צמיחה וקוץ בה
סכומי-העתק המתגלגלים בזמן האחרון לכיסיהם של מנהלי הבנקים והברוקרים הפרטיים רק הגדילו את הביקוש ללימודי כלכלה. היצע הפקולטות גדל בהתמדה, אך אפשרויות התעסוקה העומדות בפני בוגרי תואר ראשון אינן רבות. עד שתונהג מסורת של תקופת התמחות, כמו לבוגרי רפואה או לעורכי-דין - כפי שדורשים כמה מבכירי הכלכלנים בארץ - ייתכן שנמשיך לראות בוגרי כלכלה שבמקום להשתלב במקצועם עובדים בחברות הטלמרקטינג
משכורות-העתק של מנהלי הבנקים והמיליונים שגורפים הברוקרים הפרטיים בהשקעות בשוק ההון גורמים מדי שנה לעלייה בביקוש ללימודי הכלכלה והניהול. במקביל, ההיצע של הלימודים האלה גדל ללא הרף.
המקומות שהכי טוב ללמוד בהם כלכלה בישראל הם האוניברסיטאות הגדולות, ובמיוחד אוניברסיטת תל-אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים. אין מדובר בפקולטות מצוינות בקנה מידה מקומי בלבד, אלא בכאלה הנחשבות טובות גם בסדר גודל בינלאומי. כך, למשל, בית-הספר לכלכלה באוניברסיטת תלאביב נבחר לפני שנים מספר לבית-הספר טוב בעולם הפועל מחוץ לארצות-הברית. גם המרצים לכלכלה בישראל זכו לשבחים רבים, וכמה מהם כבר זכו בפרסי נובל בתחומם.
לימודי הכלכלה בארץ מוצעים במגוון רחב של מכללות ואוניברסיטאות. הבעייתיות של מקצוע הכלכלה בישראל טמונה בכך שלימוד בפקולטות הרלוונטיות אינו מקנה לבוגרים 'תעודת מקצוע', בניגוד לנהוג בפקולטות ללימודי המשפטים, ראייתהחשבון והרפואה.
בוגרי הכלכלה באוניברסיטאות המקומיות מקבלים בסוף התואר הראשון בעיקר כלים לחשיבה, שאיתם הם אמורים לצאת לשוק העבודה - אך לא יותר מזה. מי שרוצה להצליח בשוק צריך לשלב במסגרת הלימודים מקצועות נוספים, ואף להמשיך לתארים מתקדמים יותר במינהל עסקים (MBA) או בכלכלה.
ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת מודלים כלכליים ומרצה באוניברסיטת תל-אביב, מסכים כי לימודי הכלכלה לתואר ראשון בארץ הם תיאורטיים מדי. "מי שלמד כלכלה לא יודע בפועל מה לעשות בשוק העבודה", הוא אומר, "ולכן לדעתי צריכה להיות תקופת סטאז' לכל בוגר. יכול להיות שצריך לחייב כלכלן לעשות התמחות בת שנתיים, כדי שיקבל את הכלים המתאימים
"התואר הראשון נותן השכלה כלכלית טובה מאוד. הבוגר מקבל כלים טובים להתמודד עם הבעיות הקשות ביותר בכלכלה בתוך פירמות, למשל, זיהוי הפרויקט בעל סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר. תפקיד הכלכלן הוא להכין את העבודה המקדמית לפרויקט ולהעריך את הצלחתו".
למי שמעוניין להתקבל רק לתואר ראשון בכלכלה ולא מתכנן להמשיך ללמוד, ד"ר שיינין ממליץ לבחור דווקא באחת מהמכללות. לדבריו, בניגוד לאוניברסיטאות, המכללות מספקות כלים הרבה יותר מעשיים להשתלבות בשוק העבודה.
תנאי הקבלה ללימודי כלכלה באוניברסיטאות בארץ אינם נמוכים, אך גם אינם גבוהים כמו בפקולטות לרפואה ולמחשבים. כך, למשל, לאוניברסיטת תל-אביב יכול להתקבל מועמד שקיבל ציון 724 בפסיכומטרי וזכאי לבגרות (ככל שהציון בפסיכומטרי נמוך יותר, ציוני הבגרות צריכים להיות גבוהים יותר). תנאי קבלה דומים קיימים באוניברסיטאות האחרות בארץ. תנאי קבלה נמוכים יותר קיימים במכללות הפרטיות, אך שם שכר הלימוד גבוה יותר.
ד"ר דן בן-דוד מאוניברסיטת תל-אביב, אחד הכלכלנים הבכירים בארץ, מסביר כי בוגרי תואר ראשון בכלכלה בישראל בהחלט יכולים להתקבל לעבודה בחדרי עיסקאות של בנקים או בניהול השקעות, ואפילו לעבוד במגזר הציבורי הנחשק, באגף התקציבים באוצר ובבנק ישראל (אף שבמקומות האלה יש העדפה לבוגרי תואר שני).
לבנק ישראל ולאגף התקציבים בדרך-כלל מגיעים המצטיינים בלימודי הכלכלה, ובעבורם מדובר בדרך-כלל במקפצה הטובה ביותר למגזר הפרטי. לאחר קדנציה בת כמה שנים הם יכולים להגיע לתפקידים בכירים יחסית בבנקים או בחברות הייעוץ וההשקעות השונות. כמו לפי חוקי הכלכלה הוותיקים ביותר, כיוון שמספר המצטיינים בכלכלה אינו גבוה והביקוש להם גדול - התגמול שהם מקבלים בעבודתם גבוה יחסית. מחפשים ראיות לכך? הציצו בדוח מבקר המדינה הנוגע לשכר המופלג בבנק ישראל, שמעסיק די הרבה כלכלנים בעלי תארים מתקדמים.
בעבור מי שמתעניין בלימודי כלכלה, לד"ר לבן-דוד יש המלצה מעניינת לגבי בחירת מוסד הלימודים. לדעתו, קודם כל חשוב להחליט מהו התואר הסופי שאליו מעוניין המועמד להגיע. "אם המטרה בסופו של דבר היא להגיע לתואר שני בכלכלה", הוא אומר, "הבחירה של מקום הלימודים לתואר הראשון צריכה להיות אסטרטגית. כלומר, כדי להתקבל בקלות לתואר השני צריך להצטיין בתואר הראשון.
"אם אני מעוניין ללמוד לתואר שני באוניברסיטת שיקגו היוקרתית, לא אבחר ללמוד לתואר הראשון באוניברסיטת שיקגו, כי שם קשה יותר לבלוט בשטח ולהצטיין. אני אפנה ללמוד דווקא במקום בינוני יותר. אם המטרה הסופית שלי היא התואר הראשון ואני לא מתכוון להמשיך הלאה באקדמיה - אני אבחר את המקום שטוב ביותר ללמוד בו".
הלימודים לתואר שני בכלכלה נחשבים בישראל קשים במיוחד, אך התואר הזה נותן כלים טובים מאוד למי שמעוניין להמשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטה בארצות-הברית. למי שבכל זאת לא מעוניין להמשיך ללמוד לתארים מתקדמים בכלכלה, ד"ר בן-דוד ממליץ לשלב לימודים נוספים במקביל ללימודי הכלכלה.
"מי שישלב מקצועות כמו מחשבים, משפטים או רפואה עם לימודי הכלכלה, יוכל להשיג שילוב קטלני במובן החיובי. זה מציב אותך בעמדה טובה מאוד מול מועמדים אחרים לאותה משרה, ונותן לך ערך מוסף חשוב מאוד בשוק", אומר בן-דוד. ומה לגבי אלה שלמדו כלכלה, אך בסופו של דבר פיתחו קריירה בתחום מכירת ביטוחי חיים בטלמרקטינג?
לדברי ד"ר בן-דוד, גם בעיסוק הזה יש לבוגרי הכלכלה יכולת חשיבה שאין לעובדים אחרים. "את השיטה שמועברת בלימודי הכלכלה ניתן ליישם גם בתחומים שלכאורה לא קשורים לכלכלה. צורת החשיבה הכלכלית היא קריטית כדי לעשות כל עבודה כמו שצריך - גם במכירת ביטוחי חיים".
נא להמתין לטעינת התגובות
