"החוזה הזה הוא כמו הסכם השלום"
רגע לפני הפרישה סגר מנכ"ל חברת החשמל, יעקב רזון, את עיסקת הגז עם מצרים אחרי 5 שנים מתישות של משא-ומתן. בראיון בלעדי הוא חושף את המשבר של הרגע האחרון, הדרמות שמאחורי הקלעים, ההתערבות של מובארק, הלחצים של שרון וה'אג'נדה האישית' של אלי לנדאו. יש לו גם מה להגיד על פרשת פריצקי, הוא מודה שלא הרגיש בנוח לשבת עם מימן, ובסוף הוא זורק רמז לאוצר
הכל כבר היה מוכן לקראת החתימה. ב30- ביוני חתמו בקהיר שר התשתיות הישראלי, בנימין בןאליעזר, ושר הנפט המצרי, סאמח פאהמי, על ההסכם המדיני לייבוא גז טבעי ממצרים. אבל אז קיבל מנכ"ל חברת החשמל, ד"ר יעקב רזון, ששהה בקהיר לטקס החתימה, דיווח מצוות המשא-ומתן: המצרים דורשים לשנות את תנאי הערבויות לעיסקה.
לאורך כל המשא-ומתן היה נושא הערבויות סלע המחלוקת בין חברת החשמל לספקית הגז ,EMG שבשליטת ממשלת מצרים ואיש העסקים הישראלי יוסי מימן, ובחברת החשמל לא יכלו להתפשר על נושא זה. לאחר התייעצות הוחלט להשאיר את נציגיו של מימן בקהיר, כדי שינסו לשכנע את המצרים לחזור בהם מדרישתם.
עם החזרה לארץ התכנסה ישיבה מיוחדת של דירקטוריון חברת החשמל. "המשא-ומתן נמצא על סף חתימה," דיווח רזון ליו"ר החברה, שלמה רוטמן, "אבל יש מחלוקת חדשה עם המצרים בנושא הערבויות." בןאליעזר, שנכח בישיבה, הנחה את חברת החשמל לפעול מיד לסגירת העיסקה - ובמקרה של כישלון לדווח לו ישירות. "המצרים השתגעו"? שאל השר, "הם באמת מעוניינים לפוצץ את העיסקה."?
ביום שלישי שעבר, כשצוות המשא-ומתן של חברת החשמל חזר למצרים, רזון היה אמור להיפגש עם יו"ר ,EMG חוסיין סאלם, כדי לדון במחלוקת - אבל אז המצרים הודיעו במפתיע שהם חוזרים בהם מהדרישה שחברת החשמל תיטול עליה את כל עלות מימון הערבויות. כעבור יום נחתם ההסכם המסחרי בין חברת החשמל לEMG- בראשי תיבות, ומכאן הדרך לאישור העיסקה היתה קצרה. "בסופו של דבר המצרים רצו לסגור את העיסקה, והם לא יכלו להרשות לעצמם עיכוב נוסף במשא-ומתן," אומר גורם המקורב לצדדים.
עוד לא היתה עיסקה בסדר גודל כזה במשק האנרגיה הישראלי. עיסקה שכרוכות בה כלכלות של שתי מדינות, מיליארדי דולרים ואינטרסים פוליטיים. עיסקה שצפויה לשנות את משק האנרגיה הישראלי בשנים הקרובות.
מי שצבר הכי הרבה שעות משא-ומתן עם המצרים הוא מנכ"ל חברת החשמל, יעקב רזון, שבילה בשנים האחרונות ימים על ימים בקהיר בדיונים עם נציגי EMG בנוגע לרכישת הגז ממצרים. אחרי כ44- שנים בחברת החשמל צפוי רזון, בן ,69 לפרוש מתפקידו במהלך .2006 למרות הטענות הרבות שהועלו נגד ההסכם עם המצרים, הוא משוכנע שמדובר בעיסקה מצוינת.
"ברמה האישית, היה חשוב לי לסגור את העיסקה לפני שאני פורש. מול הסיכונים שבעיסקה, אני עדיין חושב שמבחינה אסטרטגית וכלכלית אסור היה לוותר עליה. אם בסופו של דבר היא לא היתה יוצאת אל הפועל - זאת היתה איוולת ממדרגה ראשונה," אומר רזון בראיון בלעדי לעסקים.
ביום חמישי,
מה שברור הוא שהעיסקה עם המצרים לא היתה מתאפשרת לולא השיפור במצב המדיני. מה שהחל עם שחרורו של עזאם עזאם מהכלא המצרי, נגמר בחוזה הכלכלי הגדול ביותר בין המדינות מאז ומעולם. רזון - שיוקרתו האישית וזו של צוות המשא-ומתן שלו (סמנכ"ל הכספים יוסי דביר, מנהל פרויקט הגז שמשון ברוקמן ועו"ד רנה יופה) היתה תלויה במימוש ההסכם עם המצרים - חושף לראשונה מה קרה מאחורי הקלעים של המשא-ומתן.
אחרי 5 שנים ארוכות של משא-ומתן - האם זוהי העיסקה המשתלמת ביותר שאפשר היה להשיג?
"בהחלט כן, ואני אומר זאת בביטחון מלא. בזכות המצרים הורדנו את מחירי הגז של ים תטיס (ספק הגז הישראלי - ל.ב) בכ.40%- לכל אורך המשא-ומתן נושא אחד לא עלה לדיון עם המצרים - וזה המחיר. המחיר הנמוך שהם נתנו בינואר 2001 (כ2.75- דולרים למ"ק - ל.ב) נשאר בתוקף עד היום, אף-על-פי שמחירי הנפט זינקו בעשרות אחוזים. בהתחשב בכך שההסכם הוא לתקופה של 20 שנה - מדובר בחיסכון אדיר."
אבל גם ים תטיס וגם בריטיש גז השוו בסופו של דבר את מחירי הגז לרמה של המצרים.
"ראשית, הם עשו זאת רק בגלל המצרים. ההסכם עם המצרים טוב יותר מההסכם עם ים תטיס. המצרים, למשל, התחייבו לספק לנו בשעות השיא פי 7 יותר גז מאשר בשעות השפל. במסגרת ההסכם, אנחנו מתחברים ישירות לרזרבות הגז הענקיות במצרים - וזה הישג עצום. כל הגז שנמצא עד כה בשטח ישראל הוא כמו הצריכה במצרים לתקופה של שנה."
מדוע הסכמתם בסופו של דבר להעמיד ערבות כספית ל,EMG- בשעה שהמצרים סירבו לתת ערבות נגדית?
"השאלה הזו הטרידה אותנו לכל אורך המשא-ומתן. בניגוד לשנה שעברה, יש לנו הסכם עם ממשלת מצרים, שלפיו היא תהיה ערבה לאספקת הגז לישראל - ברמה של הסכם מדיני. כמו כן, המצרים נתנו ערבות של חברת הגז הממשלתית, למקרה שEMG- לא תעמוד בהתחייבויותיה. כך יוצא שקיבלנו שתי ערבויות - אמנם לא כספיות, אבל התוקף החוקי שלהן חזק מאוד."
אבל כמו שאמרת בעצמך, מדובר בערבויות על הנייר ולא בערבויות כספיות.
"הערבויות שהמצרים נתנו חזקות מאוד. הפרתן תהיה כמו הפרת הסכם השלום. אבל גם אם יקרה אסון והמצרים לא יספקו לנו גז, כל התחנות שלנו דו-דלקיות ויכולות לפעול גם על סולר."
כמה עמוקה המחויבות של המצרים לאספקת הגז הטבעי לישראל?
"אני הייתי אצל נשיא מצרים חוסני מובארק יחד עם שר התשתיות, בנימין בן-אליעזר, ומובארק נתן את ברכתו ÷ האישית המודיעין להסכם המצרי , - עומאר על כל סולימאן המשתמע , הצהיר מכך. שר כי 'אנחנו עומדים מאחורי העיסקה. זה לא רק חוזה מסחרי אלא המשך של הסכמי השלום בין המדינות,' ואני מאמין לו. צריך לזכור שמצרים מעולם לא הפסיקה את אספקת הנפט לישראל."
במקרה שהמצרים לא יעמדו באספקת הגז - האם יש אפשרות לתבוע אותם?
"הפרה של ההסכם תיחשב הפרה של הסכם השלום בין המדינות, ולדבר יהיו משמעויות מרחיקות לכת. צריך לשים את הדברים על השולחן: המצרים מקבלים מאיתנו 180 מיליון דולר בשנה, והכלכלה המצרית זקוקה נואשות לכסף הזה. מנגד, כל הערבות שאנחנו מעמידים היא פחות מ5%- מערך העיסקה.
"בשלב מסוים אמרתי לסולימאן: 'בוא, תעזוב את נושא הערבויות. נייקר את העיסקה בכ- 2.5%- ונגמור את הסיפור.' אבל הם הסבירו, ובצדק, שהם בונים צינור ייעודי לישראל. כמו שאנחנו מפחדים שהם לא יספקו את הגז, הם מפחדים שאנחנו נחזור בנו מההחלטה לרכוש אותו."
בעבר הועלו טענות שלא תזדקקו לכל כמויות הגז שתרכשו ממצרים.
"אין בעיה כזו. אנחנו מחויבים לצרוך 100% מהגז. אם הייתי חברה פרטית, הייתי צריך לקנות פי שניים מהכמות של הגז, במחיר שהמצרים הציעו. הגענו איתם להסכמה שאם נצטרך פחות גז בגלל כניסה של יצרנים פרטיים, הם יקזזו את כמויות הגז. אבל אני לא רואה תרחיש כזה מתממש. אנחנו מוגנים לגמרי מהבחינה הזו."
החשש העיקרי הוא שמערכת הולכת הגז לא תהיה מוכנה בזמן. מי יישא בעלויות במקרה של איחור בהגעת הגז?
"המצרים היו מוכנים להגיע לאשקלון בתוך 18 חודשים, כלומר כבר במחצית הראשונה של .2007 היות שחברת הגז הממשלתית לא היתה מוכנה להתחייב לתאריך הקמת צנרת הגז, העדפנו לקבוע יעד של 24 חודשים. מדובר בסיכון שאנחנו לוקחים על עצמנו. במקרה הכי גרוע - נשלם למצרים מראש על הגז, ונצרוך אותו בהמשך."
על אישור עיסקת הגז עם מצרים העיבה פרשת פריצקי, שחשפה את הקשר בין הון לשלטון. תזכורת קצרה: יוסף פריצקי, שכיהן כשר התשתיות, תמך ברכישת גז מחברת בריטיש גז, שהציעה גז מעזה - בניגוד לעמדתו של ראשהממשלה, אריאל שרון, שתמך ברכישת גז ממצרים. מקורבו של ראש-הממשלה ויו"ר חברת החשמל דאז, אלי לנדאו, פעל במלוא המרץ כדי לאשר את עיסקת הגז עם מצרים, ופריצקי החליט לא להאריך את כהונתו.
לאחר התפוצצות הפרשה התברר, שיוסי מימן שכר חוקר פרטי כדי לברר מדוע פריצקי מעדיף את בריטיש גז, מתוך חשד שהוא פועל לטרפוד העיסקה ממניעים לא ענייניים. מנגד, פריצקי טען שמימן ולנדאו פעלו כדי להדיחו, כי עמד בדרכם למימוש העיסקה. חקירת המשטרה שנפתחה בעקבות הפרשה לא מצאה ראיות מספיקות כדי להעמיד לדין איש מהמעורבים. בינתיים התמנה יו"ר חדש לחברת החשמל, הוא נתן גיבוי לעיסקה עם המצרים והמשא-ומתן התחדש.
האם חששתם שפרשת פריצקי תגרום לפיצוץ העיסקה עם המצרים?
"לא. היו לי הרבה שיחות עם פריצקי, ועקרונית הוא תמך בהסכם. הביקורת של פריצקי היתה אך ורק בנושא הערבויות, ואני חושב שהיום הוא היה תומך בעיסקה. פריצקי אמר תמיד שצריך הסכם בין המדינות כתנאי לסגירת העיסקה - וזה בוצע. אני לא יודע מאיפה ה'עליהום' על פריצקי. הוא מעולם לא לחץ עליי להפסיק את העיסקה עם המצרים."
מצד שני, המשכתם לנהל משא-ומתן עם ,EMG אףעל-פי שמימן היה לכאורה חשוד מרכזי בפרשה.
"אני רוצה להבהיר: אני לא ישבתי עם מימן אלא עם .EMG מימן מחזיק רק 25% מהחברה, והוא לא הבעלים שלה, אלא ממשלת מצרים. מה שמימן עשה אינו הבעיה שלי - זה לא מעניין אותי, אלא רק העיסקה נטו ובזה טיפלתי."
האם הרגשת בנוח לשבת למשא-ומתן עם מימן, אחרי מה שקרה?
"בוודאי שזה לא היה נוח. אני אישית מסרתי עדות במשטרה במשך 8 שעות על עיסקת הגז. כל התהליך היה כשר ומסודר מתחילתו ועד סופו. יכול להיות שלאנשים מסוימים היה נוח לנפח את הדברים בגלל אקטיביות היתר של אלי לנדאו, אבל באמת שלא היה שום דבר לא תקין בעיסקה."
במאי ,2004 לקראת אישור הסכם העקרונות בדירקטוריון, היתה תחושה שללנדאו יש אג'נדה אישית להעביר את העיסקה הזו בכל מחיר.
"היתה לו אג'נדה אישית-עניינית. לנדאו חשב שזו עיסקה חשובה, וראש הממשלה דחף אותו להביא כמה שיותר מהר לאישורה. אני לא גיליתי אצל לנדאו אפילו פסיק של מעשה לא כשר. הוא היה אומר לי: 'יעקב, חשוב לגמור את העיסקה. הבעל-בית' - כך הוא כינה את אריק - 'רוצה את זה.' אבל לא היה לו שום מניע אישי, ועובדה שחקירת המשטרה לא העלתה דבר. בשורה התחתונה, העיסקה עם המצרים יותר מדי חשובה למדינה ולחברת החשמל."
אם הכל היה תקין לחלוטין, למה התפוצצה פרשת פריצקי?
"לדעתי, המשבר נבע בעיקר מאמוציות אישיות בין המעורבים בפרשה, ובגלל התקשורת, שהציגה את הדברים בצורה מסוימת. אבל צריך לזכור שגם כשהעיסקה עלתה לדיון בדירקטוריון בשנה שעברה, היה רוב גדול לאישורה."
האם העובדה ששלמה רוטמן החליף את לנדאו תרמה לסגירת העיסקה?
"רוטמן בא לסיטואציה הרבה יותר קלה מאשר לנדאו. בניגוד לעבר, נוצר מצב של שקט שאיפשר את חידוש הדיונים מול ,EMG וכל המשקעים נותרו מאחור. גם הגיבוי המלא ששר התשתיות נתן לעיסקה עזר מאוד. פואד היה שר ביטחון, הוא יודע כמה רגישים הנושאים האלה, והמצרים סמכו עליו."
לכל אורך המשא-ומתן היתה תחושה שרכישת הגז ממצרים היא החלטה פוליטית, מאחר שאסרו עליכם לנהל משא-ומתן עם בריטיש גז.
"זה בפירוש לא נכון. המחיר שהשגנו מהמצרים היה הנמוך ביותר. אכן, היתה הנחיה של ראש הממשלה לא לנהל משא-ומתן עם בריטיש גז, אבל רק כל עוד נמשך המשא-ומתן על העיסקה עם המצרים. אם המשא-ומתן עם המצרים היה נכשל, היינו חוזרים לראש הממשלה ומבקשים לשנות את ההחלטה."
בשלב מסוים בריטיש גז הגישה הצעה למכירת הגז במחיר נמוך מאוד - מדוע לא חידשתם את המשא-ומתן?
"ישבנו עם בריטיש גז, אבל מבחינה חוקית אפשר היה לחדש את המשא-ומתן איתם רק אם המצרים היו יורדים מהעיסקה. צריך שיהיה ברור - אי-אפשר להשוות את השדה בעזה לעתודות הגז הגדולות של המצרים. נכון שבריטיש גז הציעו להשוות את המחיר, אבל יש שיקולים מעבר לכך."
בעבר נרמז שמצרים מעוניינת לשלב את הפלשתינים באספקת הגז לישראל.
"הם מעולם לא העלו את זה מולנו. יכול להיות שזה עלה במגעים עם הדרג המדיני."
האם קיימת אפשרות שהמצרים ירכשו גז מעזה ויספקו חלק ממנו לישראל?
"באופן לא פורמלי, המצרים אומרים שיש אפשרות שבריטיש גז תמכור גז למצרים, והם יעשו בו שימוש. אבל בכל מקרה, הגז שEMG- תספק לנו חייב לבוא רק ממקור אחד - ממצרים, ולכן אין כרגע אפשרות שהפלשתינים ישתלבו בעיסקה. האפשרות הריאלית, לדעתי, היא שהגז מעזה יועבר למצרים ומשם ייצאו אותו לאירופה."
אחרי סיום תהליך ההתנתקות ובכפוף לשיפור במצב המדיני, האם תצרפו את בריטיש גז כספק גז שלישי?
"אין לנו קשר עם בריטיש גז כבר מספר חודשים. אנחנו נצטרך גז מבריטיש גז רק החל בשנת .2014 כיום אנחנו לא יכולים לחתום איתם על חוזה. להערכתי, בריטיש גז תצטרך להתבסס על שאר הלקוחות הגדולים במשק."
בטווח הארוך, האם מצרים לא עשויה להפוך למונופול באספקת הגז הטבעי למשק הישראלי?
"אנחנו מודעים לחששות הללו, ולכן צריך לעשות מספר דברים: ראשית, להגביר את חיפושי הגז בישראל. לפי ההערכות של ים תטיס, יש עוד גז טבעי בישראל - באזור חיפה ובאזור אשקלון. בנוסף, יהיה צורך להתבסס על הגז של בריטיש גז. בטווח הארוך יהיה צורך גם להקים מתקן לגז נוזלי .(LNG) כמו כן, הממשלה בוחנת כעת רכישת גז מחברת הגז הרוסית גז פרום."
מימוש העיסקה עם מצרים צפוי להביא לשינוי משמעותי בפעילות חברת החשמל בשנים הקרובות. חברת החשמל השקיעה בשנים האחרונות מיליארדי דולרים בהקמת תחנות כוח שיופעלו בגז טבעי - וכעת הפרויקט יתממש. בנוסף, הגז המצרי יגיע בתוך כמה שנים גם למפעלי תעשיה וליצרנים פרטיים - מה שאומר תחרות בחברת החשמל. "אני מעדיף שיהיה לנו גז ממצרים, וזה לא מנקודת המבט של חברת החשמל, אלא בכובע של אזרח. אנחנו לא חוששים מתחרות, ואם הגז ממצרים יגיע גם ליצרנים פרטיים - זה טוב גם לנו," טוען רזון.
מה יהיו השלכות העיסקה על פעילות חברת החשמל בשנים הקרובות?
"במחירי הדלק של היום, מדובר בחיסכון של כ250- מיליון דולר בשנה - וכ4.5- מיליארד דולר לתקופת החוזה. מדובר בהפחתה של כ20%- בהוצאות הדלק. הדלק מהווה כיום כ50%- מתעריף החשמל, ולכן צפויה הפחתה של 6%-5% בתעריפי החשמל. בגלל המעבר לגז טבעי צפויה ירידה בהוצאות התפעול של החברה - מה שעשוי להביא גם לשיפור ברווחיותה."
האם כניסת הגז ממצרים לא תחייב אתכם לעשות קיצוצים ולפטר עובדים בטווח הארוך?
"כבר התחלנו להיערך לכניסת הגז, וכרגע אין כוונה לפטר עובדים. אבל אנחנו כבר מעבירים עובדים מתחנות הכוח הישנות שייסגרו לתחנות הכוח החדשות, שיופעלו בגז טבעי. אני מעריך שלא נצטרך לפטר עובדים, אבל יימשכו ההליכים של פרישה מרצון של עובדים ותיקים."
אתה עומד לקראת פרישה - איך אתה מסכם קדנציה של 5 שנים בתפקיד?
"אחרי שסגרנו את עיסקת הגז, אני עדיין רוצה להיות מעורב ביישום רפורמה במשק החשמל, ולדאוג לכך שהשינוי המבני בחברת החשמל ייעשה בצורה מבוקרת. אם ייקחו את 'חוק משק החשמל' שעבר בכנסת (ומציע לפצל את חברת החשמל ל17- חברות - ל.ב) ויישמו אותו כלשונו - זאת תהיה קטסטרופה. האוצר חייב להבין שלא תהיה רפורמה בלי הסכמת העובדים. או שתהיה רפורמה בהסכמה - או שלא תהיה רפורמה בכלל."
נא להמתין לטעינת התגובות
