 |
/images/archive/gallery/111/935.jpg שדה נפט בסעודיה
צילום: AP  |
|
|
|
|
| מחירי הנפט הפכו לשיאנים חדשים עם עלייה של 25% תוך חודש. יותר ויותר קולות טוענים כי המחירים לא תמיד קשורים למציאות |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
סופי שולמן
15/10/2004 10:09 |
|
|
|
|
|
|
|
מתי בפעם האחרונה הייתם מודאגים משביתת עובדים בניגריה או התרגשתם מפרשת יוקוס ברוסיה? עד לפני חצי שנה, שני האירועים האלה נשמעו לרובנו רחוקים מאוד ולא ממש מעניינים, ואולם החודש האחרון, שבמהלכו זינקו מחירי הנפט בכ-25%, העלה על המפה כל מדינה שמייצרת נפט-יחד עם ההתרחשויות הפנימיות בה, ובגדול.
מחירי הנפט עולים מדי יום, והשבוע הם חצו
את הרף של 54 דולר לחבית למסירה בנובמבר. "המומחים" דואגים כמובן לספק בכל יום את ההסבר התורן להתייקרותו הנוספת של הזהב השחור, אך יש גם כאלה שמתחילים לצעוק "המלך עירום". זוהי אמנם עדיין דעת מיעוט, אבל בשבועות האחרונים הולכת ומתרחבת קבוצה של כלכלנים בעולם שסבורה כי הנפט התנפח לבועה חדשה. בדיוק כמו שהאינטרנט היה הבועה של שנת 2000.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מחירים מנופחים
|
|
|
 |
|
|
|
הראשון שאמר זאת בצורה מפורשת ולא בשיחות סלון של יום שישי, היה פדל גייט, אנליסט בכיר באופנהיימר, בנק השקעות אמריקני נחשב: "מה שאנו רואים היום זו היווצרותה של בועת נפט. הרי אף אחד לא חושב שמחיר של יותר מ-50 דולר לחבית נפט הוא מחיר מוצדק". גייט ניתח את המאפיינים הבסיסיים של שוק הנפט כיום, והגיע למסקנה כי מחירי הנפט מנופחים כעת ב-20 דולר לחבית.
למרות שגייט הוא הראשון שיצא לרחובות להזהיר מפני בועת הנפט, ישנו גם גוף רשמי שלא נוהג להתראיין בחדשות, אלא רק לפרסם את מסקנותיו. גם גוף זה סבור כי אין הצדקה למחירי הנפט הנוכחיים. גוף זה הוא לא אחר מקרן המטבע העולמית, אחד הארגונים הבינלאומיים היוקרתיים. מומחים בקרן המטבע שניתחו את שוק הנפט הגיעו למסקנה כי המחיר הסביר לשנה הקרובה צריך להיות 37 דולר לחבית, כלומר 30% פחות ממחירו הנוכחי.
גם בבנק ההשקעות המוביל, בר סטרנס, בדקו את הנושא והגיעו למסקנה כי ההיצע בשוק הנפט עדיין גבוה מהביקוש. עתודות הנפט בכל העולם, כולל אלה בארה"ב שנפגעו באחרונה עקב סופות ההוריקן במפרץ מקסיקו, נמצאות עדיין בעלייה. מלאי הנפט הנוכחי מסתכם ב-300 מיליון חביות, והמודלים המקובלים בתחום הנפט גוזרים מכך כי מחירה של חבית נפט צריך להיות 25 דולר. הבעיה היא ש"מאז ינואר 2004 נותק הקשר בין מחירי הנפט לרמות המלאי", אומרים בבר סטרנס.
גייט והכלכלנים הנוספים שסבורים כי בועת נפט מתנפחת לנגד עינינו, מאשימים בכך בעיקר את הספקולנטים - אותם אנשים שלא בהכרח חושבים כי יש הצדקה למחירי הנפט הנוכחיים, אך רוצים לעשות "סיבוב", רווח פיננסי מהיר. האצבע המאשימה מכוונת הן כלפי קרנות גידור, שמהמרות על המשך העלייה במחירי הנפט, והן כלפי קרנות נאמנות רגילות שנהנות מביקושים גבוהים לקרנות המתמחות בסחורות, ומביאות לעלייה ספקולטיבית במחירי הנפט. אם תגלשו היום באינטרנט, תמצאו באתרים בחו"ל לא מעט פרסומים הצבועים באותיות אדומות בוהקות, שמזמינים את המשקיעים להקדים ולהשקיע בכל מה שקשור לנפט, לפני שהוא מגיע ל-80 דולר לחבית.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מחפשים רווח פיננסי מהיר?
|
|
|
|
|
|
|
חדשות לא רלוונטיות
|
|
|
|
|
|
|
למרות שהדיעה כי מדובר בבועה כבר נשמעת בקרב רבים, מחירי הנפט ממשיכים להתנפח כמעט ללא תלות במה שקורה בשוק, ומחזקים את הטענה שמדובר בבועה. ומה הם סימני הבועה? קודם כל, התעלמות מסוג אחד של חדשות לטובת התמקדות-יתר בחדשות אחרות, שלעתים חשובות פחות. התהליך מזכיר את תקופת הבועה של האינטרנט, כאשר המשקיעים העדיפו להיאחז דווקא בנתונים חיוביים, גם אם לא היו ממש רלוונטיים, כגון "eyeballs" ( כמה זוגות עיניים ראו את האתר) וכניסות של משתמשים, והתעלמו מנתונים משמעותיים כגון הפסדי העתק שספגו חברות האינטרנט, למרות שגולשים רבים עברו באתר שלהן.
כך גם היום ישנה נטייה להתרכז בכל נתון שלילי שמספק השוק בנושא הנפט, גם אם מדובר בפריט מידע לא דרמטי במיוחד בעבור העולם כולו. שביתת עובדי הנפט בניגריה עולה לפתע לכותרות הראשיות ומקפיצה את מחירי הנפט גבוה כלפי מעלה. ניגריה היא אמנם יצרנית הנפט השביעית בגודלה בעולם, וחברה בקרטל הנפט אופ"ק, אך שביתה קצרת ימים של עובדים במדינה לא צפויה לסגור את ברז הנפט, ואפילו לא תפגע בתפוקה היומית של הקרטל.
דוגמה נוספת אפשר למצוא ברוסיה ובפרשת יוקוס, חברת הנפט הגדולה ביותר במדינה ויצואנית הנפט השנייה בגודלה בעולם. מדי שבוע עולה יוקוס לכותרות, כאשר הסיבה לכך היא חשש שהיא תפסיק להפיק ולייצא נפט ובכך תפגע קשות בהיצע העולמי. השוק מתעלם מכך שהפרשה הזו, יותר מכל דבר אחר, היא מאבק פנימי בתוך רוסיה שמנהל הנשיא פוטין נגד המתעשרים החדשים, האוליגרכים. אמנם הוא רוצה שיוקוס תשלם את כל המסים שלא שולמו, לכאורה, ב-5 השנים האחרונות, אך הוא לא ימהר להפסיק את עבודתה השוטפת של יוקוס ואת הפקת הנפט. הצלחתו של פוטין כנשיא נמדדת במידה רבה לפי המצב הכלכלי של אזרחי רוסיה, ומכירת נפט במחירי שיא יכולה לסייע גם למדינה המקרטעת ביותר מבחינה כלכלית להציג צמיחה נאה.
ובעוד המשקיעים מתמקדים במה שקורה בניגריה, ברוסיה ובסופות ההוריקן שתקפו את ארה"ב, הם בוחרים להתעלם מנתונים שאמורים לצנן את הלהט בשוק הנפט. לפני ימים אחדים הודיע גורם רשמי ברוסיה כי היא תעבור את יעדי ההפקה והיצוא של נפט ל-2004 ותמשיך להגדיל את התפוקה גם בשנה הבאה. מדינות אופ"ק, קרטל הנפט והספק הגדול ביותר בעולם (40% מהתפוקה העולמית), שכבר הגדילו בחודש האחרון את הפקת הנפט באופן משמעותי, נפגשו השבוע באבו-דאבי כדי לדון במצב בשוק הנפט.
3 המדינות המובילות בקרטל - סעודיה, כווית ואיחוד האמירויות הערביות - הודיעו כי הן מחויבות להגדלת התפוקה במטרה לענות על הביקושים הגבוהים שהביאו למחירי השיא. איחוד האמירויות, לדוגמה, התחייבה להגדיל את התפוקה ב-300 אלף חביות נפט ליום ב-2005, וב-700 אלף חביות נוספות ב-2006, ויתר המדינות באופ"ק נוקטות במהלכים דומים.
באופן מפתיע, גם מדינות אופ"ק מעוניינות שמחיר הנפט יעלה רק עד גבול מסוים. לדעתן המחירים היום כבר גבוהים באופן מדאיג, ומעוררים חשש כי העולם יאיץ את מאמצי הפיתוח של מקורות אנרגיה חלופיים, דבר שיוביל בסופו של דבר לירידה בביקוש לנפט. כמן כן, מדינות חלשות יותר יתקשו לעמוד בעלויות הנפט הגבוהות ויעדיפו לחסוך באנרגיה מאשר לרכוש נפט ב-60 דולר.
לחשש זה דווקא יש בסיס במציאות, ואפילו סוכנות האנרגיה הבינלאומית הודיעה השבוע ממקום מושבה בפריז, כי מחירי הנפט הגבוהים כבר מתחילים לפגוע בביקושים ולעודד התייעלות בשימוש באנרגיה. על רקע זה הפחיתה הסוכנות את התחזית לביקוש נפט ב-2005 ב-320 אלף חביות נפט ליום, והיא צופה כעת כי צריכת הנפט בשנה הבאה תגדל ב-1.45 מיליון חביות ליום ל-83.85 מיליון חביות בכל העולם. תחזית זו מראה על נפילה חדה בגידול בקצב הביקוש לעומת 2004, שבה גדל הביקוש לנפט ב-2.71 מיליון חביות ביום, הקפיצה החדה ב-24 שנים. אפילו הגידול בביקושים בסין, הגורם המהותי והאמיתי להתייקרות הנפט, הואט כבר באוגוסט לקצב של 6% בשנה, לעומת 25% ברבעון השני של 2004.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
פוטין
|
|
|
|
|
|
|
מיליארד סינים
|
|
|
|
|
|
|
סין היא ההסבר האולטימטיבי של כל אלה שלא חושבים כי מדובר בבועה, וחשוב להזכיר כי זוהי עדיין דעת הרוב. סין עוברת בעשור האחרון תהליך מהיר של תיעוש וצמיחה, שמביא להגדלה דרמטית בצריכת הנפט על-ידי המגזר העסקי והפרטי במדינה.
בשנה האחרונה היתה סין אחראית לשליש מהעלייה העולמית בביקוש לנפט, והפכה ליבואנית הנפט השנייה בגודלה בעולם אחרי ארה"ב, כשהיא עוקפת את יפן. וזוהי כנראה רק ההתחלה. גם לאחר הגידול המהיר בצריכת הנפט בסין, הצריכה לנפש היא עדיין שבריר של הצריכה לנפש בארה"ב וביתר המדינות המפותחות והמתועשות בעולם. בהודו המצב דומה, ומכאן גוזרים רבים את "פרמיית הפחד" של 20 דולר ויותר על מחיר הנפט.
על-פי תחזיות, צפויה צריכת הנפט העולמית להגיע ל-112 מיליון חביות ביום בעוד 15 שנה, בשנת 2020. כלומר , גידול של 47.3% בביקוש העולמי. עיקר הגידול צפוי להגיע מסין ומהודו, שכן המדינות המפותחות מנסות היום דווקא להוריד את צריכת הנפט ולהשתמש במקורות אנרגיה חלופיים. כך, למשל, בעשור האחרון הפחיתה יפן את צריכת הנפט שלה, כך שהנפט אחראי כיום ל-50% ממקורות האנרגיה לעומת 65% ב-95'.
בשנות ה-50 היה הנפט אחראי ל-85% ממקורות האנרגיה ביפן. "לסין אין כיום כמעט מלאי אסטרטגי של נפט, והיא מאוד רוצה שיהיה לה כזה, כך שהיא תמשיך לקנות, בעיקר בכל עת שתהיה ירידה רגעית במחירים", אמר באחרונה רובין גריפית', כלכלן בבנק HSBC העולמי. "מי שחושב שמחירי הנפט יחזרו ל-25 דולר חי בדיסנילנד". על אף שקבוצת הכלכלנים "החיים בדיסנילנד" הולכת ומתרחבת, הם עדיין במיעוט, ולכן גם הם לא שוללים את האפשרות כי מחירי הנפט ימשיכו לעלות גם בתקופה הקרובה, ואלו יכולים לחצות בקלות גם את הרף של 60 דולר לחבית לפני שיתחילו לרדת.
sophie@maariv.co.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
