משומש במצב מצויין
לוח המודעות המקוון החינמי קרייגזליסט, שלא השתנה הרבה מאז נולד ב-1995, מאיים על הפרנסה של העיתונים. מייסדו, קרייג ניומרק, דווקא מאמין בביקוש לעיתונות איכותית. בנייר הוא מאמין קצת פחות • ראיון
גם הקונספט נשאר – אתר מודעות חינמי, אנונימי ונוח, שלא דורש תשלום ולא מציג פרסומות. הכסף מגיע מכמה נישות מיוחדות, כמו מודעות על דירות להשכרה בניו יורק.
"אנחנו מנסים לפנות את הדרך ולתת לאנשים לעשות את מה שהם צריכים לעשות", מסביר קרייג ניומרק, המייסד המיתולוגי של האתר, את הפילוסופיה. ניומרק פינה את תפקיד המנכ"ל למתכנת ג'ים בקמאסטר לפני שבע שנים, אבל המשיך לעבוד באתר במחלקת שירות הלקוחות וכאב רוחני, ולא מראה סימני עזיבה.
המשפט הנ"ל, אגב, הוא סיסמה שניומרק חוזר עליה כבר שנים. בכלל, נראה שיש לו נטייה לדבר בסיסמאות – אבל ככה זה אצל אידיאליסטים. גם הערב, כשידבר בוועידת התקשורת והאינטרנט של גלובס, ניומרק ינסה להתרחק מתפקיד הגורו העסקי. בפאנל שלו עם יוסי ורדי הוא ידבר "בעיקר על קרייגזליסט ומה שלמדנו ממנה, אבל למדנו יותר על התנהגות אנושית ברשת מאשר על עסקים".
אנחנו למדנו בעיקר שהקונספט של קרייגזליסט עובד. ב-12 השנים שעברו מאז נוסד האתר, הוא הפך לחלק ממרקם החיים בערים הגדולות בארה"ב ובמספר מקומות נוספים בעולם. אם תשאלו אמריקאי אקראי, ובלבד שיהיה בגיל הנכון, איפה מחפשים דירה, חוג סריגה או גיטרה משומשת, הוא יפנה אתכם ללא היסוס לקרייגזליסט הקרוב למקום מגוריכם. ואם תגידו לו שלא ניתן להיעזר בגרסה הישראלית של קרייגזליסט באותה הצורה, כי היא בקושי פעילה, יש מצב שהוא יחשוב שזה מסביר את העצבים המתוחים במזרח התיכון.
קרייגזליסט מדווח כיום על 7 מיליארד צפיות בחודש, מה ששם אותו במקום טוב אחרי האתרים של גוגל, מיקרוסופט ועוד כמה חברות שגדולות ממנו בכמה סדרי גודל, כולל איביי, שרכשה 25% מהאתר ב-2004 בלי לשנות בו הרבה. באתר עובדים בדיוק 23 אנשים. הוא מציע דפי בית ל-450 ערים בעולם ומתפרסמות בו יותר מ-17 מיליון מודעות בחודש.
אבל ההצלחה המספרית היא לא הסיבה היחידה שאנשי עסקים צמאים לתובנות מניומרק. מה שקרייגזליסט עושה בהצלחה רבה הוא מה שכולם מנסים לעשות כרגע – פלטפורמה פשוטה, ידידותית, חינמית
ניומרק לא חש בנוח עם המחשבה הזאת. "אולי, במובנים מסוימים, אבל אנחנו לא חושבים על זה כך", הוא אומר. "אנחנו מספקים פלטפורמה טובה שתעזור לאנשים לעשות דברים ביום יום, כמו למצוא עבודה או מקום לגור בו, ואנחנו מנסים לפנות את הדרך".
זה מה שאפשר ללמוד מקרייגזליסט?
"אני אומר לאנשים לספק שירות שימושי, או אולי מבדר, ואז אני מציע להם להקשיב למה שאנשים אומרים ואז לנסות להתייחס אליהם כמו שהיית רוצה שיתייחסו אליך. אני מתכוון למשהו שאמר בחור בשם הלל הזקן – אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך. נדמה לי שהוא אמר שתמצית היהדות היא חוק הזהב הזה. כמובן, זה מה שאני זוכר מהיברו סקול, וזה היה לפני יותר מארבעים שנה. כל מה שאני זוכר חוץ מזה הוא 'שקט בבקשה' ו'אינני יודע'" – ניומרק מצטט בעברית במבטא כבד.
"זו תמצית הדברים, ואני מבין שבכמה מובנים אני לא אומר שום דבר חדש – אבל בקרייגזליסט אנחנו מממשים את העקרונות האלה".
בניגוד לאתרים אחרים?
"הרבה עסקים מדברים על לעשות את זה, אבל אז הם שוכחים. אני מניח שמדי פעם אנחנו שוכחים, אבל אנחנו מנסים לעשות עבודה טובה".

הביקורת שניומרק נוטה להעביר על רמת הכתיבה העיתונאית בארה"ב, והעובדה שהאתר שלו נגס קשות ברווחי עיתונים מקומיים אמריקאיים, הוציאו לו שם של אחד מנביאי מות העיתונות. הוא משועשע מכך. "יש הרבה מאמרים שמדברים על דברים שאמרתי שמעולם לא אמרתי", הוא אומר. "אני כן חושב שנייר הוא קצת אמצעי מותרות, ושאנחנו הולכים לראות יותר ויותר עיתונים אונליין, כולל עיתונים שנשלחים לסלולרי. אני חושב שההדפסה תהפוך להיות פחות חשובה ככל שהסלולריים שלנו יהפכו לחכמים יותר".
אנשים רבים משתמשים בקרייגזליסט כראייה לכך שמודעות כבר לא מוצאות את עצמן בעיתונים ממוסדים.
"אני לא בטוח בקשר לזה, כי עיתונים עושים עבודה טובה בלהביא חדשות מקומיות. אולי פשוט נראה איזון טוב יותר. אני לא חושב שיש מאבק [בין אתרים עצמאיים לבין עיתונים]. אני כן חושב שמי שישרת אנשים בצורה טובה יותר, יצליח יותר מבחינה עסקית".
זה נשמע יותר כמו אידיאל מאשר כמו מודל עסקי.
"ובכן, כן. אבל אני מבסס את האמירה הזו על שני דברים: הנסיון שלי, אבל גם היה מחקר כלכלי לאחרונה שהראה שהשקעה באיכות בדרך כלל השתלמה".
ניומרק קושר בזריזות את הירידה בקרנה של העיתונות המודפסת, שאנשים מייחסים בדרך כלל לתחרות מהאינטרנט, לעמדתו הפוליטית. כמו רבים אחרים בשמאל האמריקאי, ניומרק מוחה נגד ההטיה הימנית שקיימת, לדבריו, בתקשורת בארה"ב. "יש לנו בעיה של עיתונאים, במיוחד עיתונאים בוושינגטון הבירה, ששכחו שהעבודה שלהם היא לומר את האמת לאנשים בעמדות הכוח, וכתוצאה מכך אנחנו מוצאים את עצמנו במלחמה מצערת בעירק. תפוצת העיתונים ירדה, ואני חושב שאחת הסיבות הגדולות לכך היא אובדן אמון".
אבל הוא לא חושב שזה סופה של העיתונות. מקסימום סופה של העיתונות כפי שאנחנו מכירים אותה. "אני חושב שכל תעשיית העיתונות משתנה – איך שמערכות החדשות והכתבים מתייחסים זה לזה, הכל – והתוצאה תהיה רמה גבוהה יותר של אמון. אבל נצטרך לראות מה יהיו השינויים, וזה יהיה אולי בעוד חמש או עשר שנים".
כדוגמה לגופי החדשות שעשויים לצוץ בעתיד הקרוב הוא נותן את הפינגטון פוסט, אתר פוליטי אמריקאי ידוע שהחל את דרכו כבלוג של הפוליטיקאית והעיתונאית אריאנה הפינגטון וחבריה השמאלנים מהאליטה ההוליוודית, והפך למשהו גדול וממוסד יותר. "זה הופך לשירות חדשות מגוון יותר, והם שוכרים כתבים נוספים ועורכים והם גדלים. אני לא יודע מה אריאנה מתכננת, לא בדיוק, אבל אני נלהב מזה".
ניומרק עצמו מעורב במספר פרויקטים של עיתונות עצמאית ברשת, בעיקר באמצעות תרומות. או במילותיו שלו: "מה שעשיתי, מכיוון שאני יודע כל כך מעט על עיתונות, הוא לדבר עם אנשים שיודעים הרבה יותר ומדי פעם אני עוזר להם עם היוזמות שלהם. לפעמים מעורב בזה קצת כסף, לפעמים זו רק שיחה".

והשאלה המתבקשת: מה דעתך על הנטיה של קרייגזליסט למשוך מודעות מוזרות במיוחד, כולל סטיות מופרכות למיניהן במדורי ההיכרויות?
"ובכן, אנחנו בהחלט מפעילים אתר פתוח מאוד, דמוקרטי מאוד. אנשים מגזימים כשהם מדברים על דברים יוצאי דופן, אבל הדברים קיימים, ואנו מרגישים שחשוב לכבד את חופש הדיבור וחופש הבחירה".
ובכל זאת, נראה שהקהילה בקרייגזליסט מעודדת מודעות כאלה.
"באתר שלנו אנחנו מאפשרים איזון בין המשוב של הקהילה לבין חופש הדיבור. יש לנו כלים שבאמצעותם אנשים יכולים לסמן מודעות כדי שנוריד אותן, ואם אנשים אחרים מסכימים ומסמנים גם הם את אותן מודעות, הן מוסרות אוטומטית. אבל אנחנו גם מאפשרים לאנשים בקהילה להצביע על כמה טובה ההסרה. ונראה שאנשים מודאגים יותר לגבי הונאות ולגבי ספאם – זה מה שכנראה באמת מטריד אותם".
רמאויות ונסיונות לנצל את קרייגזליסט לפרסומים מסחריים הם תחום עניין מרכזי של ניומרק בתפקידו במחלקת שירות הלקוחות של האתר, ולדבריו, רוב הבעיות של הגולשים נובעות מעניינים כאלה ולא ממודעות מתירניות מדי. "הגישה היא 'חיה ותן לחיות'".