לא מתפנה
זה לא שטימות'י נואה מ-Slate סתם מבואס שרוצים למחוק לו את הערך בוויקיפדיה – הוא גם חושד שהאבחנות בין אנשים שמגיע להם ערך ואלה שלא נובעות מהסנוביות המעמדית הישנה והרעה
וויקיפדיה, כמו שאתם ודאי יודעים, היא אנציקלופדיה אינטרנטית רב-לשונית שהערכים בה נכתבים ונערכים על ידי גולשים מרחבי העולם. מה שאתם אולי לא יודעים הוא שהניסוי המתמשך הזה בשיתוף פעולה מבוסס-רשת מפעיל שומרים-מתנדבים, ואחד מהם העיף אותי (או ליתר דיוק, את הערך שמתאר אותי) לקטגוריה המעליבה "ערכי וויקיפדיה שחשיבות נושאיהם אינה ברורה".
אני יושב באזור הדמדומים הדיגיטלי הזה ליד אנת'וני סטיבנז ("מטפל יונגיאני, פסיכיאטר וסופר הזוכה להערכה עולמית"), "Final Approach" ("סדרת אנימה קומית-רומנטית"), סקפרוף ("חברה ידועה לייעוץ בטחוני בפינלנד") ועוד כ-400 נושאים שתויגו בחודש האחרון. שם אנו יושבים ודועכים בעודנו מחכים ל"סקירה לפני מחיקה", בה ודאי אכשל.
מדיניות הראויים-לציון (notability) של וויקיפדיה מזכירה את מדיניות ההגירה של ארה"ב לפני ה-11 בספטמבר: החוקים חמורים, האכיפה ככה-ככה. כדי להיות ראוי לציון, נשוא של ערך פוטנציאלי בוויקיפדיה צריך להיות "נושאן של כמה יצירות לא-טריוויאליות שפורסמו במקורות שהינם אמינים ועצמאיים מהנושא וזה מזה". על אף שכתבתי או צוטטתי במאמרים כאלה, אני לא יכול לומר שאי פעם כתבו עלי אחד כזה. ומה אתם יודעים – איזה שוטר רלוונטיות עבר עם האופנוע ליד הביוגרפיה שלי ואמר לי לעצור בצד. אם לא אהפוך לרלוונטי במהירות – כלומר, אזכה בפרס נובל? אוכיח שאני האבא של התינוקת של אנה ניקול סמית'? – אחד מ"מפעילי המערכת" (אנשי התחזוקה המתנדבים) ימחק את דף הוויקיפדיה שלי כליל.
הקריירה שלי כערך אנציקלופדי החלה ב-6 בספטמבר 2005, היום שבו (על פי דף ההיסטוריה של הערך בוויקיפדיה) משתמש אנונימי העלה ביוגרפיה בת שלוש שורות שציינה שאני כותב טור במגזין סלייט, שלפני כן הייתי כתב של הוול סטריט ג'ורנל בוושינגטון, ושאשתי, "העיתונאית מרג'ורי וויליאמס", מתה בינואר שלפני כן. מאז גיליתי באמצעות פעילות בלשית באינטרנט שהביוגרף שלי הוא סטודנט בשם אית'ן אפסטין. עריכות של קוראים אחרים הוסיפו למאמר המקורי של אפסטין עוד כמה פרטים מקצועיים ואישיים מהרזומה שלי, שכמו הפרטים הקודמים, היו גם הם זמינים באינטרנט.
אני לא יכול לומר שאי פעם היו לי שאיפות להיות מוזכר בוויקיפדיה, אבל כשנתקלתי בביוגרפיה שלי שלושה חודשים לאחר פרסומה, זה החמיא לי. ניצלתי את זכויות הוויקי שלי כדי לתקן את עיר מגוריי, שהיתה שגויה קמעה, והוספתי שלאחר מותה של אשתי הוצאתי לאור אסופה של כתביה תחת הכותרת "האשה בגן החיות בוושינגטון".
פרטים נוספים התווספו ונמחקו מהביוגרפיה שלי במשך השנה וחצי הבאות, ומדי פעם נכנסתי כדי לחפש שגיאות
איזו השפלה! וויקיפדיה מבטיחה לקוראים שהיא לא מודדת רלוונטיות "לפי השיפוטים הסובייקטיביים של עורכי וויקיפדיה עצמם". במלים אחרות, זה לא היה משהו אישי. אבל לשמוע ששיפוט אובייקטיבי מצא שאתה לא ראוי לא ממש מרכך את הנפילה. "חשוב על כל החברים והקולגות שלך שמעולם לא הוזכרו", ניחם אותי ידיד. גם כן נחמה. אם מעולם לא הוזכרת בוויקיפדיה אתה תמיד יכול לטעון שנשכחת בטעות. לא אני. אותי הניחו תחת המיקרוסקופ, ולאחר בדיקה זהירה ונטולת רגשות דחקו החוצה מהאנציקלופדיה הנרחבת ביותר שאי פעם נכתבה. אאוץ'!
אבל תנאי הפינוי מהוויקיפדיה מעלים סוגיה רחבה יותר מהאגו החבול של כתבן אחד (או מטפל יונגיאני או אמן אנימה או יועץ בטחוני פיני), והיא: למה יש לוויקיפדיה סטנדרט "רלוונטיות"?
אנחנו יודעים למה אנציקלופדיות אחרות צריכות להגביל את הנושאים שהן כוללות. אם הן על נייר, הן מוגבלות במקום. אם הן ברשת, הן מוגבלות בגודל הצוות העובד עליהן. אבל וויקיפדיה נהנית משטח ומכוח אדם שגודלם פחות או יותר אינסופי. החסרון בשיתוף הפעולה המתמשך של וויקיפדיה עם הקוראים הוא שהערכים פגיעים לשגיאה, כתיבה עילגת והשחתה. היתרון הוא שוויקיפדיה יכולה לשאוב מהידע ומתחומי העניין הקולקטיביים של מאות אלפי המבקרים היומיים שלה כדי לכתוב על, ובכן, כל דבר. העובדה שהיא טורחת להגביל את ההיקף הזה בהתבסס על מושגים של חשיבות ורלוונטיות נראית כמו חתירה תחת הרעיון של עצמה. אם וויקיפדיה מפרסמת ביוגרפיה של המנקה שלי, זה לא יקשה על מומחים לכתוב ולערוך את הביוגרפיה של אלברט איינשטיין. אז למה לא לתת לה להיכנס?
אני מודה שיש כמה גבולות מעשיים לכתיבה על כל נושא שהוא, "חשוב" או לא. אחד מהם הוא פרטיות. אם נניח שהמנקה שלי היא לא דמות ציבורית ולא חלק מסיפור גדול יותר כלשהו, יהיה קשה להצדיק פרסום של הביוגרפיה שלה נגד רצונה. גבול אחר הוא דיוק. הטענות המופיעות בביוגרפיה לגבי המנקה שלי יידרשו לעמוד לאימות עצמאי ממקורות אמינים הזמינים לקוראים. אחרת הצבא האדיר של בודקי-עובדות שעומד לרשות וויקיפדיה לא יוכל לבדוק אם הביוגרפיה אומרת דברי אמת.
אבל וויקיפדיה כבר מפעילה חוקים העוסקים באפשרות האימות ובפרטיות. למה היא זקוקה לחוקים נפרדים העוסקים ב"רלוונטיות"? הנסיון הוויקיפדי להגדיר מי או מה נחשב לרלוונטי הוא כל כך מפותל שיש בו אפילו קריטריונים מפורטים לגבי חשיבותם של כוכבי פורנו. שפנפנת החודש של פלייבוי רלוונטית; בת זוגו הסקסית של כוכב רוק לא. בתוך ישיבת הוועד האינסופית של המבנה המפקח על וויקיפדיה – מאמר בניו יורקר בשנה שעברה דיווח ש-25% מהעבודה על וויקיפדיה מוקדשת לפיקוח על האתר – סטנדרט הרלוונטיות הוא מוקד לוויכוחים תכופים.
כשאנשים מקדישים מאמצים רבים כל כך לתחזוק הבחנה שתוקפה פג עקב ההתקדמות הטכנולוגית, החיפוש אחר הסבר לתופעה מוביל בדרך כלל לספרו של תורסטיין ובלן מ-1899, "התאוריה של מעמד הפנאי". מאמר סוציולוגי מורחב זה טוען שהרדיפה אחר סטטוס בהתבסס על קודים חברתיים שעבר זמנם גוברת על – ופעמים רבות גם חותרת תחת – הרדיפה ההגיונית אחרי רווחה כלכלית, ובמונחים כלליים יותר, על ההגיון הפשוט.
הבחנות היררכיות בין אנשים ובין דברים שומרות על תוקפן לא מכיוון שערכן המעשי נשמר, אלא כי הן מהנות בפני עצמן. האכיפה העיקשת בוויקיפדיה של סטנדרט הרלוונטיות רומזת שובלן צדק. אנחנו מגבילים את הכניסה למועדון לא כי אנחנו צריכים, אלא כי אנחנו רוצים.
נא להמתין לטעינת התגובות
