שבר בכור אשר גרם לפליטת קרינה אשר יצרה ענן רדיואקטיבי. תוצאות האסון נאמדו באלפי קורבנות אדם ובפגיעה בחי, צומח ומקורות מים. מחקרים מצביעים על כך שהשלכות האסון הגרעיני עדיין לא באו לביטוי מלא ורק בעוד שנים רבות ניתן יהיה לאמוד את הפגיעה האמיתית. מנתונים שסיפקה ברית המועצות לאו"ם עולה כי 20% מתושבי ביילורוסיה כלומר, כ 2.2 מיליון בני אדם, יהיו קורבנות התאונה בדרך זו אחרת. יש לציין כי גם לאחר הנחת "מכסה" הבטון העצום על הבקע בכור עדיין נרשמים שיעורי קרינה גבוהה בכור וסביבתו הרחוקה.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
