העגל רוצה לינוקס
אנשים כותבים ומפתחים את לינוקס בשביל אנשים אחרים שכותבים ומפתחים את לינוקס, כמו בית קפה של ביטניקים שכולם יושבים בו עם בגדים שחורים וכובעי ברט צרפתיים ומקריאים שירים שאני לא מבין. מהר מאוד אני מבין שאני במקום הלא נכון, ורוצה להסתלק. אבל אני לא מסוגל • יוני בראל ניסה לעבור מחלונות ללינוקס אובונטו. זהו סיפורו
כשקניתי מחשב חדש הייתי נחוש להסיר מעל כתפי את העול המיקרוסופטי. חמוש במחשב נייד חדש דנדש, נטול מערכת הפעלה, יצאתי לי לדרכי. רציתי תחנת עבודה שתהיה מבוססת על תוכנות חופשיות וקוד פתוח, אבל עם יכולת לבצע את כל המשימות שאני רגיל אליהן, כמו כתיבה, גלישה באינטרנט, תקשורת, ומולטימדיה. הלאה השלטון הדיקטטורי של ביל גייטס וסטיב באלמר! קדימה האנרכיזם האוטופי של הקוד הפתוח!
הפתרון המוביל והפופולרי ביותר כרגע בתחום מערכות הפעלה חופשיות ל-PC היא מערכת ההפעלה לינוקס. לינוקס פותחה בתחילת שנות ה-90 על ידי המתכנת הפיני לינוס טורבלדס, כמערכת הפעלה דמוית Unix. מאז הפכה לפרוייקט קהילתי אדיר-ממדים ומגובה על-ידי תאגידים טכנולגיים כמו IBM וסאן מיקרוסיסטמז.
להחליף מערכת הפעלה זה לא כמו להחליף רכב. בניגוד לעולם המוטורי, במערכות הפעלה אין סטנדרטים, ולכל אחת טעם ותחושה קצת שונים. לחלונות ולמקינטוש יש מראה ייחודי מאוד וקל לזיהוי. לינוקס בולטת במראה המותאם אישית וקצת מבולגן שלה. בדרך כלל תזהו מחשב עם לינוקס כי הוא פשוט לא נראה כמו שום דבר מוכר.
כל מערכת הפעלה גם מממשת את ניהול המחשב בצורה שונה; לעבור מאחת לשניה פירושו ללמוד תחת אילו תפריטים תמצאו את הגדרות המסך והעכבר, הוספה והסרה של תוכנות ואפילו התחברות לאינטרנט.
בלינוקס העניין מורכב עוד יותר: היא משמשת בעיקר שרתים, ולכן חייבת לשמור על תאימות לאחור (legacy). פירושו של דבר הוא שלינוקס, בבסיסה, עדיין דורשת מהמשתמש להקליד פקודות מקלדת, ולערוך קבצי הגדרות. חלק מהתוכנות אפילו דורשות מהמשתמש להדר (לקמפל) אותן מקוד המקור בעת ההתקנה.
אבל הפיתוחים בשנים האחרונות מעודדים, והחלו להופיע הפצות (distributions או distros) המאפשרות התקנה קלה ונוחה גם למשתמש שלא בא משושלת מתכנתים בוגרי MIT, עם ממשק גרפי וניסוחים מובנים וברורים.
הכללים שהצבתי לעצמי היו פשוטים. אני מנסה לעבוד כמשתמש מצוי, מבין אבל לא מומחה, ולכן החלטתי ש: (1) אני שומר על מינימום של שימוש בשורת פקודה, (2) לא נכנס כ-root (משתמש העל הכל יכול של המערכת), (3) מבצע כל מטלה נפוצה שאני עלול להזדקק לה, (4) ועושה את כל זה בעברית!
לא מסובך, נכון?
המילה האחרונה בהתקנות לינוקס היא אובונטו. היא מתיימרת לתת פתרון נגיש לכולם ולהתעדכן בתכיפות. יש לה אפילו אתר עברי. תוכלו גם להזמין הביתה, בחינם, דיסקים לכם ולכל החברים שלכם, באדיבות מיליונר הבית שלה, מארק שאטלוורת'.
ההתקנה של אובונטו היא גרפית, אינטראקטיבית, מתמקדת בעניינים רלוונטיים כמו איזה שם משתמש תרצו ובאיזו שפה המקלדת שלכם. אפילו חלוקת הדיסק יכולה להתבצע על ידי הממשק בלי שתצטרכו להתמודד עם דברים מורכבים כמו "מחיצות" או "מערכת קבצים".
לפני שמבצעים את הקפיצה הגדולה, ניתן לצרוב דיסק חי של אובונטו ולהעלות אותו בלי התקנה, רק כדי לראות איך התחושה, אם הוא מזהה את החומרה שלכם ואם הכל עובד אצלכם כמו שצריך.
הגרסה של אובונטו שהתקנתי היא העדכנית ביותר, Dapper Drake (לינוקס ומוצריה מתהדרים בשמות קוּלים וחתרניים, ברוח הקהילה) המכילה ממשק עברי מגוייר כהלכה, ותמיכה בהיקף רחב של רכיבי חומרה, ואם אתם מתקינים את זה על מחשב שכבר מכיל מחיצה עם חלונות, אובונטו דואג להציע לכם עם עליית המחשב איזו מערכת הפעלה להפעיל, כך שהתהליך מאוד בטוח.
התמיכה בעברית נהדרת: OpenOffice 2.0, חבילת תוכנות המשרד הפתוחה שמגיעה מובנית בהתקנה, מאפשרת כתיבה מימין לשמאל וגם תומכת במרבית התכונות שאתם רגילים אליהן מוורד ואקסל (המאמר הזה נכתב כולו על אופן אופיס). אבולושיין מייל הוא מעבר טבעי ובריא מאאוטלוק, כולל ניהול אנשי קשר ולוח שנה שמשתלב עם שולחן העבודה.
החלום האוטופי שלי רוקם עור וגידים.
עד שאני מנסה לנגן קובץ MP3. נגן המוסיקה, RhythmBox, שדומה באופן חשוד ל-iTunes של אפל, מודיע לי שזה לא קובץ אודיו. אובונטו, מה לעשות, לא אוהב אמפישלושים כי הם באים בפורמט קנייני סגור שדרוש רשיון כדי לכתוב תוכנה שמפיקה אותו. מה אעשה עם כל השידורפודים שלי?
וכרטיס האלחוט שלי לא עובד. יש כמה שעובדים "ישר מהקופסה", כמובן. בעיקר הכרטיסים הוותיקים יותר. ומנהלי התקנים (דרייברים) נכתבים כל הזמן. אבל אני צריך להתקין את קוד המקור של מערכת ההפעלה, להוריד את פרוטוקול 802.11 שמאפשר תקשורת אלחוטית, לקמפל אותו מחדש, אחר כך למצוא את הקבצים שיאפשרו שליטה בכרטיס הספציפי שלי , לקמפל גם אותם, ולקוות לטוב.
אתם עדיין איתי? יופי. אם אתם לא מבינים מה אמרתי, זה גם בסדר. ככה גם אני מרגיש, ואני למדתי את זה באוניברסיטה. מקריאה בפורומים ראיתי שאנשים אחרים סובלים מאותה בעיה כמוני. איכשהו נפלתי על כרטיס עם שבב בעייתי בעולם הלינוקס.
אגב, בשלב הזה הפרתי כבר מזמן את חוק מספר 1: יש לי שלושה חלונות פתוחים למסוף. אחד מציג לי את הוראות ההתקנה, השני רץ בתור root, והנה הלך לפח גם חוק מספר 2.
ועדיין לא הצלחתי לנגן קובץ MP3 אחד בודד (ביי ביי חוק 3). כן הצלחתי להגיש את "אג'נדה" פעמיים, אז לפחות על זה אני לא יכול לבכות.
כל מי ששומע על התלאות שלי בשבוע האחרון אומר לי: "עכשיו אתה יודע איך מרגיש מי שלא מבין במחשבים כשהוא משתמש בחלונות". יכול להיות, יש בזה משהו.
לינוקס ידועה באבטחה הגבוהה ובעמידות. היא ממעטת לקרוס, היא מתעדכנת ללא הרף, וקוד חופשי ופתוח מבטיח שאם יש באג, מישהו ימצא אותו ויוציא טלאי. יותר חשוב מזה, היא בחינם!
אבל מי שרוצה לשחק משחקים, לראות סרטונים בפליקס, לנגן DVD, או כמו במקרה שלי, להשתמש במחשב נייד, עלול להיתקל בקשיים שידרשו ממנו ללכלך (הרבה) את הידיים ולעתים ללמוד לחיות עם בעיות שהוא לעולם לא יידע לפתור, כי לכל אחד יש גרסה ייחודית של מערכת ההפעלה, בגלל חופשיות הסטנדרטים.
שום דבר לא בלתי אפשרי, אבל לעתים המשימות הפשוטות ביותר ייראו מתסכלות במיוחד. לינוקס מתנהגת לפעמים באופן לא צפוי, ואילו המשתמש המצוי, משתמש הקצה, רוצה מחשב דטרמיניסטי. הוא לא רוצה לקמפל לעצמו דרייברים או לפתוח את ה-Makefile ולהגדיר שם איפה ה-include של קוד המקור ל-kernel. ראיתם פעם חולה שעובר ניתוח מעקפים ומעיר לכירורג שלו באמצע?
התחלתי להרגיש שלינוקס לא נועדה בשבילי: היא נועדה בשביל עצמה. אנשים כותבים ומפתחים את לינוקס בשביל אנשים אחרים שכותבים ומפתחים את לינוקס. זה כמו בית קפה של ביטניקים שכולם יושבים בו עם בגדים שחורים, כובעי ברט צרפתיים, סיגרלה וקפוצ'ינו עשוי כהלכה, כל אחד בתורו עולה לבמה ומקריא שיר שאני לא מבין, וכולם מוחאים כפיים באיפוק ומהנהנים. מהר מאוד אני מבין שאני במקום הלא נכון, ורוצה להסתלק.
אבל אני לא מסוגל.
לקוד הפתוח ולמערכת ההפעלה החינמית, הגמישה, שמבוססת על החלום שהוא מייצג, יש עתיד. אפשר להתקין אותו על כל דבר, מה-XBOX ועד האייפוד. וגם במחשב האישי פה ושם. אפשר להשתמש בו כדי לצמצם עליויות ולספק מחשב נייד לכל ילד בעולם.
אבל לא קל להיכנס לתחום, וזה דורש יותר ניסוי וטעייה ממה שהייתם רוצים. רבים מיצרני התוכנה מציעים מנהל התקנים ללינוקס, אבל לא תמיד הוא יעבוד עם החומרה שלכם, ותיאלצו להיעזר בשירותי הפורומים וערוצי הצ'ט ב-IRC.
מי שרוצה להתנסות מוזמן להוריד את אחת מגרסאות ה-Live של הפיתוחים הפופולריים – אובונטו על טעמיו השונים, פריספייר ופדורה יספיקו לכם כדי להתנסות, בתור התחלה. אתם יכולים גם לשלב את זה עם Virtual PC של מיקרוסופט, המאפשרת לכם להתקין מחשב וירטואלי תחת חלונות, אם יש לכם מעבד מספיק חזק ועודף זכרון.
בינתיים אני ממשיך לנסות להשתלט על המערכת. כבר שבוע שלא פתחתי חלונות אצלי במחשב. אני לא חושב שזה הולך להשתנות בזמן הקרוב. המשך יבוא.
נא להמתין לטעינת התגובות
