ההתנתקות והכלכלה: איך זה יראה ביום שאחרי
הצלחת ההתנתקות עדיין לא מבטיחה לנו פריחה כלכלית. שקט מהטרור הפלשתיני ומהפוליטיקה הישראלית אחראים גם לזה. שני תסריטים - אופטימי ופסימי - על מה שיקרה לכלכלה הישראלית אחרי ההתנתקות
לתסריטים של מה יקרה בעקבות ההתנתקות יתייחסו בהרחבה מספר מוסדות בישראל, ביניהם בנק ישראל. כולם רואים את התרחיש שבדרך כתלות במה שנקרא גורמים אקסוגניים (כלומר שאינם ניתנים להשפעה ע"י הפעילות הכלכלית במשק) – התנהלות הפלשתינים, והיציבות הפוליטית בישראל. שני הגורמים הללו קשורים, בגדול, לכל מה שעבר על הכלכלה הישראלית מאז קום המדינה.
לכן הדרך להתייחס לתוצאה הכלכלית של ההתנתקות היא בניית תסריטים – אופטימי ופסימי. שניהם כמובן מקבלים כנתון את האפיונים הקשורים לטרור הפלשתיני ולפוליטיקה הישראלית. שני התסריטים להלן הם מקרי "קיצון". שניהם אינם סבירים באותה מידה. מה שיקרה סביר להניח, זה כמו תמיד, איפה שהוא באמצע.
התרחיש "הטוב", מדבר על הצלחת ההתנתקות בקנה מידה בטחוני-מדיני. הפלשתינים מגיבים בשמחה למהלך הישראלי. החמאס מזכיר שהמלחמה היא אומנם על כל ישראל, אך נענה לציבור הפלשתיני שמעוניין לנסות דרך חיים נורמלית יותר, ושומר על שקט יחסי. אומות העולם מתגייסות לטובת המהלך ותורמות מיליארדי דולרים על מנת לעזור בשיקום הכלכלה הפלשתינית בעזה.
בישראל, כמובן, הקרקע הפוליטית בוערת. מפלגת העבודה פורשת כבר בחודש אוקטובר, עם תחילת מושב החורף של הכנסת, מהקואליציה. סיעות הימין לא מחכות כל כך הרבה ומוכנות כבר מבעוד יום עם הצעות אי אמון בממשלה. גם לסיעות החרדיות לא חסרות תלונות והממשלה נופלת לקראת סוף השנה כאשר הבחירות נקבעות לחצי הראשון של 2006.
במישור הכלכלי הבינלאומי נראה כי הזעזוע הפוליטי בישראל לא עושה רושם על אף אחד. הערכות בעולם הן כי כל ממשלה שתקום בישראל לאחר הבחירות תהיה חייבת להמשיך בתהליך השלום על הפלשתיניים. התבטאויות של פוליטיקאים מהימים לא משאירות מקום לספק כי השקט בעקבות היציאה מעזה מעודד את ישראל לוויתורים נוספים כבר בזמן הקרוב.
חברות הדירוג והאנליסטים סביב העולם מעלים כבר בספטמבר את דירוג האשראי של ישראל (כיום עומד על A-). ביקור של משלחת אנליסטים מסטנדרד אנד פורס בארץ מספק דוח מחמיא על פעילות הכלכלה המקומית. כתוצאה, מתחזק השקל וחוזר לנוע במרווח שכבר כמעט הספקנו לשכוח – 4.4 שקלים עד 4.45 שקלים. הריבית בארה"ב אומנם עוברת את זו הישראלית, אבל השקל ממשיך לשדר יציבות גם כאשר האנליסטים בארה"ב צופים ריבית של מעל ל-4% בסוף השנה על הדולר.
בבורסה מרגישים את משק כנפי ההיסטוריה. עליות השערים בעקבות העלאות הדירוג בעולם מוכיחות למשקיעים כי התקרה של ת"א 25 נמצאת הרבה מעבר לקו ה-700 נקודות. במסחר באים לידי ביטוי הכספים שזורמים לישראל.
השקל החזק מקל על הצריכה הפרטית של מוצרים בני קיימא מחו"ל, אבל גם ליצואנים אין תלונות. הייצוא ממשיך לגדול, כאשר היצואנים הישראלים מרגישים כיצד שווקי העולם חוזרים להיפתח בפניהם לאחר מספר שנים קשות. שוק הנדל"ן שהתקשה להתאושש בשנים האחרונות רושם לראשונה זינוק בביקושים, כאשר הביקוש למגורים באזורי הנגב והגליל ע"י המפונים מוביל את הביקושים. כמובן, שגם הריבית הנמוכה על המשכנאות מעודדת את הרכישות הגוברות.
למרות הדירוג, הייצוא ואווירה בכלל, החלק המרשים ביותר הוא התיירות. הענף המוכה, קם מהעפר פעם נוספת והופך עם תום השנה לאחד הענפים המובילים בישראל. כאשר שר התיירות אברהם הירשזון ושר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו, צפו 4 מיליון תיירים עד סוף העשור, הם לא ידעו עד כמה הם טעו. מספר התיירים זינק ברבעון האחרון של השנה והתקרב לראשונה מאז שנת 2000, לרמה של 2.4 מיליון תיירים בשנה. הערכות חדשות מדברות על מספרים שאפתנים בהרבה עד סוף העשור.
ההיי-טק הישראלי פורח. מספר החברות שנמכר מתחילת השנה מכפיל את עצמו ברבעון האחרון. מספר חברות ענק בתחום התוכנה והחומרה מביעות עניין בהקמת שלוחה בנגב, מתוך כוונה להעסיק גם פלשתינים וליהנות ממענק מיוחד בעקבות כך.
הזעזועים במישור הפוליטי לא פוגעים בתקציב. מסגרת התקציב נשמרת וההוצאות על ההתנתקות עומדות במסגרת שנקבעה. הפריחה בענפי התיירות והייצוא מורידים את האבטלה לראשונה מזה 5 שנים לרמה של כ-8.5%, כאשר האוצר משנה הערכות וצופה כי כבר ב-2006 תרד רמת האבטלה במשק לפחות מ-8%. במקביל, מזנקות הכנסות המדינה ממסים מעל ומעבר לציפיות המוקדמות ואת העודפים בוחרת הממשלה לנצל על מנת להוריד מסים (בכל זאת שנת בחירות).
כבר בספטמבר מסתבר כי אומנם ההתנתקות הצליחה, אך הטרור רחוק מלהיפסק. התחזיות השחורות על טילים באשקלון אמנם לא מתקיימות, אך בשדרות ממשיכים ליפול קסאמים. ישראל מאיימת בתגובה חריפה אך התנגדות ארה"ב והבטחות הרשות הפלשתינית גורמים לישראל להבליג פעם אחרי פעם. לאחר פיגוע נוסף בבאר שבע קצה סבלנותו של ראש הממשלה ולראשונה מאז ההתנתקות חוזרים מסוקי חיל האוויר לתקוף מפקדת חמאס באזור שפונה רק לפני מספר חודשים.
הממשלה ישראלית לא מחזיקה הרבה מעמד. עם תחילת מושב החורף מעלות סיעות הימין הצעות אי אמון, והשמאל, על רקע פגיעה בתהליך השלום כהגדרתו, עוזר להפלת הממשלה. הבחירות החדשות נקבעות כבר בפברואר 2006.
אנליסטים מחברות הדירוג שמגיעים לארץ מוציאים דוח שאומנם מחמיא לכלכלה המקומית אבל אינו חד משמעי. הדירוג אינו יורד, אך ענן כבד של סימן שאלה ניצב מעל הדוחות שנכתבים על הכלכלה הישראלית כבר בסתיו. הבורסה והשקל היא הראשונה להיפגע. האופטימיות בתקופת ההתנתקות נעלמת ואיתה גם המשקיעים. המדדים המובילים צונחים במשך שבוע שלם לאחר דוח של בנק השקעות בינלאומי גדול המטיל ספק ביכולתה של ישראל לשמור על מסגרת הגירעון לנוכח ההתפתחויות הביטחוניות.
גם השקל לא נשאר אדיש. הריבית הגבוהה בארה"ב והדולר המטפס מחייבים את בנק ישראל להעלות ריבית מוקדם מהצפוי. כבר באוקטובר עולה הריבית בשיעור חד של 0.5%, על מנת לעבור את רמת הריבית בארה"ב ולנסות ולשמור על ערך השקל מול הדולר הדוהר. שוק האג"ח הממשלתי ניכרים הזעזועים. תשואות האג"ח השקלי (ה"שחר") מטפסות לנוכח הבריחה של המשקיעים מכל מה ששמה של ישראל חתום עליו. בפעם ראשונה מאז אמצע 2003 מתקשה הממשלה לגייס כספים בעולם בריבית סבירה, עקב פרמיית הסיכון המטפסת של המשק הישראלי. בסוף 2005 נאלץ משרד האוצר לחזור ולפנות לשוק המקומי, מה שכמעט נמנע ממנו בשנה האחרונה.
הכלכלה המתדרדרת לא עוצרת את תאוות השלטון. רגע לפני שהממשלה נועלת את תקופת כהונתה לא מצליחים אנשי האוצר למנוע את חלוקת ההטבות ל"אוכלוסיות יעד" הרלוונטיות לבחירות הקרבות. ההקצבה הנדיבה נעשית אומנם על חשבון תקציב 2006, אך המשמעות ברורה – חריגה מהתקציב עוד לפני ששנת התקציב יצאה לדרך. סטנלי פישר, שאיים במשך השנה האחרונה בכל הזדמנות שלא לחרוג מהמשמעת התקציבית, מכנס מסיבת עיתונאים מיוחדת. במקביל להודעה על העלאת הריבית באופן חריג, על מנת לעצור את המשקיעים הבורחים, מצהיר כי הפוליטיקאים המקומיים גרועים מאלו בהם נתקל במדינות העולם השלישי.
בינתיים שווקי העולם נחסמים בפני היצואנים. השקל הנחלש אומנם הופך את התחרות שלהם בעולם לקלה יותר, אך בארגונים הכלכליים מתגברות הקריאות לפתוח במהלך כולל לשלום על מנת לשפר את יחס העולם כלפי הסוחרים הישראלים. התיירות לא מצליחה להתאושש. התמונות המשודרות בעולם של ישראל תוקפת בעזה עושות את שלהם. הביקוש היורד לתוצר הישראלי והפדיון הנמוך במגזר העיסקי, משפיעים מידית על נתוני האבטלה: לאחר שעמדה על רמה של 9.1% בחצי השנה הראשונה עולה לקראת סוף השנה לסביבות ה-10%. נקודת אור אחת בנושא זה מגיעה מהביקוש הגובר לאנשי אבטחה עקב החששות מהפיגועים.
תקציב 2006, שאומנם נסגר בהסכמת הממשלה לקיצוץ של כ-600 מיליון שקל בתקציב הביטחון, עומד בפני הכרעה מחודשת. משרד הביטחון דורש להפחית את הקיצוץ בעקבות המצב הביטחוני והחששות מפעילות החמאס בשנה הבאה. "אבל מאיפה ניקח את הכסף?" שואל שר האוצר בייאוש. בסרקזם אופייני מציע שר החקלאות ישראל כץ לשלוח את המתנחלים המפונים מאתר הקראווילות חזרה לגוש קטיף. כך, לדבריו, "גם נשמור על הביטחון וגם נמלא קצת את הקופה הריקה ע"י מכירת הקראווילות".
נא להמתין לטעינת התגובות
