 |
/images/archive/gallery/162/847.jpg ירון זליכה
ללא  |
|
"עיסקת דיסקונט - הישג יוצא מן הכלל" |
|
כך לדברי החשב הכללי ירון זליכה. לדבריו, מדובר בהישג לאוצר שהצליח בפעם הראשונה להביא משקיעים זרים לרכישת שליטה בבנק ישראלי. האוצר הודיע הערב רישמית על סגירת העיסקה למכירת השליטה בדיסקונט למתיו ברונפמן ב- 1.3 מיליארד שקל |
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יהודה שרוני 22/1/2005 19:19 |
|
|
|
|
 |
"העיסקה מהווה השג יוצא מן הכלל לאוצר" כך אומר החשב הכללי ירון זליכה עם סגירת עיסקת מכירת השליטה בבנק דיסקונט, לפני שעה קלה. זליכה אמר בשיחת טלפון עם NRG מעריב כי זוהי הפעם הראשונה בה רוכשים משקיעים זרים במלוא מובן המילה את השליטה בבנק ישראלי. לדבריו, השנה תושלם גם ההפרטה של בנק לאומי, ובכך, אחרי 21 שנה, תושלם ההפרטה של כל המערכת הבנקאית של מדינת ישראל. משרד האוצר הודיע לפני שעה קלה כי העיסקה למכירת השליטה בבנק דיסקונט הושלמה, וכי נותרו פרטים טכניים בלבד, שייסגרו בימים הקרובים. על פי תנאי העיסקה יקבל מתיו ברונפמן – בעל השליטה החדש בבנק – 26% מהון המניות בתמורה ל- 1.3 מיליארד שקל. ברונפמן יקבל אף אופציה לרכישת 25% נוספים ממניות הבנק לפי שווי העיסקה האמור. כמו כן סוכם בין הצדדים כי במקרה ויצליח הבנק להניב תשואה של 11% בארבע השנים הבאות (11% בכל שנה, בממוצע), יקבל האוצר בין 80 ל- 160 מיליון שקלים נוספים – בהתאם לריווחי הבנק. במקרה ואכן יושג יעד זה יעמוד שווי עיסקת המכירה על 83%-86% מההון העצמי של דיסקונט. על פי תמורה של 1.3 מיליארד שקל, מדובר בשווי המהווה כ- 80% מההון של הבנק. דובר קבוצת ברונפמן אישר את פירטי העיסקה והוסיף כי נותרו מספר פרטים טכניים בלבד, שייסגרו במהלך הימים הקרובים. ביום שני הקרוב צפוי סגן החשב הכללי, יובל ברונשטיין, להפגש עם ועד עובדי בנק דיסקונט על מנת לחדש את המו"מ עם העובדים, בו יידון גם המענק שהם צפויים לקבל – 250 מיליון שקל. כזכור, איים יו"ר ועד העובדים ריקי בכר כי אם תחתם עיסקה מבלי להיוועץ עם העובדים, הבנק יושבת. ל- NRG מעריב נודע כי נציגי קבוצת ברונפמן צפויים להגיע בקרוב לישראל על מנת להיות נוכחים בחתימה הסופית על מכירת גרעין השליטה בדיסקונט. ל- NRG מעריב נוגע עוד כי דניאל שטראוס הציע לפני כשבועיים הצעה משלו לרכישת גרעין השליטה בבנק, אולם בשל שוויה הנמוך – 70% מגובה ההון העצמי של הבנק, היא נדחתה. גורמים בתעשיה אומרים כי שטראוס הציע את ההצעה הנמוכה בכדי למנוע מצב בו תוכל המדינה לתבוע אותו בגין נטישת המכרז בפתאומיות – שלא בתום לב. בהגשת ההצעה נמנע משטראוס מהלך חילוט הערבות שהגיש למדינה, בגובה 10 מיליון דולר.
|
 |
 |
 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|