 |
 |
|
|
|
|
| מה הן הטעויות שעשתה החברה, וטיפים ליזם המתחיל. ראיון עם מנכ"ל החברה, ינקי מרגליות |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אמיר אייזנברג
29/6/2004 13:47 |
|
|
|
|
|
|
|
" כמה חסר אחריות אני יכול להיות? ", משיב ינקי מרגלית, מנכ"ל ומייסד חברת התוכנה אלדין מערכות מידע. התשובה היא לשאלה מה קרה, שאחרי 11 שנה שבמהלכן לא מכר אף מניה של אלדין, הוא פתאום החליט לממש חלק קטן ממניותיו בחברה תמורת 5 מיליון דולר. "יש גבול לחוסר האחריות. הכל טוב ויפה, החברה מצליחה, אבל כשיש לך ילדים ויש לך אחריות, באיזשהו שלב אתה צריך לממש חלק מהמניות. אני יודע שלקח לי זמן, אבל אני לא יכול להרשות לעצמי מצב שבו כל הוני מושקע בחברה", אומר מרגלית, המחזיק עדיין בכ-18% ממניות אלדין, בשווי של כ-40 מיליון דולר, בראיון ל עסקים. אלדין, יודע כל מי שעוקב אחר המניות הישראליות הנסחרות בוול סטריט, היא אחד מהסיפורים הלוהטים ביותר של התקופה האחרונה. ממניה שכוחת-אל, שנכוותה קשות בעקבות התפוצצות בועת הנאסד"ק, היא הפכה במהלך שנה וחצי לאחת מהמניות החביבות ביותר על המשקיעים, בזכות ביצועיה העסקיים המצוינים.
בדצמבר 2002 הידרדרה מניית אלדין לשפל של דולר אחד. לפני 3 שבועות, שנה וחצי אחרי השפל הכואב, נסחרה המניה במחיר של 28 דולר והשלימה עלייה יוצאת-דופן של 2,700%. בשבועות האחרונים, אולי בגלל הודעת המכירה של מרגלית, ואולי סתם בגלל פחד
גבהים שקיבלו המשקיעים אחרי קצב העליות המהיר שנרשם במניה, היא איבדה גובה במהירות. תוך שבועיים היא צללה בכ-35%, ובעת כתיבת שורות אלה היא מתאוששת בחזרה לרמה של 18.5 דולר . מה קרה למניה שצנחה במהירות שכזו? מרגלית מרגיע את המשקיעים: "אני לא יודע על שום התפתחות עסקית חריגה בחברה. העסקים שלנו מתנהלים כרגיל, והחברה ממשיכה לצמוח כפי שעשתה בשנה האחרונה".
כשאנו שואלים אותו אם נהג בחוסר אחריות, כשקם ביום בהיר אחד והודיע שהוא מוכר מניות, מרגלית אומר: "אני מניח שצריך לעשות את הדברים האלה בצורה מסודרת. אולי אני צריך לגבש מדיניות כלשהי למכירת מניות בשנים הבאות, וכך אחסוך מעצמי את הצורך להסביר לשוק ההון בכל פעם מדוע אני מוכר". יש לציין, כי מי שעקב אחר מרגלית ועקב אחר הסימנים ששידר לשוק ההון, ידע שההשקעה באלדין עשויה להניב רווחי הון יוצאי-דופן. ראשית, החל בסוף שנת 2002 הודיע מרגלית, כי הוא מתחייב לרכוש מדי חודש מניות של אלדין ב-15% משכרו החודשי (שכר של כ-12 אלף דולר). שנית , גם לאחר שדהרתה של אלדין החלה והמניה טיפסה לאזור ה-10 דולרים , מרגלית התייחס לשוויה בפומבי והצהיר: "זו רק ההתחלה". והאיש כנראה ידע מה הוא אומר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ינקי מרגליות, לא מימש מניות של אלדין במשך 11 שנים
|
|
|
 |
|
 |
|
התחלה איטית ומסורבלת
|
|
|
 |
|
|
|
מרגלית, בן 41, גרוש + 4, הוא אחד מהיזמים המנוסים בישראל, וסיפור הצלחתה של אלדין הוא סיפור מעט שונה מסיפורי ההצלחה הטכנולוגיים שאנו מכירים מהשנים האחרונות. בעוד שרוב חברות הטכנולוגיה הישראליות שנסחרות בנאסד"ק הוקמו באמצע שנות ה-90, הנפיקו תוך שנתיים-שלוש מיום הקמתן, ודיברו מראשית דרכן על קצב צמיחה מהיר מאוד, תחילת דרכה של אלדין היתה איטית ומסורבלת במונחי עולם ההיי-טק.
זה קרה בשנת 1985, כשינקי (יעקב) מרגלית היה בן 23 בלבד והחליט להקים את החברה, שאליה הצטרף מיד אחיו דני מרגלית (אז בן 18, היום סמנכ"ל הטכנולוגיות של אלדין ומחזיק מניות בשווי של כ-20 מיליון דולר). שני האחים היו חובבי מחשבים ואלקטרוניקה ונטולי השכלה בתחום. בהמשך הדרך השלים דני תואר במדעי המחשב. ינקי דילג על השלב הזה. להשלמת התמונה נספר, כי גם האח השלישי, גדי מרגלית (כיום בן 33), מועסק באלדין, כמנהל תחום ה-IT ( טכנולוגיות מידע). ינקי מרגלית גייס עבור אלדין בראשית דרכה סכום מגוחך של 10,000 דולר ( " מתוכם 7,000 דולר היו הריהוט שהמשקיע הביא לחברה" ), ועמל על פיתוח שני מוצרים: מערכת בינה מלאכותית ופלאג (Plug) לאבטחת תוכנה מפני גניבות.
כבר בראשית הדרך הבין מרגלית עד כמה קשה לחזות את העתיד: "התחזית שלי היתה שבחלוף השנה הראשונה, החברה תמכור 60 מערכות של בינה מלאכותית ו-500 פלאגים להגנת תוכנה. בסוף השנה הראשונה גיליתי שני דברים: שלא מכרתי 60 מערכות, אלא רק 2, ולא מכרתי 500 פלאגים, אלא 2,000, ושאני מאוד גרוע בתחזיות". צריך לזכור כי מדובר באמצע שנות ה-80, ימים שבהם תעשיית הון-הסיכון הישראלית עדיין לא נולדה, התמיכה הממשלתית בחברות היי-טק היתה מינימלית, ומרגלית יצא לדרך כמעט לבד. כל טעות היתה עלולה להיות יקרה מאוד.
אולם למרבה הפלא, מאז שגייס את אותם 10,000 דולר ב-1985 ועד לרגע המיוחל של הנפקת אלדין בנאסד"ק ב-1993 ( גיוס של 7 מיליון דולר לפי שווי של 30 מיליון דולר), הצליחה אלדין לעמוד על רגליה לבד, בזכות עצמה, בלי עזרה ממשקיעים או מהבנקים. "כשהבנתי שהעתיד שלנו הוא באבטחת תוכנה, התחלנו להתאמץ עם המוצר הזה, וכבר בשנה הראשונה היו לנו לקוחות, היו לנו הכנסות והצלחנו לממן את הפעילות שלנו", נזכר מרגלית. הוא מספר כי בחודשים שבהם היקף ההכנסות היה נמוך מדי, הוא ויתר על משכורתו החודשית כדי לאפשר את המשך קיום החברה. וכך, מוצר האבטחה הראשון של אלדין, פלאג ה-HASP, איפשר לה להתקיים 8 שנים, עד ליום ההנפקה, שאליו הגיעה עם הכנסות שנתיות של 4 מיליון דולר, נתון שספק רב אם היה מספיק לאלדין להנפיק בנאסד"ק בשנות ה-2000. מצד אחד, אלדין הצליחה, כאמור, לעשות הכל לבד. מצד שני, כפי שאומר מרגלית במבט לאחור, החברה הפסידה זמן רב. "שילמנו מחיר יקר, מחיר הזמן. אני משוכנע שאם היינו מגייסים בשלב ראשון סכום של 200-100 אלף דולר, החברה היתה נראית אחרת לגמרי, והיתה צומחת בקצב מהיר בהרבה", אומר מרגלית.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
