המוח הישראלי ממציא לנו פטנטים
מצלילה בלי בלוני חמצן עד דלק מימן למכוניות, מחומר המיגון החזק בעולם עד טיפול מהפכני במחלות לב, מחיפוש קולי באינטרנט עד מחמם מיטה נייד. נא להכיר: 15 הפטנטים הישראליים המבטיחים ביותר של השנה
הידע הישראלי הוא מגוון, פורץ גבולות ובעל מעוף, והפטנטים המופלאים שנרשמו כאן השנה נוגעים כמעט בכל תחום שאפשר להעלות על הדעת. חלק מההמצאות ממש ישפיעו על החיים של כולנו: הן יעשירו את האינטרנט, ישפרו את התקשורת הסלולרית, יקדמו את הרפואה והחקלאות, יביאו לפריצות דרך ביוטכנולוגיות, יגיעו אל מעמקי הים ואולי אפילו יתפסו את מקומן במכוניות שלנו.
מתוך הרשימה המכובדת של ההמצאות שהפיקו מיטב המוחות הישראליים, לא קל לשים את האצבע על המוצלחות מכולן - אלה שבאמת ישנו את חיינו. אבל בכל זאת, 15 מהן לכדו את תשומת לבנו כמעניינות ומבריקות במיוחד. הנה היכרות ראשונה איתן.
גלאי מטעני חבלה ושוקר חשמלי כאשר האדם המזוקן חלף בסמוך לכניסה לקניון, גלאי המתכות של המאבטח התחיל לצפצף. המאבטח ניגש אליו אך לא שלף את האקדח: הוא פשוט הושיט קדימה את ה"מגנושוקר" שלו, והעביר שוק חשמלי מהמם בגופו של החשוד. הפיגוע נמנע.
התסריט הזה עוד לא מיושם, אבל במציאות הישראלית הקשה שלנו מדובר באחת ההמצאות החשובות ביותר, כזאת שיכולה להציל חיי אדם ולסכל פיגועי טרור רבי-נפגעים. המגנושוקר, המצאתו של המתמטיקאי עמית ויסמן ושותפיו אדיר קאן (מהנדס חשמל) וצבי ירדני (מחברת ירדני אסושיאייטס האמריקנית), הוא שילוב בין מגנומטר – גלאי מתכות ידני שמפעיל כמעט כל מאבטח הניצב בכניסה למתחם ציבורי-לבין שוקר חשמלי.
הגדולה של המגנושוקר היא יכולתו לרחרח מטעני חבלה ממרחק: הגלאי מסוגל לזהות מטען או חגורת נפץ
מנוע לחיפוש קולי באינטרנט נא להכיר: המאסטרו. אין כאן כל קשר לתוכניתו של צביקה פיק, אלא לפיתוח מהפכני בכל מה שקשור לחיפוש מידע ברשת. מנוע החיפוש הזה – פרי פיתוח של צוות מאוניברסיטת בן-גוריון, הכולל את ד"ר מירב טייב-מימון, ליאור לימונד וד"ר ברכה שפירא – הופך את גוגל להרבה פחות מרשים.
הפיתוח הזה משלב בין רכיבי תוכנה קיימים בתחום אחזור המידע שבמחשב אישי רגיל לבין רכיבי תוכנה לזיהוי קול, ומספק דרך חדשה לחפש מידע באינטרנט – באמצעות פקודות קוליות של המשתמש. בעזרת מיקרופון ורמקול בלבד אפשר להעביר למנוע החיפוש שאילתה קולית המנוסחת כטקסט חופשי ללא מגבלה, והמערכת מחזירה רשימת תוצאות באמצעות דיבור. הפיתוח הוצג השנה במסגרת הכנס "פרויקטים הנדסיים", שקיימה האוניברסיטה בבאר-שבע.
ערפל בחדרי קירור לפירות וירקות לא פשוט לשמור על טריות של פירות וירקות, שממהרים להתרכך ולהירקב בתנאי אחסון לא מתאימים. פיתוח של חברת אופטיגייד (Optiguide) מיקנעם (ייעוץ: משרד רינהולד-כהן), שגם רשמה עליו פטנט, נועד לשמור על תפוחי האדמה ועל תוצרת חקלאית נוספת בתנאי טמפרטורה ולחות אופטימליים במהלך האחסון בקירור, לפני המשלוח לשווקים השונים.
המערכת החדשה מצוידת בחיישנים אופטיים, נשלטת על-ידי מחשב ומייצרת "ערפל יבש" – טיפות מיקרוניות של לחות שניתן לשלוט בהן, הניתזות על הירקות והפירות ושומרות על טריותם. נוסף על כך, ניתן להוסיף למערפל חומר ייחודי (פטנט של חברת פימי מריון מקיבוץ אלונים) למניעת איבוד משקל והתרככות מוקדמת של הפרי או הירק המאוחסן. מערכת ערפל אחרת פותחה גם לחממות (למניעת הופעת פטריות), ומערכת נוספת נועדה ליצירת לחות מבוקרת לתעשיות היין והכותנה ולמגדלי פטריות שמפיניון.
אוקסימטר ידני לחולי אסתמה הפיתוח הזה, שנרשם השנה כפטנט עולמי, מיועד לשימוש ביתי של חולי אסטמה שזקוקים למשאף, וגם לחולים במחלות אחרות של דרכי הנשימה. המטרה העיקרית: מניעת שימוש יתר במשאף, הנחשב למסוכן.
עד כה היתה רק מערכת מסורבלת בבתי-החולים, אבל המכשיר החדש מתלבש על האצבע ומדווח על צג דיגיטלי מהי רמת החמצן בדם ומהי מהירות הדופק. כך ניתן לדעת מתי יש צורך במשאף, ולמעשה להפחית את השימוש בו בכ-50%. מאחורי הרעיון עומדים מהנדס האלקטרוניקה ישראל סרוסי ופרופסור ארתור אידלמן.
שוטרים מצוידים באפודי מגן בלתי חדירים לירי, חיילים חבושי קסדות חסינות אש, כלי רכב משוריינים במידה שלא הכרנו - כל אלה יכולים להיות חלק בלתי נפרד מכוחות הביטחון בשנים הקרובות בזכות פיתוח ישראלי: חומר המיגון החזק ביותר בעולם.
החומר הזה הוא פרי פיתוח של חברת אפ-ננו מטריאלס (ApNano Materials) מפארק המדע וההייטק ברחובות, והוא מתבסס על מחקרי הקבוצה של פרופסור רשף טנא ממכון ויצמן וד"ר מנחם גנוט.
זו ננו-טכנולוגיה במיטבה: כתב-העת המדעי בתחום החומרים המתקדמים דיווח, כי החומר הזה מורכב מחלקיקים כדוריים קטנטנים (גודל כל כדורית הוא אלפית משערת האדם), העשויים ממתכות ייחודיות שפותחו בישראל ובולמות גלי הלם והדף פי 5 טוב יותר מפלדה-ולפחות פי 2 מכל חומר חסין הדף אחר. באחד הניסויים עמד החומר היטב בפגיעתם של קליעים שנורו לעברו במהירות 15 קמ"ש (!) ובלחץ של 250 טונות לסמ"ר (שווה ערך להפעלת 4 קטרי דיזל על שטח בגודל ציפורן).
יחד עם הסרטן, מחלות לב הן גורם התמותה המשמעותי ביותר. הטכנולוגיה פורצת הדרך של חברת טרה-ויטה (Thera Vitae) מפארק המדע ברחובות, בראשות ד"ר ולנטין פולגה וצוותו, מעניקה טיפול מהפכני לחולים שלקו במחלת לב קשה – כאלה שצנתור או ניתוח מעקפים כבר לא יעזרו להם.
החברה פיתחה מערכת המייצרת בתהליך מעבדתי מיוחד תאי גזע בוגרים מתוך דמו של החולה. התהליך הזה מגדיל את מספר התאים הללו וממיין אותם. לאחר מכן מוחזרים התאים אל גופו של החולה, הם מנצלים את מנגנוני הריפוי הטבעיים של הגוף ויוצרים כלי דם ורקמת שריר חדשים. החדרת התאים נעשית בצנתור או בהזרקה ישירה ללב הפגום. החידוש של תרה-ויטה כבר הוכתר כחלוץ מבטיח על-ידי הפורום הכלכלי העולמי.
הפיתוח הזה של חברת ביטבנד (BitBand) הנתנייתית זכה אף הוא להוקרת הפורום הכלכלי העולמי. הטכנולוגיה של החברה מעבירה שטפי וידיאו, קול ושידורי טלוויזיה על-פי דרישת הלקוח (Video On Demand) ב איכות גבוהה במיוחד – והכל על גבי הפס הרחב של האינטרנט. למעשה, זהו חלק ממהפכת ה-IPTV העומדת להתרגש עלינו: חיבור אמיתי בין הרשת לבין הטלוויזיה, המאפשר יכולת מדהימה של הצופה לשלוט בתכנים.
המשמעות של כל זה: בסופו של דבר לטלוויזיה שלנו תהיה יכולת של אינטרנט. כדי לעשות זאת, החברה פיתחה שרת ייחודי ותוכנה לניהול ולהפצה של תכנים, ואף רשמה עליהם פטנטים שהוגדרו כשיטות העתיד עבור ספקי הדור הבא של האינטרנט ושל שירותי הבידור הביתי, שיהיו תפורים אישית לטעמו של כל צופה.
תחום הניווט, המיפוי וניהול המיקום הוא אחד המתפתחים ביותר בעולם, וחברת טלמאפ מהרצליה ניצבת בפסגה בגאווה. כמו טרה-ויטה וביטבנד, גם היא זכתה בצל"ש של הפורום הכלכלי העולמי, בזכות פיתוחים מתקדמים בכל הנוגע למיפוי וניווט באמצעות מכשירים סלולריים.
בין השאר פיתחה טלמאפ את תוכנת הניווט המתקדמת "פולאריס", שבניגוד ל"דסטינייטור" הוותיקה לא זקוקה לזיכרון רב כדי לשמור את כל המפות במכשיר, אלא מורידה את המסלול המבוקש לסלולרי בהתאם לפקודת המשתמש.
הדמיה תלת-ממדית במבנה סגור המערכת הזולה של חברת EZ2CAD, שמבוססת על אולטרה-סאונד וגלי רדיו, מאפשרת לסוקר מקצועי להכין מודל תלת-ממדי של חדר סגור. מאחורי הרעיון של המהנדס חיים אש עומד הצורך להתגבר על הבעיות שמציבה מערכת ה-GPS בפני הסוקרים: מאחר שזאת מערכת המבוססת על לווינים, היא מוגבלת לשטח פתוח ולכן לא מסוגלת לפעול בתוך מבנה סגור.
בבסיס הטכנולוגיה של EZ2CAD עומד מכשיר ששמו Quick Surveyor, שמצויד בחיישנים זעירים, במכשיר אולטרה-סאונד ובמד-מרחק לייזר. בעזרת המערכת יכול מודד יחיד לקבל בזמן אמת ובעלות נמוכה מודל תלת-ממדי ממוחשב של החדר, שבעזרתו אפשר לתכנן שינויים בעיצוב הפנים.
פלאג לשיחות בינלאומיות בסלולרי הפטנט של חברת מובייל מקס (Mobile Max) הופך את ביצוע השיחות הבינלאומית מהסלולרי לא רק לקל במיוחד, אלא גם לזול ביותר. במקום לעבור את תהליך החיוג המפרך מחו"ל לישראל (או להפך) באמצעות כרטיסי חיוג שדורשים הקשה של סדרת מספרים ארוכה, אפשר לחבר לסלולרי את הפלאג של החברה ולחסוך מאמץ.
כל מה שצריך לעשות הוא לחייג את המספר בפורמט הישראלי הרגיל (אפשר גם מתוך ספר הטלפונים במכשיר), והפלאג עושה את השאר: הוא מזהה את מיקום המשתמש ואת יעד השיחה היוצאת, ומעביר את השיחה דרך ספק שיחות בינלאומי בתעריף זול, שמקצץ באופן משמעותי את החיוב על השיחה. המכשיר נחשף לראשונה השנה בלאס-וגאס.
זיכרון נייד בגודל כרטיס אשראי זיכרון נייד הוא כבר חלק בלתי נפרד מרשימת גאדג'טי החובה, אבל מה לעשות,הוא מכביד מעט על מחזיק המפתחות.לא היה הרבה יותר נוח לייצר אחד כזה בצורת כרטיס אשראי ולהכניס אותו לארנק, לצד כרטיס המועדון בסופרמרקט?
חברת וולטקס (Walletex), מתברר, כבר חשבה על זה ופיתחה זיכרון נייד בעובי מדהים של 1.9 מ"מ. זיכרון ה-USB שלה , שכבר זכה בצל"ש של האיגוד האירופי לאלקטרוניקה אישית (CE), נקרא "וולט-פלאש" והוא ידידותי לכל ארנק. נפח הזיכרון מתחיל ב-64 מגה-בייט ומגיע ל-2 ג'יגה-בייט, והשימוש בו זהה לכל זיכרון USB אחר – פשוט תוקעים אותו בשקע (הוא אפילו דו-צדדי - גם זה חידוש עולמי). ואם בטעות תפילו אותו לכוס תה רותח, לא יקרה לו כלום.
ההמצאה של שלמה סירקיס מירושלים (יעוץ: משרד וולף, ברגמן וגולר), כמו חלק גדול מהפטנטים הגדולים והחשובים בעולם, בכלל נולדה עקב תקלה ביתית: הסדין החשמלי של אשתו התלקח.
סירקיס החליט לייצר דגם חדש כדי שלאשתו יהיה חם בחורף. התוצאה: בעזרת קרן תנופה של המדען הראשי השתמש סירקיס בבד המיועד לאפודי מגן – בד אטום לחלוטין, שהמגע בו לא מעניק תחושה שמדובר בגומי. גוף החימום נמצא במארז שגודלו כחצי קופסת נעליים, ניתן להעביר אותו ממיטה למיטה, והוא מצויד בטיימר ובמפוח, כך שבשעה קבועה הוא יספק את החום הנדרש – אוויר חם, בטמפרטורה שתיקבע מראש, יוזרם מתחת למיטה דרך הבד המיוחד.
מהנדס המכונות אלון בודנר אוהב לצלול, אבל קצת נמאס לו לסחוב על הגב בלוני חמצן גדולים וכבדים. אז מה עושים? בודנר הגה רעיון מדהים והחל לשקוד על פיתוחו – מערכת צלילה מיוחדת, שמייצרת אוויר מהמים במשך זמן בלתי מוגבל, כמעט שהופכת את בלוני החמצן למיותרים לגמרי.
במידה מסוימת המערכת הזאת מחקה את מערכת הנשימה של הדג, היא פועלת גם בעומק 200 מטר – שבו אחוז החמצן במים נמוך במיוחד-והיא מגדילה משמעותית את זמן השהייה של הצוללן במעמקים. עד כה רק בצוללות גרעיניות היתה מערכת שמפרידה באופן כימי חמצן מהמים, והבעיה היא שהמערכת הזו זוללת אנרגיה רבה. הפטנט של בודנר מבוסס על חוק פיזיקלי העוסק בספיגה ובשחרור של גז מנוזל, והממציא כבר בנה אב-טיפוס בדרך לכיבוש עולם הצלילה. יחידת ההדגמה הראשונה בעולם תותקן בקיץ בתא מגורים תת-ימי באוסטרליה, וכבר עכשיו חברות בינלאומיות וחיל הים מגלים עניין בהמצאה.
מחירי הדלק כבר מזנקים לשמים, ובקרוב הנפט יעלה יותר מזהב. מספר כלי הרכב על כבישי העולם מטפס בקצב מסחרר, וזיהום האוויר גובר. אכן, שוק האנרגיה מתקרב לנקודת השבר, עתודות הנפט מידלדלות והעולם מחפש דרכים חדשות להפיק דלק ואנרגיה. לפרופסור אמנון יוגב ולמהנדס אלי גמזון יש תשובה.
ההמצאה של חברת אנג'יניואיטי (Engineuity) האשקלונית – שייסדו יוגב (שעבד בעבר במכון ויצמן) ומהנדס האווירונאוטיקה גמזון – נחשבת לפריצת דרך טכנולוגית גם ברמה העולמית, והיא באה לתת מענה לא רק לעלייה בביקוש לדלק, אלא גם לצורך לשמור על איכות הסביבה ולמנוע החמרה של אפקט החממה. המערכת שפיתחה החברה מפיקה מימן כתחליף לבנזין לרכב – והיא עושה זאת בתוך הרכב עצמו, באופן בטוח.
הרעיון מבוסס על שימוש בחוט מתכת (אלומיניום או מגנזיום), במים וביחידת הפקה המייצרת מימן וקיטור באופן רציף, תוך בקרה ושליטה בלחץ, בטמפרטורה ובהספק. אב-טיפוס למערכת כבר נמצא בשלבי בנייה, והמנוע שבו תשולב הטכנולוגיה הזאת יהיה מנוע רגיל, שיעבור התאמות מעטות בלבד לחידוש הזה. מערכת הדלק החדשה לא אמורה לפגוע בביצועי הרכב.
מדיית פרסום אינטראקטיבית תשכחו מפרסומות בטלוויזיה ובאינטרנט ומשלטי החוצות – הפרסומת המדליקה ביותר היא על המים. לא אמיתיים, אלא וירטואליים. לפיתוח הזה – שמאפשר לראות פרסומת, לוגו של חברה וכל תמונה אחרת כשהיא צפה על פני בריכה וירטואלית – אחראית חברת אייקליק (Eyeclick).
מערכת מיוחדת מקרינה את התוכן על כל משטח גדול, והתמונה נראית כמו מי בריכה אמיתיים.החברה מציעה סוגים נוספים של פרסומות כאלה,אבל את כולן מאחדת האינטראקטיביות – כאשר דורכים על המשטח המערכת מגיבה והתמונה משתנה. הדגמה ראשונה נעשתה השנה בקמפיין של ספרייט בסינמה-סיטי: כאשר המבקרים הלכו על הפרסומת, לפתע צפו עליה בקבוקים למשך מספר שניות, עד ששקעו חזרה.
נא להמתין לטעינת התגובות
