מדע וטכנולוגיה
על קומקום כסכנה לסביבה, הטבות למכוניות מונעות בגז ופתרון לחסכון בנפט
לא תאמינו איזה אביזר ביתי נפוץ מאד מוגדר עתה כ"איום על הסביבה", וגם "גורם הסיכון האחרון לשינויים באקלים העולם". האצבע המאשימה מופנית עכשיו ל... קומקום מהיר-רתיחה. הדגם החדש של המכשיר הכל-כך פופולרי שבעזרתו מחממים מים לקפה ותה בתוך דקות מעטות.
צוות חוקרים בסקוטלנד מצא כי הדגמים החדשניים של הקומקומים, זוללים יותר חשמל מבני הדור הקודם של אותם אביזרים, ולכן הם תורמים להגדלת גזי החממה, שכידוע קשורים בהתחממות כדור הארץ. ועדת מומחים ממשלתית מטעם המחלקה לאיכות סביבה, מזון ונושאים כפריים, "דפר"א", בסקוטלנד, הגישה בעניין הזה – הקומקומים מהירי-הרתיחה – דו"ח מיוחד.
מתברר כי צריכת החשמל שלהם גבוהה בשליש מזו של אביזרים דומים אחרים לבישול ביתי. רק בשנה האחרונה, ובבריטניה בלבד, נמכרו 7 מיליון קומקומים כאלה. גורמי איכות הסביבה נזעקו שהם מגדילים את יצור גזי-החממה. זאת, בניגוד למאמצים שנעשים בתחומים שונים להביא להקטנת צריכת האנרגיה, שהיא כיום "פרועה" בכל העולם, ובכך לתרום לצמצום בזיהום האוויר בכלל ובפליטות הגזים לאטמוספירה, בפרט.
בדו"ח המדענים הסקוטיים נאמר כי הקומקומים החדשים הם בעלי תכולה גבוהה יותר מהדור הקודם של קומקומים חשמליים.
גם קומקומים שמצויידים ברכיב שמשמר את חום המים לאורך זמן, הוא בעייתי, כי לשם כך יש צורך בבסיס יותר גדול למכשיר עצמו וגם כאן צריכת החשמל שמבטיחה זאת גדולה. כמו כן, גם התוספת של צגים זוהרים ונורות, שמציגים למשתמש את מצבם לקראת תום הרתיחה, היא בעייתית, כשמדובר ביותר חשמל.
יש פתרון טכני לנושא הביתי הזה: שימוש ב"קומקומים אקולוגיים" (באנגלית: eco-kettle). הם יוצרו כמובן בבריטניה ויחד עם היותם חדשניים, הם חוסכים 30% בצריכת החשמל להרתחת המים. אלא שמחירם גבוה מהרגיל, כך דיווחו חברי צוות המחקר. החידוש המיוחד בקומקום-אקולוגי: רכיב שמאפשר למשתמש לבחור בדיוק כמה מים להרתיח ואיזו כמות לא תחומם.
"ברור שכל קומקום מהיר-רתיחה ("קומקום צייתן" מכנים אותו הבריטים בהומור) כשהוא לעצמו אינו מספיק כדי לגרום נזק כלשהו לאטמוספירה, אבל כולם יחד, זה כבר משהו אחר", הסביר סטיוארט היי ראש צוות המחקר של עמותת "ידידי כדור הארץ" בסקוטלנד. "הקומקומים החדשנים הם דוגמה עד כמה הפכנו כולנו לחברה בזבזנית", הוסיף.
מכוניות-כלאיים (היברידיות) ייראו יותר ויותר על כבישי ארה"ב, ויש להניח שגם במדינות נוספות. אלו הן מכוניות שהנעתן נעשית באמצעות שילובים של גז וחשמל במקום בנזין. 13 דגמים חדשים של מכוניות גז-חשמל כאלו יגיעו לשוק במהלך 2006 – וכדי לעודד את רכישתן, החלו שלטונות המדינות השונות בארה"ב בהוראת המימשל, להנהיג הטבות מס לבעליהן. מאחורי תמרוץ הטבות המס, עומדים שלטונות מס ההכנסה, ה-IRS.
מדובר בהנחות במיסוי והחזרים. שיעורי ההנחות נעים, בהתאם לדגם הנרכש, החל מ-250 דולר ועד 3,150 דולר למכונית בעת הרכישה. אגב: ההחזר הנמוך ביותר הוא למשאית (דוגמא: דגם "סילברדו" של "שברולט"). הנחת המס הגבוהה ביותר היא עתה על "טיוטה פריוס". אשתקד ניתנה הנחה של 3,600 דולר על דגם מכונית של "הונדה" שהונע בגז טבעי בלבד.
בשנה היוצאת, 2005, ניתנו הטבות מס רק לגבי רכישה של שמונה דגמי מכוניות היברידיות. הרוכשים נדרשו לדווח על כך למס ההכנסה וזכו אוטומטית להפחתה של עד 2,000 דולר בשיעור המס השנתי. אבל, מאחר שרוב הציבור האמריקני נכלל בקבוצה ששיעור המיסוי שחל עליה מטעם מס הכנסה הוא 35% אזי מדובר רק בהנחה של 700 דולר. למשלמי מס ששיעורו נמוך מ-35 אחוז, ההטבה תהיה נמוכה יותר.
אלא שמבחינה טכנולוגית, אומרים מומחים בארה"ב, עדיין לא מתממשות ההבטחות בדבר חסכון בצריכת דלק במכוניות הללו. כרגע, הן מוצדקות רק בכל מה שנוגע לזיהום האוויר עקב הפחתה משמעותית בפליטות-עשן, בהשוואה לבנזין.
אבל מתברר, שבנוסף לכך שהמכוניות הללו עדיין יקרות בהשוואה לאחרות. החסכון בצריכת הדלק (גז-חשמל) הושג בהם בתנאי מעבדה, אבל לא באותם שיעורים מובטחים, במציאות שבה יש לא מעט פקקים בכבישים והמנועים שורפים הרבה מאד דלק, ולא נעים קדימה.
גם המהירויות המובטחות לא בדיוק התממשו. בתנאי כביש עירוניים צריכת הדלק הגיעה ל-17 מייל לגלון (לערך 20 ק"מ לליטר). אבל זה רק בתנאי שהכביש היה פתוח כל הזמן והמכונית אפילו לא נדרשה לעמוד בצמתים מרומזרים. בכל מקרה, רוב המשתמשים מצביעים על כך שהם מרגישים נוח יותר עם מכוניות היברידיות בכל הנוגע לתרומתם להפחתת זיהום הסביבה.
תודו, על זה לא חשבתם: היתכן שפרי הקוקוס יכול לשמש תחליף לנפט? את הרעיון הזה בוחנת יצרנית אבקות כביסה וסבון בארה"ב. היא החליטה להמר על מטעי דקלי קוקוס במזרח הרחוק, שמפרותיהם תוכל להפיק חומר גלם שיחליף חומרים מבוססי נפט ביצור אבקות כביסה ואפילו שמפו נגד קשקשים.
החברה מתאגיד "פרוקטור אנד גמבלס" מבקשת להקטין בתוך 5 שנים, ואולי בפחות, את תלותה ב-20% בנפט גולמי ליצור חומרי גלם לסבונים ואבקות הכביסה שלה.
מה יש בדקלי הקוקוס שנותן תקווה לכך? מחקר העלה כי מדובר בשמנים שיחליפו את משפחת החומרים שמוצאם מנפט ושמם "סורפקטנטים".
במיזם לנטיעת עצי קוקוס למטרה הזאת השקיעה החברה האמריקנית עשרות מיליוני דולרים. המטע שיספק את הפרי הוא באינדונזיה. כן יופק משמני הקוקוס אלכוהול לצרכים תעשייתיים. עד היום לא היה כדאי להשקיע במטעי קוקוס למטרה התעשייתית הזו, אבל כאשר מחירי הנפט בעולם נסקו, הכדאיות הכלכלית צצה מיד.
המטע כשלעצמו אינו מספיק. אחרי שהפרי ייקטף יהיה צורך למיתקנים שימצו את השמן ממנו – וזו ההשקעה הגדולה ביותר בפרוייקט טכנולוגי ממין זה. במזרח הרחוק, בעיקר סין והודו, יש בתי זיקוק שמסוגלים לבצע זאת אם ישודרגו.
נא להמתין לטעינת התגובות
