 |
/images/archive/gallery/113/002.jpg תמונת ארכיון
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
| משקיעי הבורסה התעשרו ב-100 מיליארד שקל בתשס"ד |
|
| שנה טובה בבורסת ת"א: מדד ת"א 25 עלה ב-28% ות"א 100 טיפס 29% בשנת תשס"ד. מחזור המסחר הכפיל את עצמו וגיוסי ההון מהציבור זינקו ב-350%. המניה המצליחה ביותר - אל על |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
שמוליק שלח
13/9/2004 18:02 |
|
|
|
|
|
|
|
שנת תשס"ד הייתה שנה טובה עבור הבורסה לניירות ערך. שווי השוק של המניות וההמירים בבורסה זינק בכ-38% בשנת תשס"ד (מחודש אוקטובר 2003 ועד ספטמבר 2004) ל-357 מיליארד שקל, לעומת 258 מיליארד שקל בשנת תשס"ג – גידול של 100 מיליארד שקל בתוך שנה. המחזור הכספי הממוצע, במניות והמירים, הכפיל את עצמו ל-601 מיליון שקל בתשס"ד, לעומת 291 מיליון שקל בתשס"ג.
בסך הכל הביא מדד ת"א 25 תשואה של 28% בשנת תשס"ד למשקיעים, ואילו מדד ת"א 100 עלה ב-29% בשנה האחרונה. מדד התלטק זינק ב-37%, במקביל לעליית שערי המניות של חברות הטכנולוגיה שנסחרות גם בנאסדק (דואליות). לשם השוואה למדדים המקבילים בעולם מבצעת הבורסה חישוב על השינוי הדולרי במדדי השערים בבורסה: מדד ת"א 25 עלה במקרה זה 26% ואילו מדד ת"א 100 טיפס ב-27%. מדד הנאסדק האמריקני, עלה בשיעור של 3% בלבד בשנת תשס"ד ואילו מדד הדאו ג'ונס עלה ב-10%.
בסיכום שנתי המניה שרשמה את הביצועים המרשימים ביותר בבורסה היא מניית אל על שעלתה ב-168% בתשס"ד. אחריה ממוקמת מניית פמס שעלתה ב-160%, פטרוכימיים הביאה תשואה של 133%, מניית כנפיים הוסיפה 130% לשוויה ואת רשימת חמש המניות הטובות סוגרת פרוטרום עם עליה של 110%. מנגד, המניה בעלת התשואה הנמוכה ביותר היא גילת, שירדה ב-24% בשנת תשס"ד. מניית מי עדן היא הבאה אחריה, לאחר ירידה של 22%, אלקו החזקות איבדה 21.5%, שיכון ובינוי ירדה ב-15% בתשס"ד, ומניית דלתא סוגרת את רשימת חמש המניות הגרועות ביותר עם ירידה של 15%.
העלייה בשערי המניות ממשיכה את המגמה שהייתה בבורסה בשנה הלועזית (שהסתיימה בדצמבר). הסיבות לתשואה הגבוהה שמציעה הבורסה באפיקי ההשקעות, קשורות למשק שחזר למסלול צמיחה, היציבות בשערי המניות בוול-סטריט, עליה משמעותית ברווחי החברות – שחלקן, לפחות, התגברו במשך השנה האחרונה על המיתון הכבד, והירידה בשער הריבית של בנק ישראל - ירידה של 2% במשך השנה האחרונה – שהפכה את ההשקעה בבורסה ליותר אטרקטיבית. במקביל לעליות השערים בבורסה חלו במשק מספר עסקאות גדולות, ביניהן עסקאות בעלי עניין, שתרמו לעליית שערי המניות.
בסיכום שנתי לא היווה המט"ח השקעה מוצלחת במיוחד. בתום תשס"ד, עלה שער הדולר בשיעור של כ-1.3% בלבד – מ-4.45 שקלים לדולר ל-4.5 שקלים לדולר. לעומת זאת, עבור הספקולנטים בתחום המט"ח, היו לא מעט מהלכים מעניינים בתנודות המטבע האמריקני. השער הנמוך ביתור השנה הגיע לכ-4.35 שקלים (בתחילת 2004), לעומת רמה של 4.65 שקלים לדולר בחודש מאי. השקעה בשער היורו הניבה תשואה שנתית גבוהה יותר – 6.8% בתשס"ד ואילו הלירה שטרלינג הבריטית הניבה תשואה של 9.3% השנה.
על פי נתוני הבורסה, סך גיוסי ההון של מניות והמירים, עלו ב-262% בשנת תשס"ד ל-16.2 מיליארד שקל, לעומת 4.496 מיליארד שקל בשנת תשס"ג. מתוך סכום זה, הונפקו לציבור 4.6 מיליארד שקל, עלייה של 357% לעומת כמיליארד שקל בשנת תשס"ג.
גם בפעילות באגרות החוב חלה עלייה משמעותית. ערך השוק הכולל שלהן בבורסה בתל אביב עלה ב-16% ל-282 מיליארד שקל, ואילו המחזור היומי הממוצע שלהם קפץ ב-25%, ל-863 מיליון שקל. גיוסי ההון של אג"ח קונצרני זינק ב-290% בשנת תשס"ד, ל-18.7 מיליארד שקל, כאשר ההנפקות לציבור עלו ב-178% ל-7.12 מיליארד שקל. מנגד, חלה ירידה של 21% בגיוס אג"ח ממשלתי, שהגיע ל-38 מיליארד שקל בבורסה התל אביבי. האג"ח השקלי עלה ב-6.6% ואילו אג"ח צמוד מדד עלה ב-4.9%. אג"ח צמודות מט"ח עלו בתשס"ד בשיעור של 1.7%.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
