 |
|
|
|
|
איך עובדת האינטרנט? |
|
|
|
|
ארז בן-ארי ממשיך וחושף עוד תעלומה טכנולוגית |
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
ארז בן-ארי, עסקים און ליין
29/8/2004 9:07
|
|
|
|
|
|
|
|
מה יותר פשוט מלגלוש באינטרנט?בשבילכם זה הדבר הכי טבעי בעולם, אבל עבור המחשב שלכם הגלישה רחוקה מלהיות דבר טריוויאלי. בזמן שאתם מחכים לדף שייפתח, עובדת מערכת גדולה ומסועפת מאחורי הקלעים כדי שתוכלו ליהנות מכל מה שהאינטרנט יכול להציע.
באינטרנט לכל מחשב יש מספר – כמו מספר טלפון, אבל בנוי קצת אחרת. המספר הזה מכונה "כתובת IP" על שמו של פרוטוקול IP (שפה מוסכמת לתקשורת בין מחשבים), והוא מורכב מ-4 קבוצות של מספרים המופרדים ביניהם בנקודות. כל אתר אינטרנט הוא למעשה מחשב (לפעמים יש כמה אתרים על אותו מחשב) ויש לו כתובת מספרית כזו. אם אין לכם זיכרון של פיל, לא תצליחו לזכור מספרים ארוכים כל כך, ולכן מפוזרים באינטרנט אלפי מחשבים שתפקידם לתרגם למספרים המייגעים את הכתובות שאנחנו מקלידים בדפדפן. המחשבים הללו מכונים "שרתי DNS", וכל ספק אינטרנט בעולם מתקין לפחות שרת אחד כזה עבור לקוחותיו. כאשר אתם מתחברים לאינטרנט, המחשב שלכם מקבל הודעה אוטומטית שאומרת לו מי השרת שיטפל בו. בכל פעם שאתם מקלידים כתובת של אתר, מערכת ההפעלה שואלת את השרת מהי כתובת ה-IP של המחשב שאליו התכוונתם לגלוש, והשרת מחזיר לה בתשובה את המספר.
כעת המחשב שלכם שולח בקשה אל המחשב שעליו מאוחסן האתר. הבקשה מנוסחת באנגלית פשוטה: "GET/index.html HTTP/1.0". המילה GET אומרת לשרת שהמשתמש מבקש לקבל את הדף ששמו מופיע בהמשך (index.html) לפי פרוטוקול HTTP מגירסה 1.0. פרוטוקול זה הוא השפה שלפיה דפדפנים עובדים מול אתרי אינטרנט. לכן רוב כתובות האתרים מתחילות בקידומת //:http.
כדי שהבקשה תבוצע במלואה, היא נארזת בצורת חבילה (Packet) שנשלחת למחשב שעליו נמצא האתר. החבילה מכילה גם את כתובת ה-IP של המחשב שאליו היא מיועדת, את כתובת המחשב שלכם (כדי שהאתר יידע למי להחזיר תשובה), את הזמן שבו נשלחה הבקשה ועוד כמה נתונים.
למעשה, המחשב שלכם לא יודע איפה נמצא המחשב המיועד – זה יכול להיות בכל מקום בעולם – ולכן החבילה נשלחת ישירות אל מכשיר מיוחד בשם נתב (Router). תפקידו של הנתב הוא למצוא את הדרך הטובה והמהירה ביותר כדי שהחבילה תגיע ליעדה בשלום. הנתבים הם למעשה שוטרי התנועה של האינטרנט, ויש להם שפה משלהם שבעזרתה הם מודיעים אחד לשני על נתיבים חסומים או בעיות תקשורת אחרות. כל נתב מחובר לנתבים אחרים ולומד מהם על דרכי ניווט חדשות, מכיוון שהאינטרנט משתנה כל הזמן. הנתבים בודקים את כתובת היעד של החבילה ומעבירים אותה מאחד לשני במהירות. בצורה כזו החבילה שלכם יכולה לעבור מחיפה לניו-יורק בתוך שניות בודדות.
כאשר החבילה מגיעה אל המחשב המיועד, היא נפתחת והתוכן שלה נבדק. השרת בודק אם יש אצלו קובץ שעונה על הבקשה. אם אין, הוא מחזיר חבילה עם הודעת שגיאה. אם יש, הוא פותח את הקובץ המדובר ומחלק אותו לחבילות קטנות. על כל אחת הוא מדביק את כתובת היעד (מספר ה-IP שלכם) ושולח אותה לדרכה דרך הנתב שלו. החבילות גם מקבלות מספר סידורי, כדי שיהיה אפשר להרכיב בחזרה את הקובץ בצורה הנכונה. כשהן מגיעות למחשב שלכם, החבילות נפתחות ומורכבות בחזרה ליצירת הקובץ המקורי, שאותו הדפדפן מציג על המסך – וראו זה פלא, נכנסתם לאתר שחיפשתם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| ליחצו להגדלה | /images/archive/gallery/160/800.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
נסו את זה בבית
|
|
|
|
|
כאשר אתם שולחים מידע מהמחשב שלכם אל הרשת (אימייל, למשל), הוא עובר מנתב לנתב בדרכו אל היעד. לפעמים הדרך כוללת עשרות תחנות ביניים כאלה.
בחלונות קיים כלי בשם TraceRT, שמטרתו לעקוב אחרי המידע בדרכו למטרה. לחצו "התחל", "הפעלה" והקלידו cmd. בחלון שנפתח הקלידו tracert ולאחר מכן רווח ואת כתובת המטרה (למשל שם של שרת, כמו www.nrg.co.il, או כתובת IP של חבר). בתגובה תקבלו רשימה של כל הנקודות שדרכן עובר המידע בדרך אל היעד.
לפעמים, לפי שמות הנתבים שבדרך, אפשר אפילו לדעת באיזה חלק של העולם נמצא הנתב (למשל, צירוף האותיות NY בשם הנתב עשוי להצביע על כך שהנתב נמצא בניו-יורק). עוד מעניין לדעת כי יש תוכנות מיוחדות שמציגות את המעקב על גבי מפה גרפית של כדור הארץ, כמו VisualRoute.
פקודה שימושית נוספת היא ipconfig. לחצו "התחל", " הפעלה", הקלידו cmd ובחלון שנפתח הקלידו ipconfig /all. התוכנה תציג את כתובת ה-IP שלכם וכן מידע רב על המחשב שלכם ברשת.
(ארז בן-ארי)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
