 |
/images/archive/gallery/106/126.jpg נתן זהבי
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
|
|
| את החיבור בין הון לשילטון כבר אין דואגים אפילו להסתיר. נתן זהבי נזכר בערכים ישנים שנעלמו |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
נתן זהבי
19/7/2004 17:43 |
|
|
|
|
|
|
|
מאז שהגעתי לגיל בר מצווה ניסה אבא שלי להרעיל את מוחי הצעיר בכמה דברים שלגביו היו עקרונות יסוד ההצלחה בחיי בן אדם:
כבד את אביך ואת אמך , עבודה קבועה, לא לשקר, לא להיות במינוס בבנק ,לתרום לאגודה למען החייל,לתרום למגן דוד אדום, להיות חבר בקופת חולים, לבטח את הבית, לא להשוויץ ולקבל מרות השלטונות.
אבי עמד בכל הקריטריונים שהכתיב לי. היו לו חיים מסודרים, משעממים. הוא גידל 3 ילדים, ששניים זנחו אותו לעת זקנתו (ואפילו לא טרחו לבקרו ביום הולדתו ה-100). קופת החולים שבה היה גאה השליכה אותו לעת זקנה (מלבד ד"ר מילר רופא המשפחה המסור שממשיך לבקר אותו בבית אבות). ההסתדרות, שלה נתן את מירב מרצו, לא יודעת שהוא קיים. מעבודתו הקבועה במשך עשרות שנים יש לו פנסיה בגובה שכר מינימום.
קבלתי את את רוב ההנחיות להוציא התרומה לאגודה למען החייל. אני מתעב אגודות של מתנדבים שיש להם טונות של מקבלי משכורות שמנות, וקבלת מרות השלטונות. מיום ליום אני מבין יותר ויותר שהמערכת השלטונית מושחתת. מה שעומד בראש סולם הדאגה של רוב הפוליטיקאים זה עתידם האישי, ההטבות האישיות, יצירת קשרים שמביאים להם באופן ישיר ועקיף, טובות אישיות.
זה
מתחיל עם שרים שדואגים למערכת ניווט לווינית במכונית שלהם למרות שעיקר הנסיעות שלהם זה בין בית הכנסת, לכנסת, לוילה, לאירועים חברתיים בטווח שעה נסיעה בדרכים ראשיות. לא מסובך כל כך.
זה מתבטא בשרים שמוכנים על חשבון תקציבים להצלת חיי אדם לסדר ג'ובים למקורבים בכדי שבבוא יום הפריימריס יהיה להם מספיק כוח להמשיך להתקדם במעלה הסולם המפלגתי. זה עובר למישור המשפחתי שם ה"חברה הטובים" מהשלטון מסדרים לילדים, לדודים, לבני הדודים, לגיסות, ולסתם גייסות תפקידים מכובדים בשכר גבוה תמורת איכות וכמות עבודה ששואפת לאפס.
שרים וחברי כנסת נוהרים לכל אירוע חברתי שעורך בכיר מחוג ה'חסילון' - שם מתחככים אתם נשות חוג הסיליקון , ואנשי תקשורת ומתוקשרים שבהמשך יפרו איש את רעהו, ישתמשו לצורך הפוזה והדאווין איש ברעהו, יזכו לצילומים ודיווחים במדורי החארטה, יקבלו הזמנות לפגישות אישיות עם כנופיית המורדים (לא מהליכוד –מהטלביזיה), יקפצו לארוחה עסקית בהונגריה או רומניה במטוסו הפרטי של בעל הון ואחר כך ידאגו לו בהמלצה חמה, מלה טובה, וערבות אישית מתאימה. כולם נוגעים בכולם, כולם עוזרים לכולם, כולם מתחככים בכולם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ביאכטה
|
|
|
 |
|
במטוס
|
|
|
 |
|
במכונית הפאר
|
|
|
 |
|
 |
|
איפה ישרוליק?
|
|
|
 |
|
|
|
אלו שלוקחים הלוואות בבנק של ד' טסים לאירוע במטוס של ז', מבלים במסיבה השנתית בוילה של מ' ,מרימים כוסית ביום הולדת של הגברת ג', שמסדרת מינוף לאייל התקשורת והמבנים פ'.
העתונאי הבכיר א', מקבל באירועים אליהם הוא מזמין את בעלי החברות עליהן הוא כותב בטורו בעתון וכולם מחייכים למראה המעטפות שזורמות לכיסו ואיש לא יודע כמה הן מכילות –אבל יכולים לנחש לפי מה שיפרסם על המזרים בעיתון.
העיתונאי הבכיר ד', ידידם של שרים ושועים, מזמן לתכניותיו הרבות והפופולריות את חבריו לשולחן המשחקים והוא עדין וחביב אליהם מעל ומעבר למצופה ממראיין למרואיין. השחקנית הידועה והגרועה מאהבת למנכ"ל הדגול וזוכה לפריים טיים למרות שלראות את תכניותיה זה סיוט. הח"כית המתחככת מקבלת תפקידים ומשמשת דוגמה חיה לניצחון החומר על הרוח.
הביצה של חוגי החסילון, הסיליקון והממון, זרקה את ישרוליק הקטן עם הכובע טמבל של דוש מראש הצוק אל התהום שם הוא נעלם בין גלי הים המצחינים מהשופכין של המפעלים שבבעלות בעלי הממון.
ישרוליק הצנוע עם הסנדלים, ישרוליק שעבד בפרדס וסלל כבישים, ישרוליק שהיה מוכן למען המדינה להסתפק בלחם שחור וזיתים, ישרוליק שחילק את מעט האגורות שהרוויח עם חבריו, ישרוליק ז"ל איננו.
במקומו של ישרוליק ישנו הגביר עם הסיגר הקובני, עם עט מון בלאן ושעון רולקס, עם מרצדס (רצוי משוריינת) ושומרי ראש, במקום ישרוליק יש את הטיפוס הראוותן ששותה ברנדי אקס או, שקונה חליפות באיטליה, שמחזיק יאכטה במרינה, שמזמין נעליים ב-1500 דולר, קונה לדוגמנית החודשית שמתלווה אליו בח"ול יהלום בלו וויס ב-15000 דולר ליום הולדת 19 שלה.
הקוקו והסארפאן, הפלאפל והגזוז, הסנדלים והחולצה הכחולה, העבודה והמלאכה, המוסר והאחווה כולם ביחד וכל אחד לחוד כמו הפרסומת לסידן, נעלמו, נמוגו, נגוזו. המלך מת יחי המלך החדש. "המלך הוא עירום".
|
|
|
|
|
|
|  | | לאן נעלמו האחווה, הסנדל, החולצה הכחולה? | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
