קצת קומיקס, בבקשה
הנה כמה אתרים שמייצגים את השינויים שעברו צורות אמנות מוכרות בדרך אל הרשת
כלומר, אמנות שעושה שימוש בתכונות של המדיום כדי להגיד משהו עליו ועל העולם שמחוצה לו, ולבסס מתוך התובנות הללו את עצמה.
ההנחה שניתן להפריד כיום בין מה שווירטואלי לבין מה שהארד קור ריאליסטי היא כנראה קצת נאיבית - וכנראה שקצת הרבה. אבל אפילו בלי להיכנס לוויכוחי ביצה ותרנגולת, ברור שכלי העבודה של העולם הדיגיטלי הפכו למצרך חובה אצל אמנים פלסטיים, גם אם הם ממש לא אמני אינטרנט.
ככלל, קשה לחשוב על חומר גלם אמנותי כלשהו שלא עובר כיום איזשהו פילטר או מפגש עם מדיום דיגיטלי, החל במצלמות פילם שעושות את דרכן המצערת אל הארכיונים; אפילו אלה שעדיין משתמשים בהן (ואני ביניהם) כבר יודעים איך לעבד את התוצרת בפוטושופ.
ציירים מקרינים את החזון המוקפד על הקנבס ורק אחר כך מממשים אותו ומציירים. מוזיקה, קולנוע וטלוויזיה משגשגים קודם כל באינטרנט, ורק אחר כך בפורמטים המקוריים שלהם. סוג של רוורס לעתיד.
האתרים שיוצגו בטור היום מייצגים ברמות משתנות את התמורות שעברו פורמטים נורמטיביים של אמנות כפי שאנחנו מכירים אותה, ויותר מכל הם ממחישים את אי היכולת לשים את האצבע על הגבול שבין "העולם הווירטואלי" ל"חיים האמיתיים".
למרות חיבתי המופגנת לחיבור בין ויז'ואל לטקסט, קומיקס לסוגיו לא היה אף פעם כוס התה שלי. אבל הז'אנר, שזוכה לפריחה מחודשת בשנים האחרונות, קיבל גם פרשנות מקוונת ראויה לציון.
When I am king הוא דוגמה טובה לקומיקס וירטואלי שמחדש משהו: את הדפדוף בדפי החוברת מחליף סקולר, ולינקים הם המעבר לפרק הבא. מבחינה
השפה הציורית של דמיאן, הקומיקסאי האחראי, משקפת אף היא את המטמורפוזה שעבר הדימוי של הקומיקס הצבעוני, הסוער והדרמטי שאנחנו מכירים, לרזון האלגנטי של הרשת.
גם בצפייה בסדרת האנימציה המקוונת הזאת מיטשטשים הגבולות: הגיבור הפעם הוא אדם שנפטר מכל סממניו האנושיים לטובת קול מכני, עיניים ירוקות שזורחות מתוך פני מסכה של פאואר ריינג'ר ותסרוקת מזדמנת של בן גוריון.
סיפור המסגרת הוא בעצם פרפראזה רוויית ציניות על שירותי התמיכה והייעוץ המקוונים. הדמויות העלומות ששולחות מיילים בבקשה לייעוץ (רומנטיקן חסר תקנה שמס בקש סיוע בכתיבת שיר אהבה, לדוגמה) זוכות לתגובה אטומה וסרקסטית מאותו סיוטון ממוחשב. ככה זה כשמבקשים עזרה מרובוט.
את הסרטון הבא בחרתי להציג כאן דווקא משום שהוא סוג של אנטיתזה לאותו עושר אינסופי של כלים וטכניקות דיגיטליות. הסיפור הוא פשוט: אבא לקח את הציפור שלכם? הנה מה שתוכלו לעשות כדי לשפר את מצב הרוח.
דווקא כאן הרזון והמינימליזם של השפה הוויזואלית נותנים לרעיון הבסיסי את השירות הטוב ביותר שהוא יכול לקבל. מבחינה טכנית מדובר בטושים ובנייר של העולם הווירטואלי. מהבחינה הפואטית והרגשית - תרגישו בעצמכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
