דברים שרואים מקן
חרושת השמועות שגעשה בחודשים האחרונים סביב מינוי הממונה על ההגבלים העסקיים לא הסתיימה עם ההחלטה למנות את רונית קן לתפקיד. ההחלטה הולידה מיד מסכת חדשה של שמועות: טענו שהיא חסרת כישורים לתפקיד, שאינה משפטנית, שהמכרז נתפר למידותיה על-ידי אולמרט, שהיא רגשנית מדי, שהיא סלחנית מדי. רונית מורגנשטרן משרטטת את דיוקנה של הכוכבת העולה בשמי התמ"ת, שבינתיים מסרבת להגיב לכל מבקריה - ומגיעה למסקנה שקן עוד עשויה להוכיח, שהיא יותר גבר מכל הממונים שקדמו לה
האשימו אותה בכך שאינה עומדת בתנאי הסף, אף ש-5 חברי ועדת האיתור שהמליצו עליה חשבו שהיא כן עומדת בתנאים - ממש כמו שאר המועמדים; טענו שהמכרז היה תפור, אף שלפחות עד השלב שבו בחר בה אולמרט המליצו עליה חברי ועדה מכובדים, שקשה לחשוד בהיותם בני-חסות שלו; טענו שהיא לא היתה בין האנשים שעליהם המליצה הוועדה, וכי שמה נוסף כמועמדת רביעית בלחצו של אולמרט; העמידו בספק את כישוריה, טענו שאינה משפטנית ולכן סמכויותיה יקוצצו בהתאם, למשל בתחום ההעמדה לדין; כינו אותה'מקורבת' לשר אולמרט, ורמזו שזו הסיבה היחידה לכך שזכתה בתפקיד; טענו שהיא רגשנית וסלחנית מדי, ולכן אינה מתאימה למעמד הרם.
קן עצמה מעדיפה כרגע לא להגיב, אך מקורבים לה אמרו כי הביעה שאט-נפש מהביקורות, וכי אולי תגיב בשלב מאוחר יותר. היא גם טענה בתוקף שהמכרז לא היה תפור, וכי היא משוכנעת שהשר אולמרט בחר בה משום שהיתה המועמדת הטובה ביותר ובעלת הניסיון הניהולי הרב ביותר, וכי היא יודעת לבטח שהיתה בין 3 המומלצים של ועדת האיתור, וכי המומלץ הרביעי - שלגביו היתה התלבטות - היה אחד המועמדים האחרים, ולא היא.
אותם מקורבים סבורים שאולמרט או מנכ"ל משרד התמ"ת, רענן דינור - שעמד בראש ועדת האיתור-צריכים היו לפזר את הערפל סביב המינוי, אך העדיפו להתעלם מהמצב. עם זאת, בשיחות לא רשמיות הם טוענים, לדברי מקורביה,
מקורבים לאולמרט אמרו לעסקים, כי ביקשו ממנו לצאת להגנת קן ולפחות להדוף את השמועות על כך שהיתה הרביעית בין המועמדים, שהוספה לאחר לחצים מצדו, אך לדבריהם, השר טען כי בכך הוא עלול לפגוע במועמד אחר.
התגובה הרשמית של נציבות שירות המדינה, שהנציב שלה, שמואל הולנדר, היה בין 5 חברי ועדת האיתור, אומרת: "לא היה מצב של 3 מומלצים ועוד מומלץ רביעי שנוסף בכוח. הסיבה לכך שהועברו לשר 4 שמות - שלא דורגו לפי סדר עדיפות - נובעת מהתפלגות קולות חברי הוועדה, שיצרה מצב שבו 4 מועמדים נהנו מרוב קולות. הוועדה לא היתה מוגבלת להמליץ על 3 שמות, ויכלה להמליץ גם על 5".
מה שצרם בכל התהליך היה העובדה שרונית קן היתה מועמדת בטוחה לתפקיד כבר לפני שבועיים - עובדה שנחשפה לראשונה בעסקים - ולכן נוצרה התחושה שהמכרז תפור.
גורם בכיר מתחום ההגבלים העסקיים: "הרי קן אינה חברה של אולמרט מהמפלגה ולא קרובת משפחה שלו. הוא הכיר אותה במסגרת עבודתו כשר התמ"ת, ולכן איך אפשר להאשים אותם בכך שהמכרז תפור? הרי בוועדה ישבו 5 אנשים מכובדים, כולל ממונה לשעבר (יורם טורבוביץ'-ר.מ), ואיך אפשר להאשים אותם שהם'שפוטים' של אולמרט? הם העבירו 4 שמות, ואולמרט בחר בה".
אז מה הריץ את קן לתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים? אולמרט דאג לפני כ-3 חודשים לאשר בממשלה את שינוי הקריטריונים לתפקיד, שכן עד אותה עת היה הממונה חייב להיות משפטן, ואפילו כזה שכשיר להתמנות לשופט מחוזי. על-פי הצעת אולמרט, שאותה אישרה הממשלה, הממונה יכול להיות כלכלן ולא רק משפטן. אגב, הקריטריונים אינם מעוגנים בחוק ההגבלים העסקיים, אלא היו מאז ומעולם במעמד של החלטת ממשלה.
את השינוי בקריטריונים דאג אולמרט להשיג, כנראה, כדי לאפשר את מינויה של מועמדת אחרת שגם היא אינה משפטנית, הכלכלנית ד"ר ליאורה מרידור, יו"ר בזק בינלאומי בעבר ומנהלת המחקר בבנק ישראל. מרידור לא הגישה לבסוף את מועמדותה בשל ניגוד עניינים אפשרי, לאור העובדה שבנה, עו"ד מתן מרידור, מועסק במשרד עו"ד צבי אגמון, הנחשב אחד המובילים בתחום ההגבלים העסקיים.
אולמרט, העוסק גם בשינוי חוק ההגבלים העסקיים ואף מינה ועדה בראשות פרופ' זוהר גושן, המגבשת את השינוי, הודיע עם הקמתה: "לאחר למעלה מ-10 שנים התעורר צורך חיוני לבחון מחדש אם מתכונת האכיפה תואמת את התנאים והמציאות של משק מודרני וכלכלה גלובלית. בנוסף, מתעורר צורך ליישב החלטות סותרות שנתנו בתי-המשפט, דבר שהכניס אי-ודאות רבה לפעילותן של החברות במשק".
אולמרט - שנאלץ לשמוע תלונות רבות מצד בכירי המגזר העסקי, על כך שרשות ההגבלים העסקיים אינה פועלת מספיק מתוך הסתכלות גלובלית על צורכי המשק הישראלי, ומסתפקת בראייה צרה של פן התחרות בתוך המשק המקומי - החליט בצדק, גם לדעת מומחים בתחום ההגבלים העסקיים, כי צריך להגמיש את החוק ולשנותו בהתאם. ולשם כך גם התאים יותר כלכלן, שמסוגל לראות מטרה זו ביתר קלות מאשר משפטן.
כשמרידור הסירה את מועמדותה, פתח אולמרט את ההתמודדות גם לרואי-חשבון והזמין מועמדים נוספים להצטרף - כאלה שנמנעו אולי מלהגיש את מועמדותם כל עוד היא היתה בתמונה. באותה עת כבר שימש אולמרט במינוי זמני כשר האוצר, עם הפנים למינוי של קבע, וכבר היה ברור כי מי שימונה לשר התמ"ת הוא הח"כ רוני בר-און.
יודעי דבר מסביבת העבודה של קן בתמ"ת טוענים, כי בעקבות יחסיה הלא-טובים עם בינה בר-און, רעייתו של רוני בר-און המכהנת כמנכ"ל הרשות לפיתוח תעשייתי וכפופה לרונית קן בתמ"ת - הבינה קן שקידומה במשרד ייעצר, וכי התפקיד היוקרתי של הממונה על ההגבלים העסקיים עשוי להתאים לה מאוד.
על האינטליגנציה של קן אין עוררין, וגם לא על האמביציה שלה. לאחר שהתייעצה עם אולמרט ועם דינור - שניים שמעריכים מאוד את יכולותיה - אחרי שהם דרבנו אותה להגיש את מועמדותה, ולאחר שהיא השתכנעה שסיכוייה טובים ביותר בתמיכתם, היא אכן הגישה את מועמדותה.
אולמרט בחר את קן מתוך 4 המועמדים שוועדת האיתור ציינה, ואלה נבחרו מבין 30 מועמדים שניגשו ומתוך 12 שהוועדה ראיינה. חברי הוועדה היו דינור עצמו - שעמד בראשה; ד"ר טורבוביץ' - הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים; הולנדר - נציב שירות המדינה; פרופ' גושן - מומחה למשפט מסחרי ולהגבלים עסקיים מהקריה האקדמית קריית-אונו; ועו"ד טנה שפניץ-לשעבר המשנה ליועץ המשפטי.
בין המועמדים היו 2 כלכלנים - קן עצמה וד"ר אסף כהן, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, ו-2 עורכי-דין - עו"ד מיכל הלפרין, היועצת המשפטית של רשות ההגבלים העסקיים, ומהמגזר הפרטי עו"ד ניר אפשטיין מליהמן ברדרס.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בירך על הבחירה בקן: "לרונית קן יש היכרות קרובה מאוד עם המגזר העסקי ועם המשק הישראלי. יש לה גם היכרות מעמיקה עם הכלכלה העולמית, וזה פן חשוב ומרענן מבחינת הממונה על ההגבלים העסקיים. אני משוכנע שהיא תהיה ממונה טובה ומתקדמת מאוד".
גורמים בקהילה המשפטית טענו מנגד, כי הברכות שברוש מרעיף על קן מובנות מאליהן: "עכשיו יהיה מבול של בקשות למיזוגים, שדרור שטרום, הממונה היוצא, סירב להן, וקן תהיה סלחנית יותר. זו טעות למנות אדם שאינו משפטן ואינו בעל חשיבה משפטית לראש רשות ההגבלים העסקיים".
תגובה מעניינת מספק דווקא ד"ר דוד תדמור, הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, עו"ד מומחה בתחום ההגבלים העסקיים: "אין קדושה דווקא בהכשרה משפטית לתפקיד. גם בעולם יש ממונים על הגבלים עסקיים שהם כלכלנים ולא משפטנים, וחלקם מוצלחים ביותר. יותר מזה, יכול להיות כלכלן שהוא ממונה מוצלח, ועו"ד שהוא ממונה לא מוצלח לתפקיד הזה. הכישורים החשובים יותר הם יושר, אמינות, שיקול דעת, הבנת המשק הישראלי-ושכל ישר".
קן נחשבת אישה חכמה, חריפה ותקיפה, לצד היותה נעימת הליכות. המצדדים בה טוענים שכישוריה יאפשרו לה להתמודד בקלות עם הדקויות המשפטיות, וכי תמיד תוכל להישען על צוות המשפטנים של הרשות. חלקם גם מזכירים כי תפקיד הממונה - שמציב את המכהן בו מול טייקוני המשק ובחזית חסימת המונופולים - בהחלט מצריך 'ביצים'. אז אולי דווקא לרונית קן, הם אומרים, יהיו ביצים גדולות יותר מאשר לקודמיה הגברים?
נא להמתין לטעינת התגובות
