האינטרנט של אבא שלהם
איך זה שכתובת אינטרנט ישראלית (il) עולה עד פי שישה מזו העולמית (com)? מה עושים באיגוד האינטרנט הישראלי בכל הכסף שהצטבר? ומי בכלל הסמיך אותם לנהל את העסק? תחקיר
מחר (ב') יפתח איגוד האינטרנט את הכנס השנתי שלו. מחיר ההשתתפות למבקר מזדמן הוא 600 שקל ליומיים. אבל רובו של הכנס הזה ימומן, כנראה, מכספם של כל בעלי האתרים הישראלים. הם גם אלו שמימנו את הכנסים שלפניו, בעלויות מוערכות של מאות אלפי שקלים לכנס.
גם פעילויות האיגוד למען הקהילה ממומנות מכספי בעלי האתרים, וכך גם תקציבי השיווק והפרסום, הכיבוד, הוצאות הרכב, הנסיעות לחו"ל ומיליוני השקלים שהאיגוד מחזיק בבנקים. שקלים שהגיעו לשם, בין השאר, בזכות הקלות המס שניתנות לעמותות ללא כוונת רווח. בסוף שנת 2005 היו בחשבונות איגוד האינטרנט כ-6.5 מיליון שקל. לפי הערכות, כיום שוכבים בחשבונותיו לפחות 8 מיליון שקל.
איגוד האינטרנט הישראלי הוא בעליו הבלעדי של נכס מניב מאין כמוהו – הזכות הבלעדית להקצות שמות מתחם ישראליים. כל מי שרוצה אתר בכתובת שמסתיימת ב-il צריך לשלם לאיגוד האינטרנט מחיר גבוה עד פי שישה ממחיריהם של דומיינים בינלאומיים, שמסתיימים באותיות com או org, וכן של דומיינים מקומיים רבים בארצות המערב, כגון אלה שמסתיימים ב-uk (בריטניה), fr (צרפת), de (גרמניה), be (בלגיה) ו-it (איטליה). מחיריהם של אלו נעים בין 7 ל-15 דולר לשנה, ונמצאים במגמת ירידה. מחיר דומיין ישראלי הוא 20 דולר לשנה, וזאת לאחר שהועלה בתחילת השנה. ואין בזה פלא. מחירי האיגוד מעולם לא היו תחת פיקוח, שכן הוא ארגון בלתי תלוי, שמעולם לא הוסמך על ידי גורם ממשלתי, אלא מנהל עצמאית את תשתיות האינטרנט הישראלי.
איגוד האינטרנט הישראלי, כאחיו הצעיר של איגוד האינטרנט העולמי (Internet Society, ובקיצור ISOC), קם במטרה להגן על תשתיות האינטרנט מהתערבות ממשלתית ומסחרית.
מבנה הרשת מאפשר לנהל את רישום האתרים על ידי מרכז ממוחשב אחד בלבד עבור כל סוג סיומת (כמו com ,org ו-il). בעלות על שרתי הגישה לכל ארץ ועל שרתי רישום האתרים שלה מאפשרת לצנזר תכנים שנכנסים לאותה מדינה, כפי שנעשה בסין למשל, או להפקיע את מחירי המתחמים, כפי שנעשה במדינות שבהן, כמו בישראל, המרכז הוקם ומנוהל על ידי ארגון עצמאי ולא מפוקח.
כעמותה ללא כוונת רווח שהצטרפה לאיגוד האינטרנט
עם זאת, העובדה שהוא לא פועל מתוקף אף חוק ולא נמצא תחת פיקוחו של אף גורם הביאה את האיגוד להתנהל בשנים האחרונות בחוסר שקיפות ולהפקיע מחירים בנימוקים שונים, שנימוק אחד מתוכם הוא "כך נוהגים כולם".
"זה פשוט עושק", אומר רועי יוגב, בן 35 מכוכב יאיר, המחזיק באתר הקניות Shopy. "הבעלים של 94 אלף דומיינים ישראליים הם קהל שבוי. איגוד האינטרנט גובה מה שהוא רוצה, ומעלה מחירים ללא הודעה מוקדמת וללא זכות ערעור. הם אומרים 'כך נהוג בעולם'. העולם מבחינתי זה ארצות הברית, ודומיין של com עולה שליש ממה שהאיגוד גובה". יוגב פנה לאחרונה לרשות ההגבלים העסקיים בתלונה על מדיניות המחירים של איגוד האינטרנט ובדרישה להכריז עליו כמונופול. בשבוע שעבר החלה הרשות לבחון את הפנייה.
"העלאת מחירי הרישום בניגוד למגמה העולמית של ירידת מחירים היא פגיעה עצומה בציבור הצרכנים של איגוד האינטרנט", אומר עו"ד רן פרנקל ממשרד פרנקל ושות', המתמחה באינטרנט ובמשפט מסחרי. פרנקל מייצג בעל אתר המחזיק בחמישה דומיינים. "בבדיקה שערכנו מול משרד המשפטים הובהר כי האיגוד אינו פועל מתוקף חקיקה, אלא על דעת עצמו. בפנייה שעשינו לממונה על ההגבלים העסקיים הובהר כי האיגוד אינו מוכרז כמונופול, מן הטעם שלא התקבלה בעבר כל תלונה בנושא. מבחינה משפטית האיגוד פועל כמונופול לכל דבר, אף כי עדיין לא הוכרז ככזה".
בינואר השנה הודיע איגוד האינטרנט על תחילת פעילותם של "רשמי משנה" – חברות פרטיות שימכרו שמות מתחם ברישיון האיגוד ויישאו חלק מהוצאות התפעול. המהלך הוצג כרפורמה שתג ביא להורדת המחירים ולשיפור השירות. למעשה, הוא הביא לעלייה נוספת במחיר: במקום כ-60 דולר לשנתיים הראשונות וכ-20 דולר לכל שנתיים נוספות, עומד המחיר החל מינואר האחרון על 40 דולר לשנתיים הראשונות ו-40 דולר לכל שנתיים נוספות. אחזקת שם פחות מ-10 שנים תעלה מעתה 200 דולר במקום 140. מי שירצה להמשיך לבצע את הרישום ישירות באיגוד יצטרך לשלם 50 דולר לשנתיים.
מהדוחות הכספיים של איגוד האינטרנט עולה, כי פעילות רישום הדומיינים ב-2005, שכללה רישום 35אלף שמות מתוך 77 אלף רשומים, הכניסה לו באותה שנה כ-6.4 מיליון שקל. כל ההוצאות על פעילות הרישום הסתכמו באותה השנה בכ-2.5 מיליון שקל, פחות מ-40% מההכנסות. בסוף השנה נותרה העמותה, המוגדרת כארגון ללא מטרות רווח שהכנסותיו פטורות ממס, עם עודף תקציבי בסך 1.7 מיליון שקל. אבל העמותה לא רק חוסכת את הכסף, אלא גם מוצאת לו שימושים אחרים: בשנת 2005 מימנה העמותה פעולות לקידום האינטרנט בחברה, בהן מלגות מחקר, פעולות הסברה ברשת, תמיכה בקוד הפתוח, פרסומי ניירות עמדה והפעלת גמלאים מתנדבים ככותבי טוקבקים למאמרים על ישראל בעולם. ההשקעה השנתית הממוצעת על פעולות אלה עמדה ב-2003-2005 על כמיליון שקל. ב-2005, לדוגמה, הוציא האיגוד 446 אלף שקל על כנס האינטרנט השנתי שהפיק. גם הכנס שייפתח מחר צפוי להיות ממומן מכספי בעלי האתרים.
מאיר חסיד, בונה אתרים בן 30 מנתניה, הקים בתחילת החודש את אתר "התאגדות בעלי האתרים בישראל נגד איגוד האינטרנט הישראלי". "בשנתיים האחרונות רכשתי מהאיגוד שישה דומיינים עם סיומת il במחיר 260 שקל לאחד, בהנחה שאחרי שנתיים החידוש יעלה רק 90 שקל לשנתיים נוספות", מספר חסיד. "לפני כמה שבועות הם הקפיצו את מחיר החידוש ל-230 שקל לשנתיים אצלם, ול-170 שקל לשנתיים אצל המתווכים מטעמם. מי שבסך הכל רצה דומיין ישראלי גילה פתאום שהוא צריך לשלם סכום מופקע. בשביל מה? אני מבין שיש להם הוצאות על התשתית ועל עבודה, אבל למה אנחנו צריכים לממן את הכנסים השנתיים, את הגמלאים שכותבים טוקבקים ואת כל היוזמות שלהם? גם אם הפעילויות הללו חשובות ומצוינות, הם צריכים לזכור שלא מדובר בכספי תרומות, אלא בסכומים שמכריחים אותנו לשלם".
"לא הגיוני שגוף המשפיע על מהלך החיים של כולנו, ויכול, למעשה, לנתק את כולנו מחר בבוקר מהרשת, יפעל באופן עצמאי ללא בקרה של גורמים ציבוריים", אומר פרנקל. "אנו אוספים כרגע נתונים ולומדים את הנושא לעומקו, על מנת לבדוק את עמדתנו נוכח הצעדים שנקט איגוד האינטרנט. ברגע שיהיה בידינו כל החומר נחליט על צעדי ההמשך".
"תקצוב מערכת המרשם נעשה באופן שיבטיח את יציבותה", מגיב דורון שקמוני, חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי. "כאשר נוצרות יתרות, הן מושקעות בפעולות למען הציבור, אבל כשמדובר ביתרות לטווח קצר זו תהיה טעות לתרגם אותן מיד להורדה של עוד שקל במחיר. זה עלול להביא לגירעון בשנה העוקבת, וגירעון עשוי להשפיע ישירות על יציבות התשתית. אני משוכנע שאף אחד אינו רוצה לראות החשכה של אתרים ישראליים.
"היתרות שבידינו יושקעו בפרויקטים שמתקיימים עכשיו ושימשיכו להתקיים ב-2007-2008, בהם שיפור יכולות המרשם, הוספת כוח אדם טכני, הרחבת תשתית שרתי ה-DNS המותקנים בעולם, הטמעת מערכות להתאוששות מתקלות ואסונות, תמיכה בפרוטוקול ה-DNS החדש ובפרוטוקול ה-IP החדש ועוד".
האיגוד לא שעה לבקשתנו לקבל נתונים על היקפי ההשקעה הצפויים בפרויקטים. על מעבר האיגוד בשנת 2004 למגדלי משה אביב המפוארים אומר שקמוני: "יש אנשים שלא אוהבים את זה שהמשרד שלנו נמצא במגדל גבוה. אבל המשרד, כפי שאתה רואה בעצמך, לא מפואר וההוצאות עליו לא מופרזות. המחיר שאנו משלמים עבורו הוא נמוך במושגי מחירי משרדים באזור המרכז. העלייה בהוצאות האיגוד על שכירות בשנתיים האחרונות משקפת את העלייה שחלה במחירי הנדל"ן להשכרה. כדאי לשים לב שליתרות התקציב תורמת העובדה שבאיגוד האינטרנט הישראלי יש אנשים שפועלים בהתנדבות, כגון כל שבעת חברי ההנהלה. הנתינה הזו חוסכת בהוצאות שכר. אני אישית פועל בהתנדבות זה 11 שנה. גם מי שיהפוך כל אבן יגלה שהמרשם מנוהל ופועל אך ורק לשם יציבות תשתיות האינטרנט, וכל היתרות שנוצרות מעבר לדרוש מושקעות לטובת הציבור".
נא להמתין לטעינת התגובות
