אני ראשון, יא קאזאה!
באוסטרליה תבעו את קאזאה, שהפתיעה וחסמה את המשתמשים האוסטרלים. עו"ד איתי לשם מתל-אביב טוען: זה בכלל היה רעיון שלי. גנבו לי
מי שהגה את הפתרון היצירתי הוא איתי לשם (33), עו"ד מתל-אביב העוסק בתקשורת ואינטרנט. לטענתו, העביר את הרעיון הזה לשרמן, והחברה השתמשה בו מבלי לתת קרדיט. בשרמן מודים שקיבלו אימייל מלשם, אבל מתעקשים שהוא לא המקור לפתרון הזה.
לשם, ממשרד משה צ. נאמן, בן ארצי ושות', סיפר ל-NRG: "כשקראתי את צו השופט ואת המאמרים שפורסמו בעיתונות העולמית על הנושא, עלה לי רעיון שיאפשר לקאזאה לבחור באפשרות שלישית שלא התייחסו אליה כלל, והיא ששרמן נטוורקס תגרום לקאזאה לסנן גולשים אוסטרלים במקום לסנן תכנים".

בסוף נובמבר התקבל צו במשפט שניהלה ARIA (התאחדות תעשיית ההקלטות האוסטרלית) נגד שרמן נטוורקס. השופט הפדרלי מוריי ווילקוקס פסק כי שרמן חייבת לפעול לסינון תכנים מוגנים בזכויות יוצרים, בפילטר שיתעדכן מדי שבועיים, או לסגור את קאזאה. זאת, עד הערעור של שרמן בתביעה בפברואר 2006.
שרמן, כאמור,

לשם פרסם את הרעיון באוקטובר 2005, בפורום אתר חדשות שיתוף הקבצים Slyck, למחרת הוצאת הצו שלח אותו באימייל לשרמן. "לא קיבלתי כל התייחסות למייל שלי, ולכן הנחתי אחת מהשניים: או שהרעיון לא טוב מסיבה שאינה ברורה לי או ששרמן נטוורקס החליטה ליישם את הרעיון ולהתעלם כליל ממני", הוא מספר.
במועד האחרון ליישום הצו, הופתע לשם לקרוא על יישום הרעיון על ידי החברה. "אני קורא בעיתונות ואף רואה באתר של קאזאה שהם יישמו את הרעיון כפי שציינתי, וזאת אף בניגוד לצו שהם קיבלו מהשופט אשר ציין רק שתי אפשרויות העומדות בפניהם. העיתונות שהתעסקה בנושא די הופתעה מהמהלך של קאזאה, מאחר והוא היה מאוד לא צפוי ובניגוד לצו בית המשפט. כמובן שקאזאה, בכל מהלך ההתדיינויות עם בית המשפט, לא העלתה את האפשרות אשר יישמה בפועל ועל כן ההפתעה".
בשרמן אומרים שלא היתה שום הפתעה: "הוראה 4 [של הפסיקה] היתה גלויה לכל אחד מאז התקבלה ההחלטה ב-5 בספטמבר", הגיבו בשרמן לפרסום על טענותיו של עו"ד לשם בעיתון האוסטרלי סידני מורנינג הראלד. לדברי לשם, "הם, וגם אף אחד אחר, מסתבר, לא העלה את הרעיון הזה. אף אחד לא עשה את הקפיצה הלוגית הזאת מהוראה 4 לפתרון. הצו זה לא משהו שהשופט בצורה קפריזית קבע פתאום – היו חודשים של התדיינויות. הם היו יכולים בכל שלב להגיד לשופט: 'תשמע, יש לנו רעיון יותר טוב מלעשות סינון תוכן, אולי גם סינון משתמשים באוסטרליה עוזר'. אתה לא מקבל צו כדי להפר אותו, והם הפרו אותו עם הרעיון החדש הזה".
מי שבוודאי הופתע מהצעד של שרמן היתה ARIA: לא רק ששרמן לא רמזה שתבחר בפתרון הזה, אלא אף הציעה בדיון עם ARIA להכניס פתרון מתוחכם יותר מסינון מילות מפתח – טכנולוגיה המכונה "טביעת אצבע קולית". ARIA רואה בהחלטה של שרמן לא לסנן ולא לסגור את התוכנה כליל הפרה של החלטת בית המשפט.
לשם, מה אתה רוצה משרמן?
"לא ביקשתי כלום. כרגע אני רוצה שיכירו בעובדה שהם קיבלו את הרעיון ממני".
אבל ברגע שהם מודים, אתה יכול להגיד "תשלמו לי".
"אני לא מכיר את החוק באוסטרליה, אני לא יודע אם מבחינה משפטית, ברגע שהם מודים שהרעיון שלי אוטומטית הם חייבים לשלם לי. יכול להיות שלא. אבל כרגע, אני רוצה הכרה. אם בעקבות זה יהיה כסף, זה משהו אחר. אבל לא עשיתי את זה בגלל כסף, עשיתי את זה כי נראה לי שהיה שם פתרון מאוד פשוט לבעיה מאוד רצינית של חברה. אני מאמין בחופש המידע באינטרנט, לא חושב שצריך להגביל את חופש המידע באיזושהי דרך, וזה כולל לא להגביל תוכנות שיתוף קבצים. אני שלחתי את הרעיון לשרמן נטוורקס לאו דווקא בגלל סימפטיה מיוחדת לקאזאה, אלא בגלל שאם היא הייתה נסגרת, זה היה נותן מוטיבציה לתאגידי המוזיקה להיכנס משפטית בשאר התוכנות – כך שעדיף לא להפסיד אף קרב משפטי בנושא".
לשם מודה שאינו יודע אם הפתרון שהציע שווה משהו: "אני לא מבין בחוק האוסטרלי ולא בטוח כלל שהרעיון יציל את קאזאה. קאזאה סבורה שכן, אבל חברות המוזיקה טוענות כי הדבר לא יעזור לה, ולכן כולנו נצטרך לחכות להליך של בית המשפט שאמור להתנהל בפברואר על מנת לדעת אם הרעיון כלל אפקטיבי".
בתגובה לטענותיו מסרה שרמן: "עורך הדין הזה שלח אימייל לג'ולי פנוויק מ[חברת היחצנות של שרמן] ICON Communications. שרמן נטוורקס בשום אופן לא קיבלה את הרעיון הזה מעורך הדין הזה. [...] שרמן מחזיקה עורכי דין מהמדרגה הראשונה בהקשר להיבטים השונים של עסקיה. היא לעולם לא מעודדת עצות בלתי-קרואות, ובוודאי שלא מחזיקה עורכי דין בישראל". לשם מכנה את ההכחשה הזאת "תגובה נורמלית של חברה שלא רוצה להודות".
על העלבון שהטיחה בו – "אם מישהו חושב שחברה כלשהי תתייחס לעצה לא-קרואה, יש לו בורג רופף" – הוא אומר: "העלבון אולי נראה כאילו כוון אלי ישירות, אולם לדעתי הכוונה של שרמן היתה להרתיע עיתונאים מלהתעמק בנושא. אני בכל מקרה לא נפגעתי, זה היה אפילו די מצחיק".