 |
/images/archive/gallery/178/565.jpg לחץ להגדלה
איור: ד. רפפורט  |
|
|
| ספין אוף של הקופות והקרנות יגרום לאחזקות שתי וערב במוסדיים |
|
| הקרנות והקופות מחזיקות 19% בממוצע בבנקים, אחרי התוכנית הם יקבלו אחזקה ישירה בקרנות מתחרות |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
עומר שרביט
3/10/2004 12:26 |
|
|
|
|
|
|
|
אימוץ גורף של תוכנית ה'ספין אוף' להפרדת קרנות הנאמנות וקופות הגמל מהבנקים יגרום לבעלויות שתי וערב של הקופות והקרנות, אחת ברעותה, בהיקפים גדולים. זאת, מאחר שהמשקיעים המוסדיים מחזיקים בכ-19% בממוצע ממניות הבנקים הגדולים ובמסגרת ה'ספין אוף' יקבלו לידם אחזקות ישירות של קופות גמל וקרנות נאמנות מתחרות.
אחת הרפורמות החשובות שצפויות להתבצע במהלך השנה היא הפרדת קופות הגמל מהבנקים. על פי הצעתו של פרופסור אמיר ברנע, יש לחלק את קופות הגמל למשקיעים לבעלים של הבנקים וביניהם הגופים המוסדיים, שכאמור, מחזיקים בממוצע בכ- 19% מהמערכת הבנקאית. התוצאה היא ש'בעלי הבית' של הבנקים, יחזיקו ישירות בקופות הגמל.
ה'ספין אוף' של קרנות הנאמנות וקופות הגמל של הבנקים עלה כרעיון שנועד לאפשר הפרדה מהירה שלהן מהבנקים, ללא הצורך במכירתן, דבר שעלול לארוך מספר שנים. מדובר בעצם ב'דיבידנד בעין' של נכסי הקרנות והקופות של הבנקים. אף שתוכנית זו לא אומצה רשמית על ידי ועדת בכר, היא זוכה לתמיכה של גורמים שונים בשוק ההון והחסיד המוביל שלה הוא כאמור ברנע.
מנתוני ההשקעות של המשקיעים המוסדיים שעובדו על ידי חברת 'פרדיקטה' לבקשת מעריב NRG עולה התמונה הבאה: שיעור אחזקות המשקיעים המוסדיים במניות בנק הפועלים מגיע לכ-14%, במניות בנק לאומי לכ-15.4, במניות דיסקונט לכ-20.8%,מניות המזרחי לכ-26.8% ומניות הבינלאומי לכ-16%. שיעורים אלה כוללים את כל אחזקות המוסדיים, כפי שמדווחים על ידם והם גבוהים משיעור האחזקות של מוסדיים המוגדרים כבעלי עניין.
אחזקות
גופים מוסדיים בבנקים:
14% פועלים
15.4% לאומי
20.8%% דיסקונט
26.8% מזרחי
16% בינלאומי
במסגרת ה'ספין אוף' יירשמו הקופות למסחר בבורסה לניירות ערך כי המוסדיים, על פי חוק, חייבים להחזיק בנכסים נזילים שנסחרים בבורסה. כתוצאה מכך, ייקבע מחיר שוק לקופות ולקרנות דבר שאף יגביר את השקיפות שלהן ויאפשר בעתיד מכירת גרעין השליטה בלבד, במקום להידרש למכירה של 100% בהפרדה הרגילה.
מתברר כאמור כי אימוץ הרעיון יביא לאחזקות צולבות של קופות וקרנות בקרנות וקופות אחרות, בהיקפים המוערכים בכ-2 מיליארד שקל. באופן אירוני, יווצר מצב, שאם היה מתקיים מלכתחילה, ספק אם היתה מתבצעת ההפרדה. הבעיה המרכזית במצב הנוכחי לטענת המצדדים בהפרדת הקופות והקרנות, היא שהלקוחות של פועלים למשל, שבויים בידי הבנק בכך שהוא מפנה אותם רק לקופות ולקרנות של הבנק.
נניח שאותם לקוחות של פועלים, מנהלים את כספם בפועלים גדיש / קרן אור או קרן ואו קופה אחרות של הבנק. אותם לקוחות יהפכו אחרי ה'ספין אוף' לבעלים של קופות וקרנות של לאומי למשל, למרות שבחרו לתת אמון במנהלי הקרנות של בנק הפועלים. את דמי הניהול לקופה משלם העמית בכדי שמנהליה ישיאו את רווחיו, ולא בכדי שאלו תשקיע את הכסף בקרן אחרת.
בנוסף, ייאלצו כמובן הקופות והקרנות של הפועלים עצמן, 'להיתקע' עם אחזקות ישירות בקופות וקרנות של לאומי ( וההיפך ). זאת, בעוד שבמצב הקודם התכוונו מהנלי הקרן של הפועלים להשקיע במכלול העסקים הפיננסים של לאומי ולא ישירות בקרנות שלו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
דוד ברודט יופיע בוועדת הכספים
|
|
|
 |
|
|
|
פרופ' אמיר ברנע, כאמור מיוזמי הרעיון, סבור כי מצב זה ממילא מתקיים בצורה עקיפה גם היום, שכן קופות וקרנות מחזיקות ממילא בנאמנות בבנקים וכל עוד אין גרעין שליטה אין שום בעיה. ברנע הציע את הרעיון לראשונה במסגרת וועדת ברודט. למעריב NRG נודע, כי בימים הקרובים דוד ברודט צפוי להופיע בפני וועדת הכספים של הכנסת, כדי לתת את חוות דעתו לרפורמות הדרושות בשוק ההון. ברודט היה ראש צוות קיסריה, שדן באותם נושאים בהן דנה וועדת בכר. ברודט אומר כי לא ימליץ על 'ספין אוף' למרות שברנע דחף לכיוון זה.
ברנע מצדד ב'ספין אוף' בעיקר מסיבות טכניות: הליך זה אינו מצריך הנפקה ומאפשר לבצע את הפרדת הקופות והקרנות מהבנק בלו"ז קצר יחסית. לדבריו, אם יש בעיה, המפקח יוכל להכריח את את המוסדיים למכור את אחזקותיהם בקופות ובקרנות.
ברנע מבטל את הביקורות בעיתונות הכלכלית, כאילו ה'ספין אוף' הוא מתנה לבעלי המניות של הבנקים ומכנה זאת "שטויות". כמו כן, הוא מותח ביקורת על האפשרות שוועדת בכר תכריח את הבנקים לא לקבל דמי הפצה של קרנות וקופות - "זה כמו ללכת נגד השוק".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
