השלם את החסר
רוב השכירים לא היו מתנגדים להכנסה צדדית, אלא שבדרך-כלל היא דורשת זמן, מאמץ רב ולפעמים אפילו כסף. ובכל זאת, יש בשוק הצעות קורצות, שבהתאמה ליכולות ולעניין האישי - עשויות להתברר כאופציה משתלמת
מפעם לפעם צץ בראשנו הרעיון לצאת ולחפש עבודה נוספת, לצורך השלמת הכנסה. לכאורה, מדובר באפשרות מבטיחה: תמיד מומלץ להזרים עוד כסף לחשבון העו"ש השפוף שלנו. בנוסף, עבודה צדדית יכולה לשבור את השגרה המייגעת, ולפתוח בפנינו אופקים חדשים - מקצועיים וחברתיים, וכמובן, כצ'ופר, לספק לנו ביטחון תעסוקתי נוסף.
אבל בפרק הזמן שבין ההחלטה המבורכת ועד שאנחנו רואים פרי לעמלנו, צצים כמה מכשולים. לפעמים, מרוב להט, אנחנו שוכחים שגם בסוג עבודה כזה צריך להשקיע זמן, הכשרה ולעתים השקעה כספית ראשונית. לא כל סוג של משרה נוספת עשוי להתאים - יש כאלה שדורשות כישרון שיווקי, מוטיבציה רבה או יכולת מכירה יוצאת דופן. עבודות אחרות דורשות יכולת הקשבה או סבלנות מרובה. או כושר ביטוי גבוה.
למרות המכשולים, הנתונים מצביעים על כך שיותר ויותר עובדים מחפשים מקור הכנסה נוסף. סקר שנערך על-ידי הרשות לתכנון כוח אדם במשרד התמ"ת בשנת 2003 מצביע על כך שלמעלה מ-180 אלף שכירים- 7.9% מכלל העובדים במשק - עובדים בו-זמנית ביותר ממשרה אחת. כ-60% מהם עובדים כשכירים במקום העבודה הנוסף ואילו השאר מוגדרים כעצמאים. בני פפרמן, ראש מינהל תכנון, מחקר וכלכלה במשרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, מעריך כי בשנים הקרובות יגדל שיעור העובדים שיבקשו להשלים את הכנסתם באמצעות עבודה נוספת.
"בשוק החדש תתחדד ההבחנה בין עובדים שנאלצים לעבוד בעבודה נוספת מסיבות כלכליות, לבין כאלה שישמחו לעבוד בעבודה נוספת במטרה להעשיר את חייהם ולחפש אתגרים חדשים. בכל מקרה, צעד כזה תמיד דורש הכנה נפשית מסוימת, שריון זמן מיוחד וגישה אופטימית". לדברי פפרמן, כבר היום חשוב למחפשים עבודה נוספת לבדוק לאיזו קבוצה הם משתייכים. "מי שלוקח על עצמו עבודה כזו מאונס", הוא אומר, "עושה זאת לרוב לזמן קצוב, ואז מבקש לפרוש. כיוון שכך, עדיף לו לחפש עבודה טכנית, שלא דורשת הכשרה או השקעה לעתיד.
לקבוצה השנייה שיקולים אחרים. המטרה היא לעבוד בתחום החדש לאורך זמן, ולשאוב ממנו, מעבר לתמורה הכספית, גם עניין וסיפוק. עבודה מהסוג הזה יכולה להוות מנוף אישי, ולכן צריך לבדוק מהו פרק הזמן האידיאלי לעבודה: סופי שבוע, שעות אחר הצהריים או ימים מסוימים בשבוע. צריך גם להביא בחשבון מהו מקום העבודה הנוח ביותר - הבית או מקום אחר".
בשוק העבודה היום, אפשר למצוא שלל עבודות משלימות מכניסות, בתחומים רבים: מכירות, אמנות, הדרכות, ייעוץ ועוד. חיפשנו 3 תחומים שקורצים בדרך כלל לציבור הרחב. הראשון: גלגול כספים בשוק ההון, שמהווה גורם משיכה לטיפוסים שאפתנים, שהרווח הכספי נמצא בראש מעייניהם.
השני: עבודה בתחום השיווק הישיר, המתאימה לאלה מבינינו שמחפשים את המגע האנושי והקשר החברתי, והשלישי, המיועד להרפתקנים אמיתיים - מדריכי טיולים לחו"ל. בדקנו במה כרוכה התמחות או הכשרה שישיגו לנו עבודה בתחומים האלה, עד כמה באמת הם רווחיים, ולמי ומאילו מלכודות צריך להיזהר, בדרך למשרה הצדדית המכניסה והמספקת.
למתעניינים בפעילות והשקעה בשוק ההון, מוצעים קורסים ב"ניהול עצמי של תיק השקעות" או סדנאות "מסחר במט"ח", שאותם מציעים מבחר גופים כלכליים פרטיים ומנהלי חדרי עיסקאות, בדרך כלל תמורת סכומים של בין 5,000 ל-10,000 שקל , בהתאם לאורך הקורס ועומק החומר הנלמד. יוסי טמיר, מנהל מכללת איזי פורקס קולג' העוסקת בתחום, מעיד כי הקורסים מתאימים לכל מי שמחפש הכנסה נוספת בשעות הפנאי ויש לו סכום כסף התחלתי שאיתו הוא יכול להתחיל להשקיע ו' לשחק' בשוק ההון. טמיר: "הקהל שמגיע לקורסים שלנו מגוון. מדובר בגברים ונשים מכל הגילים. אמנם יש לנו הרבה תלמידים בעלי מקצועות חופשיים - עורכי דין ורואי חשבון, אבל גם לא מעט שכירים". במסגרת הקורס לניהול עצמי של תיק השקעות, למשל, שכולל בדרך כלל עשרות מפגשים שבועיים בני כמה שעות, נפגשים המשתתפים מדי שבוע עם מומחה אחר מתחום שוק ההון, שמלמד אותם את רזי המקצוע. המשתתפים עורכים הכרה עם אפיקי השקעה שונים כמו מסחר במניות, אפיקים סולידיים (איגרות חוב), אפיקים פנסיוניים וקרנות נאמנות. הם לומדים על כלים יישומיים,
לבסוף, חלומם של רבים הוא להפוך למדריכי טיולים בארץ ובחו"ל, בשעות ובימים הפנויים שלהם. מה יותר טוב מאשר לטייל בארץ, או לראות עולם, וגם לעשות קצת כסף בתמורה? אז מתברר שהחלום והמציאות די רחוקים זה מזה. חברות רבות מציעות קורסים להכשרת מדריכי טיולים, אבל לא בטוח שעם סיומם הן יספקו תעסוקה למדריכים הטריים. אבי קומפני, מנהל מחלקת הדרכה בחברת דיזנהויז סיטונאות, מעיד: "יש בשוק הרבה גורמים שקונים לוגו של חברת תיירות, משלמים לה עבור כל תלמיד'מס גולגולת', מעבירים איזה קורס תיאורטי עם התמחות לגבי יעד מסוים בחו"ל, אבל בסוף בכלל לא יכולים לספק עבודה". איך אפשר לדעת באיזה קורס לבחור? "התלמיד צריך תמיד לבדוק איזה קשר יש בין מי שמעביר את הקורס לבין הגוף התיירותי שאמור לספק את העבודה. חשוב גם לבדוק מה תוכן השיעורים. הרבה פעמים אנשים מסתנוורים, בגלל שבסוף הקורס מארגנים להם טיול ( "סטאז'" ) ליעד הלימודים, והם תמיד חלמו לבקר בו, אבל הקורס צריך לכלול לימודים בכמה מישורים: למשל הכרת המסלול הגיאוגרפי ביעד, העברת סדנאות הקשורות להיבטים משפטיים, בריאותיים וחברתיים בקבוצת הטיול, ומבואות היסטוריים ואמנותיים. הרבה פעמים אני רואה שמציעים קורס להכשרת מדריכים למדינה מסוימת, אף שבפועל יוצאים לשם טיולים רק כחלק ממכלול של יעדים. קורס כזה צריך לעורר חשד". רחל לוין, מנכ"ל דיזנהויז, מצננת את ההתלהבות של אלה שחושבים שאחרי קורס הכשרת מדריכים לחו"ל, הם ייצאו מיד לשוטט בעולם: "אנחנו מקבלים לעבודה רק מעט מאוד תלמידים שעברו אצלנו קורס, וגם אז הם יקבלו קבוצה להדרכה בתדירות של פעם, פעמיים, ועד 4 פעמים בשנה במקרה הטוב. וגם לא תמיד בתשלום, אלא תמורת אש"ל בלבד. רק המדריכים המנוסים והמוכשרים ביותר יכולים לקבל שכר של עד 120 דולר ליום, וגם זה תלוי ביעד הטיול". למה כל-כך מעט אנשים מתקבלים לעבודה בפועל? "כי מדובר בתפקיד מאוד קשה, שרק מעטים יכולים לו באמת. אני צריכה מדריך עם המון אחריות, כזה שיודע לנווט, בעל חוש ארגון יוצא מן הכלל, ועם יחסי אנוש חלומיים. אחד כזה שיודע לעמוד בלחצים, אבל גם לעניין קהל, שיהיה לו כושר ביטוי גבוה, וכמובן ידע נרחב בתחום. הרבה אנשים שעוברים את הקורס שלנו פוסלים את עצמם מראש, כי הם מזהים שלא יצליחו לעמוד במשימה ועדיף ככה". בכל זאת, מי מבין שורדי הקורס יכול להניח שיש לו עתיד בתחום? "בדרך כלל אנשי צבא לשעבר, אנשי הוראה ומרצים באוניברסיטאות הם אנשים עם פוטנציאל להפוך למדריכים מבוקשים.
נא להמתין לטעינת התגובות
