החיים 2.0
מארק הדלנד, יזם-הבית של או'ריילי מדיה, מדבר על ווב 2.0. "שיתוף מידע שנוצר על ידי המשתמשים משנה את הדינמיקה של שווקים וקבוצות חברתיות. כמובן שיש לזה גם צד אפל במיוחד". ראיון השבוע
יש אינספור הגדרות לווב 2.0. מה ההגדרה שלך? ומה הדברים שאינם ווב 2.0, אבל מכונים כך כדי לרכוב על הבאז?
"אני חושב על ווב 2.0 כעל תנועה פוליטית יותר מאשר אזור מוגדר בצורה חדה. כמו תנועה, הפלטפורמות או הסוגיות או המנהיגים עשויים להשתנות עם הזמן, או במהירות גדולה. וכמו תנועה, אנשים שיקבלו גל-תמיכה ינסו לעטוף את עצמם באנרגיה של התנועה. בתנאים האלה, אין טעם להגיד מה נמצא בתוך התחום הזה ומה לא".
"עם זאת, יש אמונות פוליטיות מסוימות שמחברות אנשים תחת כרזת הווב 2.0: ממשקים פתוחים, מידע שהמשתמשים תורמים, פיתוח ושחרור מהירים של שירותי-רשת, ריבוי ממשקים ופיצ'רים מקושרי-בלוג. כל חברה שיש לה אחד מהדברים האלה (וכמעט כל חברת ווב יכולה לטעון שיש לה לפחות אחד), יכולה להגיד שהיא ווב 2.0. כשלעצמי, אני מאמין שבחברות הכי חדשניות, מרבית הדברים הללו, אם לא כולם, מובנים לתוך האפליקציות שלהם, או שהן לוקחות אחד או יותר מהדברים הללו ומרחיבות אותם בדרכים מעניינות".
"הופתעתי לראות כמה חברות גדולות ובכירים בחברות מדיה – סקוט קוק מ-Intuit, בארי דילר ואחרים – באו לדבר בכנס הווב של או'ריילי השנה. נראה לי שחלק מחברות ה-2.0 האלה הן האנטיתזה של העקרונות שמגדירים את התנועה, ואני חשדן בנוגע לעניין שלהן בה".
יש לך תואר מעניין באו'ריילי מדיה. מה הגדרת התפקיד שלך? מה עושה יזם-בית?
"התואר יזם-הבית מגיע מעולם הון הסיכון. בדרך כלל הוא מתייחס ליזם שבעבר הכניס לחברה כסף, ולא בטוח מה לעשות הלאה. קרנות הון סיכון מעסיקות לפעמים אנשים 'בתוך הבית', כך שיוכלו לשמוע אילו סטארטאפים חדשים נולדים, לפגוש חלק מההשקעות החדשות של הקרן, ולהצטרף לחברה שהקרן מממנת, או להקים חברה חדשה מתוך הבנה שהקרן תקבל זכות סירוב ראשונה להשקיע בה".
"כשאני נכנסתי, לאו'ריילי לא היתה זרוע הון סיכון, אבל היא השקיעה בהרבה
"תפקידי בחברה מתחלק בעיקר בין סיוע לזרוע הון הסיכון, זיהוי ובחינה של השקעות אפשריות, ולהיות 'יזם', שעוזר להריץ פרויקטים ועסקים חדשים בתוך החברה. עזרתי להשיק מספר אתרי אינטרנט, דחפתי ליצירת כנסים חדשים ועבדתי על תוכנית למו"לות מקוונות ועסקים חדשים אחרים".
אתה מכיר את סצינת האינטרנט וההייטק הישראלית?
"אני לא ממש מכיר את הסטארטאפים הישראליים הנוכחיים, אבל מקווה לתקן זאת בביקור שלי. עבדתי בסטארטאפים עם מספר ישראלים שהיגרו לארה"ב, וגיליתי שהישראלים, ובמיוחד אלו שאומנו על ידי הצבא הישראלי, מפתחים אגרסיביים בקליבר גבוה מאוד, ולכן, כמו אמריקאים רבים, אני חושב שחברות ישראליות הן מועמדות מובילות להשקעה".
השיעור שתעביר בכנס איגוד האינטרנט הישראלי הוא בנושא "אנטומיית שירותי-הרשת של ווב 2.0". תוכל להסביר?
"טים או'ריילי פרסם לאחרונה מאמר על ההגדרה שלו לווב 2.0, שהפך לאחד המסמכים המכוננים בנושא. אני לא מסכים עם כל מה שטים אומר, אבל אחד מהצדדים החזקים של החברה שלנו הוא שאנחנו נדרשים להשמיע כל אי-הסכמה שיש לנו, ולהתווכח על למה משהו הוא מדויק, או צריך להיות שונה. וזה מה שאעשה. בהינתן מה שאמרתי, המאמר הוא מסגרת מאוד שימושית, ואני אשתמש בו כנקודת פתיחה להרצאה על הרעיון והיווצרות המונח ווב 2.0. משם אפנה לדבר על כמה חברות ויישומים ספציפיים שמתאימים בבירור להגדרה של ווב 2.0, ואדבר על מה הופך אותם לכאלה.
"יש לי ניסיון אישי עם חלק מהחברות הללו, ואני מאמין שזה שימושי לדבר על אתרים וחברות כעל סיפורים – מה שאי אפשר לעשות אם רק מעלים את האתר בדפדפן – אז אעשה זאת איפה שאפשר: מה גורם להם לעבוד, איפה הם נכשלו, על אילו מהם אנחנו עדיין לא יודעים וכך הלאה. אני גם אסתכל על מספר נושאים ספציפיים שמאוזכרים הרבה בהקשר של חברת ווב 2.0 – בפרט על תוכן שמשתמשים תורמים ו-API-ים פתוחים. אני אסביר למה אני חושב שהם חשובים להצלחת סטארטאפים חדשים יותר, ואדגים איפה כל אחד מהם היה חזק במיוחד ביישום חדש".
תרצה לנסות ולחזות את הכיוון שבו הרשת צועדת?
"בשום פנים ואופן – אני מסכים עם אלה שאומרים שזו הדרך הכי טובה להיראות טיפשי! אם אני או מישהו אחר יכול היה לחזות את העתיד, החדשות לא היו כה מעניינות כפי שהן. הייתי אומר שעבורי, המאפיין הכי מעניין של תנועת הווב 2.0 היא הצמיחה של התוכן שתורמים המשתמשים. יישומי ווב ותיקים רבים נסובו סביב מקורות 'מוסמכים' – עיתונים מוכרים, מפות GIS קיימות, מדריכי טלפונים או ספרים בקטלוגים מודפסים – והפיכתם לנגישים אונליין. אני אוהב את היישומים שלוקחים ידע אינדיבידואלי של משתמש והופכים אותו לזמין בצורה קולקטיבית. כמה אתרים, כמו fatwallet.com (קבוצת דיון אמריקאית על קופונים), הופכים את מאזן הכוח בין הקמעונאים לבין הצרכנים, דבר שיש לו לדעתי השלכות עצומות. שיתוף מידע שנוצר על ידי המשתמשים באתרים רבים משנה את הדינמיקה של שווקים וקבוצות חברתיות".
"כמובן שיש לזה גם צד אפל במיוחד. גישה אוניברסלית למידע אינדיבידואלי יכולה לגרום לא פחות נזקים לפרטיוּת מאשר לספק רווחים צרכניים, ואולי יותר. בנאום המרכזי שלי בכנס הקוד הפתוח האירופי באוקטובר האחרון, טענתי שאנשים צריכים לאמץ טכניקות הגנה עצמית לשם 'הגנה על הפרטיות מפני העתיד'. יש לי חששות גדולים שהפרט עלול להפסיד זכויות באותה מידה שהוא מרוויח במודל החדש הזה, ואולי יותר. אני מקווה שאני טועה".
נא להמתין לטעינת התגובות
