האסירון העליון
אפילו לעבריינים קשים במיוחד יש קרש הצלה – דווקא בעולם ההיי-טק. תוכנית שיקום לאסירים משוחררים הופכת אותם לטכנאים ולמנהלי רשתות, ופותחת בפניהם דף חדש
אבל ולאד לא לבד. הוא רק אחד מתוך שורה ארוכה של אסירים שמצאו את השיקום שלהם דווקא באחד המקצועות הכי מפתיעים עבור עבריינים שמנסים לחזור למוטב – מחשבים. בעולם שבו אסיר משוחרר מוצא עצמו בדרך כלל מנודה, מבודד ומובטל, האסירים הללו מקבלים הזדמנות לפתוח דף חדש ולהפוך לאזרחים מועילים לחברה – ולעצמם. הם יודעים שזה אולי הצ'אנס האחרון שלהם לזכות בהשכלה שתבטיח להם סוף-סוף עבודה ותשאיר אותם מחוץ לכלא, ואת המתנה הזאת הם מוצאים בדמות פרויקט מיוחד: קורס טכנאי פי-סי וניהול רשתות לאסירים משוחררים, רעיון משותף של היחידה להכשרה מקצועית והשכלה בעיריית חיפה, משרד התמ"ת ומכללת מדיאטק הייטק.
עבור אסירים משוחררים רבים התוכנית המיוחדת הזאת היא קרש הצלה של ממש. כשהם יוצאים מהכלא, לפעמים אחרי תקופה ארוכה מאחורי הסורגים, הם מנותקים מהעולם, בלי עבודה ובלי מקצוע. על הטעויות שעשו בצעירותם הם ממשיכים לשלם גם אחרי שפרעו את חובם לחברה. מכאן הדרך חזרה אל עולם הפשע ואל הכלא קלה במיוחד, אבל הפרויקט המיוחד מפיח בהם תקווה אמיתית. הוא לא מתייאש מהם – גם מאלו שעל הנייר נראים לא מתאימים לעבודה במחשבים – מעניק להם מקצוע וסולל בפניהם את הדרך לחיים חדשים.
סיפורו של ולאד, עולה מרוסיה, מתחיל לפני 16 שנה, כשהיה בן 12. כבר אז הוא טיפח יחסים קרובים עם המשטרה, כשנעצר על גניבות שונות ("הייתי גונב כל מה שיכולתי, רק בשביל הקטע") ופריצות לכלי רכב ("הכרתי את המשטרה מקרוב"). בגיל 13 הוא עשה היכרות ראשונה עם הסמים. "לא היו לי חברים, עד שהכרתי נערים גדולים ממני שהיו מעשנים חשיש", הוא משחזר, "כשהציעו לי לא חשבתי פעמיים. אני זוכר מצוין את הפעם הראשונה שעישנתי. אם אשכח אגיע לשם שוב".
הסמים המשיכו למלא חלק גדול מחייו של ולאד, והלימודים פחות: "החלפתי שבעה בתי-ספר, בכיתה ט' באתי לבית-הספר שבועיים במהלך כל השנה, את כיתה י' כבר לא סיימתי. כל היום עישנתי, הסתובבתי, גנבתי, נעצרתי ושוחררתי. היתה לי קצינת מבחן, ותמיד אמרתי לה שאני גונב כי אין למשפחה שלי כסף, אבל זה לא היה מדויק, הייתי צריך כסף בשביל הסמים".
בגיל 16.5 פיתח ולאד תחביב חדש – הרואין. "הייתי מסתובב בארץ רק כדי לספק לעצמי סמים", הוא מסביר, "למדתי להתפרנס ולחיות מהם. ההורים לא ידעו איפה
מבצע משטרתי הפסיק את הקריירה הענפה של ולאד כסוחר סמים. הוא בילה 3.5 שנים בכלא – ונגמל שוב. "זה קשה, הסמים מסתובבים חופשי בכלא", הוא מספר, "מתוך 800 איש יש ארבעים שרוצים לא להשתמש. בכלא יש המון זמן, והסמים עוזרים להעביר את הזמן ולשכוח, אבל ידעתי שאם אמשיך איתם אמצא את עצמי בקבר".
אחרי המאסר הממושך והגמילה המפרכת מהסמים מצא עצמו ולאד מחוץ לכלא. חיים חדשים? לא כל-כך מהר. כמו אסירים רבים לפניו, ולאד גילה כי החברה לא ממהרת לפתוח את שעריה בפני עבריינים שסיימו לרצות את עונשם. וחמור מכך, בשל העובדה שאת הבגרות שלו עשה ולאד בסמים ולא בבית-הספר, לא היה לו מקצוע ביד וגם לא השכלה.
לדבריו, התקופה שלאחר השחרור היתה אחת הקשות בחייו. "רציתי להשתקם", הוא אומר, "זה לא קל לבוא ולבקש עזרה, אבל לא היתה לי ברירה, זה היה כמו ג'ונגל בחוץ. הייתי בן 24.5, בלי עבודה ובלי מקצוע, ובגלל שתמיד נמשכתי לתחום המחשבים החלטתי להירשם לקורס טכנאי PC. במקומות אחרים לא רצו אותי. זה היה קשה מאוד - להתמודד עם השחרור, עם חברים לשעבר שהתנתקתי מהם בגלל הסמים, עם החברים מהכלא, אבל הצלחתי כי ידעתי שאני חייב להחזיק את עצמי בידיים ולא ליפול".
וכאן נכנס לתמונה הפרויקט המיוחד שמציג בפני האסירים המשוחררים את עולם המחשבים – קורס טכנאי PC וניהול רשתות. "מדובר בקרש קפיצה לעולם הנורמטיבי - עבודה עם זהות מקצועית, סטטוס חברתי, שכר טוב וסיכוי לצאת מעולם העברייני", מספר אבי חכים, מנהל היחידה להכשרה מקצועית והשכלה בעיריית חיפה.
הקורס הוא ללא ספק הצלחה גדולה: 70% מהאסירים שסיימו אותו מצאו עבודה בתחום. מדובר בנתונים מרשימים במיוחד אם מביאים בחשבון את הרקע שממנו באים התלמידים – בוגרי שנים רבות בכלא, בעלי השכלה ממוצעת של עשר שנות לימוד. "אם האנשים הללו היו רוצים להיכנס לקורס כזה של משרד התמ"ת, הם לא היו מסוגלים", מוסיף חכים, "ההשכלה שלהם בכלל לא היתה מאפשרת להם להיות מועמדים לקורס. נכון שקיימים קורסים למקצועות אחרים המיועדים לאסירים משוחררים, כמו ריתוך ומסגרות, אבל המקצועות הללו לא מתאימים לכולם. אנחנו יודעים שחלק גדול מהמטופלים הגיעו לסמים ולפשע בגלל תסכול ותחושה שהם מסוגלים להרבה יותר, אך הם לא מצליחים למצות את הפוטנציאל שלהם. הקורס הזה הוא בעצם חוויה מתקנת, שמפצה על שנים רבות של תחושת כישלון ופספוס".
הלימודים אינם קלים: 15 איש יושבים בכיתה – המבוגר ביניהם הוא בן 42, לצעיר רק מלאו עכשיו 18. חלקם ריצו תקופות מאסר ממושכות על עבירות סמים, רכוש ואלימות במשפחה. רבים מהם היו מכורים לסמים, חלקם משתמש עדיין בתחליף סם. בעבור כולם מדובר בניסיון, אולי האחרון, להשתקם.
"כשבנינו את הקורס הופתענו מהנתונים: רוב האסירים המשוחררים בישראל חוזרים לכלא, והם חוזרים כי הם לא מצליחים להשתקם", מספר יריב ענבר, מנכ"ל מכללת מדיאטק הייטק. שיקום טוב, טוען ענבר, לא מסתכם בקורס שנועד להכשיר את האסיר המשוחרר מבחינה מקצועית, אלא "לשדרג לאסיר את האגו", לספק לו תמיכה נפשית, כלכלית וחברתית. "החלטנו להרים אותם מהנקודה הנמוכה ביותר אל הגבוהה ביותר - כנגד כל הסיכויים", מסביר ענבר, "אנשים אמרו לנו שאנחנו מטורפים, שזה בלתי אפשרי, שהם לא יגיעו ללימודים, וגם אם יבואו - לא יצליחו ללמוד. אמרו לנו שהם יסתובבו במכללה עם סכינים, שאי-אפשר להפוך אנשים שהיו בכלא כל-כך הרבה זמן לאנשי היי-טק, אבל זה היה הבייבי שלנו. האמנו בו ובהם, ושני המחזורים שהסתיימו מוכיחים את עצמם".
אנשים בעלי השכלה של 8 שנות לימוד יכולים להיות מנהלי רשתות?
"לפני הקורס העברנו אותם מכינה בת 300 שעות, שנועדה ליישר קו - לגרום לכולם להגיע לרמה מסוימת שממנה יכולנו להמשיך הלאה. חייבים להבין שחלקם לא ידעו איך לפתור משוואה בשני נעלמים והתקשו במתמטיקה ברמה של כיתה ז'. הקורס היה לא פשוט: 5 ימים בשבוע ו-8 שעות בכל יום במשך חצי שנה. לא היה להם קל. הם התלוננו שקשה להם לשבת ללמוד כל-כך הרבה שעות, שהלימודים מסובכים, אבל בסופו של דבר רק 3 אנשים לא סיימו את הקורס: אחד הודח ושניים בחרו לעזוב".
"היו אנשים שפרשו כי היה להם קשה. לקח לי חודש כדי להבין על מה הם בכלל מדברים, זה היה שינוי דרסטי בחיים", משחזר ולאד את השבועות הראשונים של קורס טכנאי PC, "זה היה קורס מקצועי ברמה שלא העזתי לחלום עליה. בשלב מסוים אפילו חשבתי לפרוש, אבל היו לי שיחות עם המורים והמנהלים במכללה, והבנתי שזו ההזדמנות שלי לצאת לעולם האמיתי. גם הסטודנטים של היחידה למעורבות חברתית עזרו לי בלימודים. אנשים משלמים המון כסף בשביל הקורס, ואני קיבלתי אותו במתנה. ידעתי שיש לי ראש, שאני יכול ללמוד ולהתקדם, שזו ההזדמנות האחרונה".
לדברי ענבר, ההתקדמות היתה איטית, אבל ההשקעה של כולם – המורים, המנהלים והאסירים עצמם – הוכיחה את עצמה. "לימדנו אותם לאט, עקב בצד אגודל", הוא אומר, "הם למדו במסגרת הפרויקט 1,200 שעות, כשקורס רגיל אורך כ-300 שעות. מדובר גם במאמץ של צוות המרצים. אחרי הכל מדובר באוכלוסיה שונה מזו שאנו רגילים אליה. היה לא מעט תסכול בחלק מהזמן, כי לפעמים היה צריך לחזור על פרקים שלמים שוב ושוב, וחלק מהמרצים התחלפו במהלך הפרויקט".
לא קיבלתם תלונות מתלמידים אחרים במכללה, שחששו מכך שעבריינים לשעבר לומדים לידם?
"לא נתנו לפרויקט פרסום במכללה, מי שידע - ידע. כמובן שבהתחלה היה פחד, אפילו בקרב הצוות, כי לא ידענו למה לצפות. חלק מהמרצים חששו שהאסירים יגיעו למכללה עם סכינים או סמים, אבל עם הזמן למדנו להכיר את האנשים טוב יותר".
חכים מוסיף: "ברגע שאדם חוזר לסמים הוא עוזב את הקורס. כשמישהו מועד, הוא מסכן את האחרים, מעבר לכך שהוא פוגע במטרות השיקום ובאמון שניתן בו. ברור שאסיר שחוזר לסמים לא יכול לצאת לשוק העבודה".
מציאת עבודה אינה עניין פשוט, בעיקר אם הרזומה שלך כולל את השורה: בוגר שבע שנים במעשיהו. אבל ענבר מציין כי בוגרי הקורס בוחרים לצאת לחיים חדשים, על כל המשתמע מכך. "יש בחור שישב 18 שנים בכלא", הוא מדגים, "הוא בחר למחוק את העבר שלו. עבר לדרום, התחתן ועכשיו הוא איש היי-טק מצליח. אף אחד לא מכיר את העבר שלו. בוגרים רבים שלנו לא מציינים שהיו בכלא, אף שיש מעסיקים שלא נרתעים לתת להם הזדמנות. יש כמה אנשים שלמדו אצלנו וכיום עובדים במרכז תמיכה גדול, ואני לא יודע אם המעסיקים שלהם מודעים לכך. יש שעובדים ב נטוויז'ן, באינטל, בחברות קטנות אחרות, ויש כאלה שבחרו להיות עצמאים", הוא מציין.
ולאד הוא דוגמה מצוינת לאסיר שהשאיר את הכל מאחור ופתח פרק חדש בחיים. "אחרי שסיימתי את הקורס החלטתי לחפש עבודה", מסביר ולאד, "לא אמרתי מי אני ומה עבר עליי בחיים. התחלתי בהתקנת מחשבים - דברים פשוטים שנותנים אפשרות לצבור ניסיון. לאחר זמן מסוים הודיעו לי שאני מקבל מלגה להמשך לימודים ממכללת מדיאטק ו מיקרוסופט, ובסופו של דבר מצאתי עבודה כמנהל רשת בחברה עם 350 מחשבים".
החברים לעבודה יודעים שהיית בכלא, שסחרת בסמים?
"נראה לך? מי שמסתכל עליי עכשיו לא יכול לדעת מה עבר עליי. זה מפחיד אנשים לדעת שעובד איתם מישהו שהשתמש בסמים, סחר בהם, ישב בכלא, אבל היום אני משוקם. החלום שלי הוא לפתוח חברה, אבל הכי חשוב מבחינתי זה ליהנות מהמקום שבו אני נמצא היום, ולאהוב את מה שיש לי. הקורס הזה הציל את החיים שלי".
נא להמתין לטעינת התגובות
