מלחמת העולמות
למרות מאגרי המידע באינטרנט, גם השנה יתפסו כרכי האנציקלופדיות מקום של כבוד בשבוע הספר. בינתיים, רבים מעדיפים את הספרים הישנים והאמינים
ככה זה: כשכל מה שצריך זה להקיש מילה או מונח בשורה המתאימה במנוע החיפוש, ולקבל אין סוף מקורות מידע מהם צריך רק לברור את המתאים ביותר - למי יש כוח לאתר את הכרך הנכון (והכבד) של האנציקלופדיה, לעלעל ולהעתיק את הקטע הרלוונטי לעבודה?
ד"ר רוני אבירם, ראש המרכז לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן גוריון ועורך הסדרה "עתידנות בחינוך" בהוצאת מסדה - שבמשך שנים הוציאה את האנציקלופדיה העברית - מצהיר כי אין הצדקה כיום לקיומן של אנציקלופדיות כתובות: "בעולם האינטרטקסט, שמאפשר בלחיצת מקש לקשר את הקורא מפריט אחד לפריט אחר העוסק באותו תחום, יש חשיבות עצומה למידע שאגרו האנציקלופדיות הכתובות רק בתנאי שהוא מוגש בפורמט דיגיטלי", הוא אומר. לדבריו, בעתיד לא יתקיים המוצר המוכר לנו היום, אפילו לא בספריות, ויהפוך פריט לאספנים בלבד.
את מה שמעריך אבירם ממרומי האקדמיה, יש מי שמזהה גם בשטח: "בדרך כלל בשבוע הספר יש התעוררות קלה בתחום האנציקלופדיות, בעיקר בגלל שמדובר במוצר יקר וההנחה משמעותית. אבל השנה אני חושש שההנחות כבר לא כל כך יעזרו", אומר אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים. "לאחרונה", הוא מוסיף, "ערכו ההוצאות לאור של אנציקלופדיות אביב ויבנה לרוס מבצעים במסגרתם מכרו את האנציקלופדיה בפחות מ-500 שקל , שזה בערך עלות ההדפסה שלהן - כך שמי שרצה כבר קנה, והמבצע הסתיים ממש בסוף החודש שעבר. לכן אני לא צופה נהירה לדוכני האנציקלופדיות".
ברור למה האינציקלופדיות נדחקות לטובת הרשת: הילדים שגדלו עם המחשב והאינטרנט יודעים מה זה "אינטר" הרבה לפני שהם שומעים על ביאליק, והם שולטים באנגלית בגיל צעיר בהרבה מבעבר. במקביל, התרחבו מאגרי המידע בעברית, ולפני שנתיים אף עלתה הגרסה העברית של האנציקלופדיה האינטרנטית ויקיפדיה, שמונה כיום למעלה מ-20 אלף ערכים, והשימוש בה אינו כרוך בתשלום. והאנציקלופדיות, כמובן, לא לבד. מצבם של המילונים, הלקסיקונים והאטלסים אמנם אינו עגום כשל האנציקלופדיות, אבל גם הקטגוריות האלה אינן פורחות.
אבל למטבע הזה יש גם צד שני. נסו לחפש את הערך "מדינת ישראל" בגוגל. תקבלו לא פחות מ-878 אלף תוצאות. אם תחפשו את "תל-אביב" תקבלו 662 אלף אפשרויות, ואפילו "בן גוריון" מופיע בלפחות 193 אלף הפניות. גודש המידע הזה עלול לא רק להרתיע אלא גם לגרום לכם ללכת לאיבוד, ובנוסף - הוא גם מגביל את החשיפה למידע האיכותי יותר.
כך, מי שצריך לברור מתוך מאות אלפי האפשרויות האלו את החומרים הרלוונטיים, עשוי בהחלט לראות באנציקלופדיה הוותיקה אופציה הרבה יותר רלוונטית. לכן, כל עוד לא החליטו הוצאות הספרים להעלות את האנציקלופדיות המודפסות לרשת, נראית ההכרזה על "מות האנציקלופדיה" לא יותר מפופוליזם. יהודית איזובר, מנהלת חדר העיון לילדים ולנוער בספריית בית אריאלה, מסייעת מדי יום לכל אותם ילדים שהתייאשו ממאגרי המידע המקוונים ומבקשים לחזור לעושר הממוקד שמציעה הגרסה המקורית. "נכון שכיום מגיעים הרבה פחות ילדים מבעבר לבלות בין כותלי הספרייה, וגם אלה שמגיעים כבר לא יודעים אפילו איך מחפשים באנציקלופדיה. אבל הילדים מגיעים גם כי ההורים רוצים לחשוף אותם לתרבות הספר, וגם כי האינטרנט אמנם מציע מידע רב - אבל החומר לא תמיד מקצועי ומאוד קשה למצוא בתוך כל החומר אינפורמציה רלוונטית, שכתובה ברמה המתאימה לילדים ולנוער".
גם ד"ר נמרוד אלוני, מרצה לפילוסופיה של החינוך ויו"ר ועדת ההוראה של מכללת סמינר הקיבוצים, מחזיק בדעה דומה וטוען כי כשסטודנטים מציינים בעבודות שהם מגישים רק מקורות מידע מקוונים, הוא מעיר להם על כך. "אין לי בעיה עם זה שהתלמידים פונים כאופציה ראשונה למאגרי המידע באינטרנט, למרות שבאופן אישי אני מעדיף את הגרסה המודפסת. אבל אני בהחלט חושב שיש
עם זאת, אלוני מעריך שגורלן של האנציקלופדיות הכתובות יהיה כגורלן של מצלמות הסטילס. "כפי שיש חברות שכבר לא מייצרות מצלמות רגילות אלא רק דיגיטליות - כך סביר שהאנציקלופדיות הוותיקות יימצאו רק במדפי הספריות בבתי הספר ובמוסדות ציבוריים וייעלמו מהבתים".
למרות התעקשותו של אלוני על ספרות מקצועית מודפסת, קטגוריית האנציקלופדיות מוערכת בכ-750 אלף שקל בשנה, הרבה פחות מאשר לפני כעשור, מתוך שוק הספרים כולו שמגלגל כמיליארד שקל בשנה. אולי בגלל שגם באקדמיה כבר קונים אותן פחות: פרופ' מיכאל פרי, ראש המכללה לניהול קימעונאי ומנכ"ל חברת מיצוב לתכנון אסטרטגי ויעוץ שיווקי, קובע כי תקציבי המוסדות האקדמיים לרכישת תכנים מודפסים הצטמצמו בשנים האחרונות, ויותר ויותר משאבים מופנים לרכישת מאגרי מידע מקוונים.
"ישראל היא בין 5 המדינות בהן גולשים הכי הרבה באינטרנט, נתון שמעיד יותר מכל על נטיית הלב הכללית של האוכלוסייה", אומר פרי, "אמנם, על-פי רוב הסטודנטים לא פונים לאינציקלופודיות הכלליות אלא לביטאונים או לספרים מקצועיים, אבל כיוון שהרבה מאוד מהתקשורת עם המרצים נעשית דרך הרשת: פרסום סילבוס, העבודות, הרשימות הביבליוגרפיות ועוד, באופן טבעי פונים הסטודנטים יותר לאינטרנט".
אך למרות כל האמור, נראה שהנתונים מספרים סיפור אחר. יפתח דקל, מנכ"ל הוצאת כתר, המוציא לאור של אנציקלופדיה "בריטניקה פופולרית", קובע שדווקא בשנים האחרונות ניכרת מגמת חזרה לאנציקלופדיה הכתובה. "לפני 4-3 שנים נרשמה ירידה במכירות בגלל אמונות עממיות לפיהן יש באינטרנט את כל החומרים, ובחינם. מאז התפקח הציבור, ואנשים חזרו לעמוד על יתרונות האנציקלופדיה הכתובה שמציעה אמינות, נייטרליות, מקצועיות ונוחות שימוש".
לדעת דקל, הרבה יותר נוח לפתוח 10 כרכים של אנציקלופדיה על השולחן, מאשר לזגזג בין 10 אתרי אינטרנט, להדפיס חומרים ולעשות סדר בניירת. בנוסף, לדבריו, לוקח הרבה יותר זמן לסנן את ה"זבל", כלשונו , ולברור את הדברים הרלוונטיים, מאשר לאתר ערכים באנציקלופדיה כתובה. התובנות הללו, בצירוף הוזלות משמעותיות, הביאו, לטענת דקל, לצמיחה של התחום ולעלייה במכירות.
אם אתם מבטלים את אמירותיו של דקל כאינטרסנטיות, שימו לב למה שאומרת טלי רובין, סמנכ"ל השיווק של אתר דיבוק: לדבריה, בשנה האחרונה נמכרו הרבה מאוד אנציקלופדיות דרך האתר. "הורדנו את המחירים מ-1,500 שקל ל-990 שקל לאנציקלופדיה איכותית, ואנחנו מזהים ביקוש עצום במחירים הנוכחיים. כשהמחיר זול ואין צורך לסחוב את הספרים הביתה, האינציקלופדיות הכתובות נותנות מענה תחרותי לאינטרנט", מספרת רובין.
אבל שומר מסרב לראות במבצעי המחיר חסרי התקדים שעורכות ההוצאות לאור ניסיון להילחם במאגרי המידע באינטרנט או אקט של תחרותיות. הוא רואה בהם ייסורי גסיסה בלבד. "למכור את המוצר בשליש ממחירו המקורי זה לא יצירת רלוונטיות למוצר. המוציאים לאור כבר מבינים שתוך כמה שנים המוצר ייעלם מהמדפים. תחרותיות פירושה להפוך את המוצר לאקטואלי, ואת זה יצליחו לעשות רק אם ירכזו את כל החומר ויהפכו אותו לאינטראקטיבי".
גם דקל לא פוסל על הסף את רעיון העלאת החומר לרשת, אבל הוא לא מעריך שמהלך כזה יתרחש בקרוב. "מדובר במידע יקר ערך, ואין סיכוי שנעלה אותו לאינטרנט חינם. בשלב זה אנו נהנים מכך שאף הוצאה אחרת לא יוצאת בצעד כזה, ולכן אין לנו סיבה למהר. אני לא שולל אפשרות כזאת, אולי בקונסטלציה שתאפשר לבעלי הגרסה הכתובה בלבד להיכנס למאגר הממוחשב - אבל עוד חזון למועד".
גם רחלי אידלמן מהוצאת שוקן, שרכשה את הזכויות על האנציקלופדיה העברית, מסרבת בשלב זה לחשוף מידע על המהלכים העתידיים של ההוצאה. "אנו עובדים כל העת, ואין לנו בשלב זה כוונה לחשוף את התוכניות שלנו. ברגע שנחליט אני מניחה שנציע את המידע בכל צורה אפשרית, אבל עדיין מוקדם לדבר". בכל מקרה, נראה שהאנציקלופדיה עוד לא אמרה את המילה האחרונה - ותוכלו למצוא אותה בשבוע הספר גם בשנה הבאה.
נא להמתין לטעינת התגובות
